הוא המכונה ג’, גבר בשנות הארבעים לחייו תושב אחת הקריות, היה תמיד נחשב כtso חד שמיעה aלא התקשה לשמוע והבין היטב את העצות הטובות ביותר, כדי להפוך איש עסקים מרשים, אמיד ועצמאי עד שיום אחד עטפה אותו עננה שחורה. שמיעתו נחלשה. הוא סבל. לא הזניח. עשה מעשה נבון והגיע אל אחד מבתי החולים בעיר חיפה. או-אז לרוע מזלו, התהפך לו גורלו הטוב.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
ראשיתה של הדרמה הלקוחה כאילו מ”אי.אר” (ER היא סדרת טלוויזיה נודעת מסוג דרמה רפואית) החל בחודש יולי 2013, כשפנה אל רופא אף אוזן גרון (א.א.ג.) בקופת החולים וסיפר על ירידה פתאומית בשמיעה באוזן ימין שנמשכה לדבריו כשבוע ימים. באותו יום הוא נבדק ונמצא, כי אכן, ישנה נסיגה של ממש בשמיעתו. הוא הופנה אל מיון בית חולים ושם אושפז למשך 5 ימים, במהלכם קיבל טיפול מסיבי של “סטרואידים” – במינונים משתנים של 80–100 מ״ג. הסטרואידים (המכונים “תרופת הפלא“) משמשים כתרופה נהדרת לקשת רחבה של מחלות, אולם גם חובנת בתוכה פוטנציאל לנזק, כפי שיתבהר בהמשך.
במהלך האשפוז התלונן ג׳ על חולשה וכאבי רגליים, אך פרט לייעוץ פנימאי לא נעשה דבר ורופאיו לא קראו להתייעצות אורתופד או ביצעו בדיקות; ״התובע ג׳ לא הגיע עם חולשה כללית או כאבי רגליים אל בית החולים, אלא עם תלונה אחת ספציפית בדבר אבדן שמיעה פתאומי באוזן ימין. גם לאחר שחרורו המשיך לחוש כאבים מתגברים ב… גב וברגליים״ – מטיחה ומדגישה עורכת הדין סיגל לביא אלבז ממשרד לביא-וולינץ שבעיר קרית ביאליק, המלווה את התביעה.
עוד עולה, כי 5 ימים לאחר שחרורו מבית החולים, הופנה מיודענו מר ג׳ אל המיון בשנית, אולם הפעם עקב כאב גב תחתון וחוסר תחושה בגפיים תחתונות.
הוא אושפז במחלקת כירורגיה אורתופדית ומצבו הוגדר כ”חשד ל-AVN” שזהו נמק העצם (למחלה מספר שמות בלעז; osteonecrosis, aseptic (bone) necrosis, ischemic necrosis of bone ו-avascular necrosis המוכר בראשי התיבות AVN) הוא הפרעה באספקת דם לעצם, הגורמת למוות של רקמת העצם, המוביל להרס של העצם, לטענת פרקליטותיו עורכת דין סיגל לביא-אלבז ועורכת דין מירב יטח-וולניץ, למרות זאת לא הופסק מתן הסטרואידים. במסמכיו הרפואיים אף נכתב; ״קיבל וממשך לקבל טיפול בסטרואידים, תמונה קלינית ואנמנזה מחשידה ל-AVN של ראשי הפמור״ (עצם הירך).
█ על בית החולים היה להאזין לתלונותיו של התובע, שדיווח על חולשה וכאבי רגליים, ולהפסיק מידית את הטיפול המזיק
כיום לאחר שחרורו, נקרא בשלישית אל בית החולים על מנת לקבל מזור למכאוביו, אולם אז כבר היה מאוחר מדי והשינויים בראש ‘עצם הירך’ משני הצדדים, שנגרמו לכאורה מכמות הסטרואידים שקיבל, הובילו לנזק של העצמות ומר ג׳, שסבל מהגבלה קשה בתנועה וכאבים בלתי נסבלים, נאלץ להחליף את שני מפרקי הירך. במסמכיו הרפואיים מצוי מכתב מאת הרופא המטפל למנהלת מחלקת א.א.ג, בו נכתב, כי; ״הקשר בין התפתחות הסיבוך לתחילת הטיפול בסטרואידים, מביא אותנו לחשוב שמדובר בתגובה עקב מתן הסטרואידים״.
״בית החולים הודה למעשה בכך שמינון הסטרואידים הגבוה הוא שגרם להתפתחות הנמק ולנזק הרפואי של התובע, שהיה איש עסקים אמיד בטרם האירועים וכיום הוא מתקיים מקצבת נכות כללית של המוסד לביטוח לאומי ומקצבת שירותים מיוחדים. דרגת אי הכושר שנקבעה לו על ידי המוסד לביטוח לאומי היא 100% ונכותו הרפואית נקבעה של 69%״, הוסיפה עורכת הדין לביא אלבז.
בשל נכותו הקשה, תובע ג׳ את בית החולים על ‘רשלנות רפואית’בסכום של מיליוני שקלים. מחוות הדעת הרפואית המצורפת לתביעה, עולה, כי נוכח המינונים הגבוהים, לעתים עד פי 3 מהמינון המומלץ, אין ספק שמדובר ב‘רשלנות רפואית’ ומעבר לכך הרי שהיה על בית החולים להאזין לתלונותיו של התובע, שדיווח על חולשה וכאבי רגליים, ולהפסיק מידית את הטיפול המזיק.
״בנוסף לכל, התרשל בית החולים ברישום של כמות התרופה שניתנה לתובע, כך שבחלק מהמקרים הכמות מצוינת בגרמים, קרי; מינון של פי אלף מההמלצות לאדם בוגר. במילים אחרות, אין ספק, כי התרופה ניתנה כלאחר יד, ללא רישום ראוי וברשלנות בוטה״, סיכמה וטוענת בכתב התביעה עורכת הדין לביא אלבז.
