שרת המשפטים, חברת כנסת איילת שקד, הגישה אתמול (שני, י”ז סיוון תשע”ז) לממשלה את הדו”ח השנתי אודות יישום חוק חופש המידע לשנת 2016. לפי הדוח, בשנת 2016 הוגשו לממשלה 6659 בקשות חופש מידע, עלייה קלה משנת 2015, אז הוגשו 6,478 בקשות. עוד עולה מהדו”ח, כי למרות שטופלו כ-91% מהבקשות, עלייה של כ-6% משנת 2015, היקף המידע שנמסר דווקא קטן ב-7.5%. בעוד שבשנת 2015, נמסר המידע ב-81% מהבקשות, בשנת 2016 נתון זה עמד על 73.5% בלבד.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
שרת המשפטים, חברת כנסת איילת שקד; “היום הגשתי לממשלה את הדוח השנתי אודות יישום חוק חופש המידע בממשלה אותו הפיקה היחידה הממשלתית לחופש המידע. אחת לשנה, אנו עוצרים ובוחנים היכן עומדת הממשלה ביישום חוק חופש המידע.
הנתונים השנה, מעידים בראש ובראשונה שהציבור הישראלי עומד על דעתו ככל שהתנהלות הרשות אינה מספקת אותו. 42% עליה בתלונות הציבור ליחידה מעידים על כך כמו גם עליה של 58% בעתירות לבית המשפט. אנו משקיעים לא מעט מאמצים בקידום השקיפות וגם מאמצים אלו מפורטים בדו”ח, כמו גם תוכניותינו לעתיד”.
שרת המשפטים, הגב’ שקד, הוסיפה; “שקיפות היא כלי שלטוני באמצעותו ניתן להגביר את אמון הציבור במקבלי ההחלטות, ולחזק שלטון החוק. ‘פרשת ילדי תימן’ לימדה אותנו אודות הנזק העצום שעלול להיגרם מהעדר חשיפת מידע שלטוני.
דוח חופש המידע, המוגש זו השנה החמישית לממשלה, מציג את אופן יישום חוק חופש המידע על ידי המדינה, עליה מוטלת אחריות מיוחדת לשמש דוגמה, ותת דין וחשבון לציבור אותו היא משרתת. אנו נמשיך לפעול על מנת לקדם מדיניות של שקיפות לטובת ועבור הציבור“.
ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, הגב’ רבקי דב”ש; “חמש (5) שנים מיום שהוקמה היחידה, הדו”ח השנתי מאפשר לנו להציג תמונת מצב, דבר המכוון את הממשלה ויתר הרשויות להגברת השקיפות השלטונית. לצערנו, לצד השיפור בתחום, והרצון של הממשלה לקדם פתיחת מאגרי מידע, אנו עדיין נתקלים בבעיות בתחום ניהול הידע והתרבות הארגונית.
אנו מקווים, כי השנה, נצליח לשחרר עוד מספר צווארי בקבוק בנושא זה, ובראשם הצורך לפעול להגברת השקיפות ברשויות המקומיות, בסיוע השותפים המרכזיים שלנו במשרד המשפטים ומחוצה לו” – סיכמה ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, הגב’ דב”ש.
█ ממצאים מרכזיים מהדו”ח;
- בשנת 2016, הוגשו ליחידה הממשלתית לחופש המידע 185 תלונות נגד משרדי ממשלה, עלייה של 42% משנת 2015. ב-41 מקרים, נדרשה היחידה להוציא לרשויות הנחיה לתיקון ליקויים. כשליש מהנחיות אלו, נמסרו למשרד להגנת הסביבה.
- הרשויות שבלטו לטובה במענה לבקשות הן הרשות לכבאות והצלה שמסרה מידע ב- 99% מהמקרים, רשות המים והביוב שמסרו מידע ב- 95% מהבקשות ורשות האוכלוסין וההגירה שמסרו מידע ב- 92% מהבקשות.
- שלוש הרשויות שמסרו את כמות המידע הנמוכה ביותר במסגרת בקשות חופש מידע, הן האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, המשרד להגנת הסביבה ו-משרד הביטחון.
- העילה המרכזית לפיה נדחות בקשות למידע היא “לא ניתן היה לאתר את המידע” (22%). לאחריה העילה המרכזית היא “המידע נוצר בידי רשות אחרת” (14%) ו”הקצאת משאבים בלתי סבירה” (9%).
- עוד עולה מהדו”ח, כי גם השנה הוגשה ל-משרד הבריאות כמות הבקשות הגדולה ביותר, המהווה כ-12% מכלל הבקשות שהוגשו לממשלה.
- 62% מכלל הבקשות נענו תוך 30 יום (המועד הראשוני למתן מענה לפי החוק) וב-5% מהמקרים, התשובות ניתנו בחריגה מסד הזמנים המקסימלי שקבע החוק (120 יום).
- בשנת 2016 הוגשו 252 עתירות נגד דחיה של בקשות חופש מידע, עלייה של 58% משנת 2015. מתוכן, 46% הוגשו נגד הממשלה. ב-180 עתירות ניתנו פסקי דין והחלטות סופיות (עלייה של כ-40%). כמות העתירות שנדחו עלתה ב-14% ביחס לשנה הקודמת.
- כ-600 רשויות נוספות הצטרפו למערכת הגשת הבקשות המקוונת מהאתר המרכזי לחופש המידע.
- 19 רשויות לא העבירו דיווח ממונה ליחידה הממשלתית כנדרש, ביניהן ארבעה משרדי ממשלה; משרד ראש הממשלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, משרד התרבות והספורט והמשרד לירושלים והמורשת.
אל ‘הדוח השנתי לחופש המידע 2016‘.
