כל שנה בין 24-27 באפריל כאשר עיקר … ביום זה שהוא “יום השוטים” נוהגים לבצע מתיחות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בברכה לרגל החג נבי שועייב:
כראש ממשלת ישראל, אני מייחס חשיבות רבה להעצמת האוכלוסייה הדרוזית. אנו נוקטים מדיניות של השקעה גוברת ביישובים הדרוזים, במטרה לצמצם פערים ולהרחיב את שוויון ההזדמנויות.
אוזניי כרויות לצורכיכם, למצוקותיכם, לרחשי לבכם – ואני מתחייב לתת להם מענה יסודי.
הבטחתי לכם שאני אפעל למען כל המאוויים שלכם ואטפל במצוקות שלכם – וכך אעשה. אתם חלק מאיתנו ואנחנו חלק מכם.
- ערב החג יחול ביום רביעי 24.04.2019.
שרת התרבות והספורט מירי רגב שוחחה עם מנהיג העדה הדרוזית השייח מוואפק טריף ובירכה אותו לרגל חג הנביא שועייב.
“אני מודה לכם על התרומה שלכם לחברה הישראלית למדינת ישראל. אני מעריכים מאוד את הקשר אתכם והתרומה שלכם”, אמרה רגב לטריף.
“הקשר בינינו הוא לא רק ברית דמים – הוא גם ברית חיים. זאת ברית לעולמים”, הוסיפה שרת התרבות.
השייח טאריף בירך את השרה רגב ואת כל עם ישראל בברכת חג פסח שמח והוסיף: “הקשר המיוחד בין מדינת ישראל והעדה הדרוזית, יימשך לנצח נצחים. כמובן יש הרבה מה לתקן. ואנחנו נעשה ביחד שהעדה הדרוזית תעשה הכל לטובת מדינת ישראל ולעדה”.
מוואפק טריף (ערבית: موفق طريف; נולד ב-1963) הוא המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל.
ביוגרפיה
מוואפק טריף נולד בשנת 1963 בכפר ג’וליס בגליל המערבי. הוא נכדו של אמין טריף, שכיהן כראש העדה הדרוזית בישראל במשך 65 שנה. מוואפק טריף מונה לתפקיד לאחר מותו של אמין טריף, שלא השאיר אחריו בנים. מוואפק טריף הוגדר כיורשו של אמין טריף בתפקיד על פי צוואתו של אמין טריף משנת 1985.
מוואפק טריף משמש כיושב ראש המועצה הדתית הדרוזית במשרד המשפטים וכקאדי מד’הב בבית הדין הדתי הדרוזי לערעורים. בשנת 2006 חתם על קריאה לקיים את שבע מצוות בני נח. בספטמבר 2016 נבחר לכהן כנשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.
מוואפק טריף הוא בוגר בית הספר הגבוה ללימודי הדת הדרוזית “אל ביאדה” שבלבנון ובוגר הפקולטה למשפטים של הקריה האקדמית אונו. בשנת 2010 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת חיפה. הוא מתגורר בבית המשפחה בכפר ג’וליס.
באפריל 2018 נבחר טריף על ידי ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות לציון 70 שנה להקמת מדינת ישראל
האוכלוסייה הדרוזית בישראל – לקט נתונים לרגל חג הנביא שועייב
על פי
בסוף 2018 מנתה אוכלוסיית הדרוזים בישראל כ-143 אלף נפש (נתונים ארעיים).
בסוף 2017 היישובים עם מספר הדרוזים הגדול ביותר היו דאלית אל-כרמל (16.7 אלף) וירכא (16.4 אלף).
שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) ב-2017 עמד על 2.1 ילדים בממוצע לאישה דרוזית. שיעור הפריון הכולל בקרב הנשים הדרוזיות נמצא במגמת ירידה מאמצע שנות ה-60. שיא הפריון, 7.9 ילדים לאישה, נמדד ב-1964. ב-1990 היה השיעור 4.1 ילדים לאישה, ב-2000 – 3.1 וב-2010 – 2.5.
ב-2018 היו בישראל כ-38 אלף משקי בית שבראשם עמד דרוזי, כ-1.5% מכלל משקי הבית בישראל.
גודל משק הבית הממוצע ב-2018 נאמד בכ-3.88 נפשות, גבוה יותר מבמשקי בית יהודיים (3.09) והנוצריים (2.98), ונמוך מזה שבמשקי בית מוסלמיים (4.69).
