יש מי שמסתכל על ענף ביקורת הבניה כעל מטרד המפריע לתנופת היזמות והבניה והבולם את הקדמה. מבקרי איכות הבניה, מעכבים פרויקטים, מקטינים את שיעורי הרווח הקבלני, ולעתים גם גורמים לקריסת יזמי בניה, והכול בגלל גובה דלת קטן בסנטימטר מדרישות התקן, או בגלל פרט גימור של כלי סניטציה בניגוד להוראות למתקני תברואה… האמנם?!
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
אני עוסק עשרות שנים בנושא; בקרת איכות הבניה, יוצר בתחום זה ומכתיב לא אחת שינויים בתפישת התכנון, כפי שזו באה לידי ביטוי בתקינה ובפסיקה.
בצד עיסוק מקצועי זה, אני מחזיק משרד תכנון אדריכלי והנדסי, ותחת ידינו נבנים מבני ציבור ומבנים פרטיים בכל רחבי הארץ וכן ניתן ייעוץ בתחום – למועצות מקומיות ואזוריות, לקבלני בניה ולגורמים פרטיים.
שני העיסוקים הנ”ל, לא רק שאינם נוגדים זה לזה – אלא הם גם משלימים זה את זה, ומהווים את עיקר הפעילות המקצועית של משרדנו.
█ התרומה לאיכות הבניה
בקורת איכות הבניה – כאשר היא נבונה ונכונה – מכתיבה סטנדרט בניה גבוה שצריך לעמוד בו, בין מתוך בחירה והסכמה, בין כאילוץ, בעקבות פעולת אכיפה.
בהנחה שהמערכת הסטטוטורית, הכוללת תקנים ותקנות, נערכה בְּ-שׂוֹם שֶׂכֶל , האכיפה של התקנים והתקנות שומרת על איכות הבניה, וגורמת לתנאי מגורים טובים יותר – ולא רק תנאי מגורים.
לפעמים מבקר איכות הבניה, כולל בחוות דעתו המקצועית ‘דרישת התאמה לתקן‘ שנראית ממבט ראשון קטנונית, ואפילו למבקר האיכות לא תמיד ברור מהו הטעם בדרישה, טעם שבגללו הותקנה התַּקָּנָה כדרישה מחייבת.
ככל שמתבצע בגין הדרישות הליך משפטי, ובדרך כלל זהו מסלול האכיפה, יש וגם השופט לא מבין מהו טעם התַּקָּנָה, אך הוא כן יודע, כי יש לקיימה, ופוסק בהתאם.
רק כעבור זמן בלתי קצוב, אחרי שהצדדים לדיון שכחו מפסק הדין, מי מהם קורא על אירוע כלשהו שמבהיר בדרך מקרה, מהו הטעם להתקנת אותה תַּקָּנָה, וה”אסימון יורד“…
ויש גם מקרים אחרים, בהם התַּקָּנָה מתבטלת מסיבה כלשהי, נניח, כי מתקין התקנה במשרד הפנים, מאמץ דעה מקצועית לפיה רב הנזק בקיומה של התקנה מאשר התועלת שעשויה לצמוח ממנה, והיו דברים מעולם.
אלא שהדיון המתמשך והשינויים התוספים במערכת התקנים והתקנות, כמו גם בפסיקה הרלוונטית, גורמים ביחד לשיח חיוני מאין כמוהו, השומר והמעלה את איכות הבניה במדינת ישראל.
█ התוצאה חשובה מהמטרה
הדיירים מגישים תביעה משפטית בגין ליקויי בניה, כי גם השכנים, הגישו, או כי הם סבורים שבסופו של יום יקבלו פיצוי כספי שיאפשר להם לרכוש רכב חדש. בדרך כלל, תחזיתם מתגשמת.
“על הדרך” – מופעל מנגנון בקרת איכות הבניה, המנטרל מהתכנון ליקויי בניה, ומטיל קנסות כספיים על עברייני הבניה ומפרי החוזים. מה זה אם לא אכיפת החוק במיטבה?! על זה נאמר, “מִּתּוֹךְ שֶׁלּא לִשְׁמָה בָּא לִשְׁמָה“.
█ סיבת קיום הליקויים
קיומם של ליקויי הבניה, די מפתיע; הרי התוכניות נערכו על ידי אדריכל מוכשר, אושרו על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, עברו תהליך קפדני של עמידה בדרישות משרד מהנדס העיר, הבניה נבדקה טרם אכלוס והונפק טופס 4 וטופס 5 לאחר שקבלן בעל מוניטין בנה את הבניה – מדוע קיימים ליקויים, לעתים ליקויים מהותיים?!
שאלה נפוצה, אך ...לא טובה.
הסברה, היא, כי מבקר איכות הבניה, יודע יותר מהצוות הנזכר לעיל, עוד תשובה – גורמים במערכת הבניה שאפו לחסוך, או אולי מהרו לסיים את הפרויקט ועל הדרך ויתרו על דרישות לנוחיותם, או האדריכל עיגל פינות בנושא הבטיחות, כדי ליצור יתרון אדריכלי תוך העדפת האטרקטיביות האדריכלית על בטיחות המבנה, או… כל התשובות נכונות, ומכאן החיוניות של בקרת איכות הבניה.