בשנת 2018 היו כ-38 אלף משקי בית של דרוזים, מהם 84.9% משקי בית עם מועסקים, גבוה מזה של המוסלמים (77.9%) ומשל הנוצרים (80.6%).
אצל הדרוזים, בדומה למוסלמים, נמצא פער גדול בין ההשתתפות של גברים בכוח העבודה לבין זו של הנשים. אחוז הגברים המשתתפים בכוח העבודה הגיע ב-2018 ל-71.1%, ואילו אחוז הנשים הדרוזיות המשתתפות בכוח העבודה הגיע ל-43.2%.
בשנת תשע”ח (2017/18) למדו 4.9 אלף סטודנטים דרוזים בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מלבד האוניברסיטה הפתוחה. בהשוואה לשנה הקודמת עלה מספרם ב-2.5%. בראייה רב-שנתית, גדל מספר הסטודנטים הדרוזים פי 3.0 ב-18 שנים.
בשנת 2016 406 דרוזים תושבי ישראל הועמדו לדין במשפטים פליליים, 363 מהם הורשעו בדין (89.4%). באותה שנה שיעור המורשעים בדין בקרב כלל הדרוזים בני 12 ומעלה עמד על 3.3 ל-1,000 נפש, בדומה לשיעור בקרב כלל תושבי ישראל בני 12 ומעלה.
תחושת הביטחון האישי של הדרוזים באזור מגוריהם באופן כללי עמדה על 97.4%. שיעור זה גבוה ביחס לממוצע הארצי שעמד על 90% בלבד.
עוד בהרחבה לקט נתונים על האוכלוסייה הדרוזית בישראל – לקט נתונים לרגל חג הנביא שועייב 2019.
חג הנביא שועייב הוא “נבי שועייב”, נחגג במשך 4 ימים על ידי בני העדה הדרוזית, כל שנה בין 24-27 באפריל כאשר עיקר החגיגות הן ממחר (חמישי, כ’ ניסן ה’תשע”ט, חול המועד פסח) ב-25 באפריל.
הדרוזים מאמינים שאבי הדת הדרוזית הוא יתרו חותן משה – אבי ציפורה אשת משה. יתרו, שלא היה יהודי, חי כ – 2000 שנה לפני היווסדה של הדת הדרוזית. אולם, הדרוזים המאמינים בגילגול נשמות מאמינים שנשמת יתרו התגלגלה לגופו של נבי שועייב. קבר הנביא נמצא בכפר חיטין אשר מעל הכינרת. ליד הקבר ניתן לזהות שקע אותו מייחסים המאמינים לתבנית כף הרגל של הנביא. הם נוהגים ליצוק שמן לאותו שקע ולאחר מכן למשוח את גופם בשמן כסגולה להצלחה. העליה לקבר הנביא בחג זה היא גם הזדמנות למפגש בין בני העדה ומנהיגיה.
חג הנביא שועייב 2019, יחול מיום חמישי 25.04.2019 עד יום ראשון 28.04.2019
דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות לחג
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק
חג הנביא שועייב, המצוין על ידי מאמינים דרוזים, הוא חג הנמשך 4 ימים.
- עובדים דרוזים רשאים להיעדר מעבודתם במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע.
- דף זה נועד לסייע בכל הקשור לזכויות עובדים ולזכויות סוציאליות אחרות, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: הזכות לצאת לחופשה בערב החג, עבודה וחופשה בחג עצמו, שכר בחג, תשלום קצבאות מטעם המוסד לביטוח לאומי וכו’.
ערב החג
- ערב החג יחול ביום רביעי 24.04.2019.
עבודה בערב החג
- ככלל, ערב החג עבור עובדים דרוזים הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 ל- 7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנוהג המקובל במקום העבודה.
- מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
- ראוהרחבה בנושא עבודה בערבי חג.
- להרחבה בנושא אורך יום העבודה ראויום עבודה ושבוע עבודה.
חופשה בערב החג
- חופשה ביוזמת המעסיק
- מעסיק רשאי לקבוע מתי יצא העובד לחופשה.
- מעסיק רשאי להחליט כי בערב החג יצא העובד לחופשה.
- על המעסיק להודיע לעובד מבעוד מועד על כך.
- חופשה ביוזמת העובד
- ערב חג הנביא שועייב נחשב כיום בחירה. המשמעות היא כי זהו אחד המועדים שאותו רשאי העובד לבחור כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית.
- לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג.
- על המעסיק לאשר את בקשתו.
- למידע נוסף על ימי בחירה ראו: ימי חופשה לבחירה.
- יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
- עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו:תשלום דמי חופשה.
- ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו: חופשה שנתית.
דוגמה
- ערב החג בשנת 2019 חל ביום רביעי והחג חל בימים חמישי, שישי, שבת וראשון.
- אם העובד יצא מרצונו לחופשה בערב החג או שהמעסיק קבע כי על העובד לצאת לחופשה (או שהמעסיק החליט כי בערב החג לא יעבדו כלל במקום העבודה), לכל העובדים שלא יעבדו באותו יום ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו, והם יקבלו שכר רגיל עבור יום עבודה מלא.
- במקומות עבודה רבים הסגורים בערבי חג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום
חג הנביא שועייב הוא חג דרוזי אשר נמשך ארבעה ימים בין התאריכים 25 באפריל ל-28 באפריל במתחם נבי שועייב בכפר חיטין שמעל הכנרת. היום הראשון מיועד לקיום תפילות על ידי דתיים בלבד ושלושת הימים הנותרים מיועדים לכלל העדה.
הנביא שועייב מזוהה עם יתרו חותן משה, המוכר גם בכינויים נוספים (רעואל, פוטיאל, חבר). לפי המסורת, הוא נולד בחצי האי ערב, נדד ברחבי הסהר הפורה בהטפה לצדק ולאמונה מונותאיסטית, נקבר במקום פטירתו.
לטענתם יתרו לא התגייר ונשמתו התגלגלה לנביא שועייב, בו הם רואים אבי הדת.
במדינת ישראל עובדים דרוזים רשאים להיעדר מעבודתם במהלך ימי החג מבלי ששכרם ייפגע.
רקע
לפי המסורת הדרוזית, הנביא שועייב הוא אבי הנביאים ושליח האל, לא היה ולא יהיה נביא גדול ממנו.
על עניין זיהויו עם יתרו יש שתי מסורות סותרות.
מסורת אחת מסתמכת על ההשקפה הדתית, שאין הנביאים מתחתנים ועל אחת כמה וכמה הנביא שועייב, שלא נישא מעולם לאישה ולא הייתה לו בת.
מסורת זו מנמקת את הקרבה בין שועייב למשה בנישואי האחרון עם בת קרוביו של הנביא שועייב. המסורת השנייה מאשרת את זיהויו של יתרו עם שועייב ורואה בו את חותנו של משה ואבי ציפורה.
החג
הדרוזים בדרך כלל חוגגים רק חג אחד ושמו עיד אל-אדחא. העדה הדרוזית בישראל בהנהגת שייח’ אמין טריף, לעומת זאת, העניקה לתקופה מעמד מיוחד, הרואה אותו כזיארה, יום חג.
בתי ספר הפועלים בישראל תחת מערכת החינוך הדרוזית סגורים לתקופת החג, ואילו חיילים דרוזיים בצה”ל מקבלים בתקופה זו ימי חופש. הקהילה כולה, ולא רק הדרוזים הדתיים בישראל, חוגגים זיארה זו.
אל חגיגות החג מגיעים מנהיגים דתיים רבים מכל הדתות בישראל וכן מנהיגים פוליטיים ולעיתים אף ראשי ממשלות באים לברך את הקהילה הדרוזית בישראל במהלך החגיגות שלהם על במקאם אל-נבי שועייב.
מנהיגים או שייח’ים דתיים מהר הכרמל, הגליל ורמת הגולן מנצלים את ההזדמנות הזו כדי לדון בנושאים דתיים.
עלייה לרגל
לפי המסורת הדרוזית, טביעת רגלו השמאלית של שועייב נראית באתר הקבר והדרוזים מציינים שם את החג במשך מאות שנים. העולים לרגל נוהגים ליצוק שמן לתוך טביעת הרגל ולמשוח את השמן על גופם כברכה להצלחה ולמזל טוב. במהלך החג נערכות חגיגות המוניות במתחם ומנהיגי העדה נאספים לדון בסוגיות דתיות.
במקור לדרוזים לא היה תאריך קבוע לעלייה לרגל. כאשר הכירה ממשלת ישראל בחגים הדרוזיים באופן רשמי, תאריכי החג נקבעו בימים שבין ה-25 באפריל ל-28 באפריל
מאז 1968, דרוזים מרמת הגולן יכולים לבקר במתחם נבי שועייב בחופשיות והם גם מעורבים בחגיגות. דרוזים סוריים מחוץ לגולן לעומת זאת, מעולם לא היו מעורבים בחגיגות.
הדרוזים בלבנון לעיתים רחוקות מבקרים במקדש. עם זאת, בשנת 1982, בתקופת השליטה הישראלית בדרום לבנון, קבוצת דרוזים מלבנון נענתה לבקשת השייח’ אמין טריף לבוא ולבקר.
בעקבות הסכם השלום בין ישראל לירדן בשנת 1994, לדרוזים ירדניים מותר לבוא לבקר במקדש לאורך כל השנה, והביקורים שלהם אינם מוגבלים לתקופת החג.
מתחם נבי שועייב (ערבית: النبي شعيب) הוא אתר קדוש לדרוזים הנמצא בגליל, בסמוך לקרני חיטין. על-פי המסורת הדרוזית מדובר בקברו של הנביא שועייב, המזוהה עם יתרו המקראי.
מדי שנה משמש האתר מוקד לעלייה לרגל בחג נבי שועייב הנמשך ארבעה ימים, החל מ-24 באפריל.
במקום בנוי מבנה גדול, המהווה, פרט לציון הקדוש של מקום הנביא שועייב, גם מקום לאכלוס אלפי העולים לרגל במהלך החג. כן נובע במקום מעיין.
היסטוריה
לפי המסורות הדרוזית והמוסלמית באחרית ימיו עבר שועייב להתגורר במערה באזור חיטין. במערה זו מת בשיבה טובה. מאמיניו קברו אותו והקימו מצבה במקום הקבורה.
מסורת דרוזית נוספת גורסת כי בלילה שלפני קרב חיטין חלם סלאח א-דין על מלאך, אשר הבטיח לו ניצחון בתנאי שלאחר הקרב ירכב עם סוסו מערבה.
המלאך הבטיח כי מקום עצירתו של סוסו יהיה אתר קבורתו של שועייב. על פי מסורת זו, סלאח א-דין אכן רכב מערבה בתום הקרב, איתר את מקום קבורתו של שועייב, והדרוזים בנו את האתר במקום.
העדויות ההיסטוריות המוקדמות ביותר המזהות את המקום כמקום משכבו של שועייב הן עדויות של מטיילים והיסטוריונים מהמאה ה-12. מספר עדויות מפי מטיילים יהודים טוענות כי לא רחוק ממקום קברו של יתרו מצוי קברה של ציפורה.
אתר נבי שועייב הורחב ושופץ לאורך השנים. החלק הישן ביותר במתחם שעדיין עומד בתחילת מאה ה-21, נבנה בשנות ה-80 של המאה ה-19, לאחר שמנהיגם הרוחני של הדרוזים, שייח’מוחאנה טריף מג’וליס זימן אספת נכבדים לדיון בנושא בנייתו של מתחם חדש.
משלחת נכבדים יצאה לסוריה ולבנון לגייס כספים לבניית המתחם. הקהילה הדרוזית בגליל ובהר הכרמל תרמה אף היא סכומי כסף נכבדים.
בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל פרצה מחלוקת בין הדרוזים לבין המועצה המוסלמית העליונה לגבי השאלה מי בעל האפוטרופסות על האתר.
לאחר קום מדינת ישראל העניקה המדינה אפוטרופסות מלאה לדרוזים על המתחם ועל מאה דונמים הסובבים לו. תחת הנהגתו של שייח אמין טריף, האתר שופץ והוספו לו מספר חדרים לאירוח העולים לרגל.
לפי המסורת היהודית במקום קבור אלישע בן אבויה המכונה “אחר”, ולא כמו שהדרוזים והמוסלמים מסיקים.
עלייה לרגל
לפי המסורת הדרוזית, טביעת רגלו השמאלית של שועייב נראית באתר הקבר. העולים לרגל נוהגים ליצוק שמן לתוך טביעת הרגל ולמשוח את השמן על גופם על מנת להתברך במזל טוב.
במקור לדרוזים לא היה תאריך קבוע לעלייה לרגל. כאשר הכירה ממשלת ישראל בחגים הדרוזיים באופן רשמי, תאריכי החג נקבעו כימים שבין ה-25 באפריל ל-28 באפריל. במהלך החג, נערכות חגיגות המוניות במתחם ומנהיגי העדה נאספים לדון בסוגיות דתיות.
