בשרים | Meats חדשות מתכונים | recipesisrael.co.il צרכנות

“אחוה” והשפית ג’קי אזולאי, מגישים לכם: ‘עראייס טלה וטחינה’

ב'עראייס טלה וטחינה' מפיתה במילוי בשר משוּחה בשמן, או בשפת העם; "עראייס" ב-מטבח אצל ג'קי או במטבחך שלך, מדובר במתכון בטחינה גולמית מלאה של חברת "אחוה" שהיא מנה נפלאה, עשירה בטעמים ומפנקת, מוגשת לצד טחינה לבנה וסלט פלחי עגבניות וגבעולי בצל ירוק טריים ◄ שמים את תערובת העראייס בקערה ומוסיפים כף רסק עגבניות ואת התבלינים – כמון ופפריקה... צאוּ לדרך.
0
0

חברת “אחוה” יצרנית הטחינה המובילה בישראל, מגישה יחד עם כוהנת הבישול הביתי השורדת ובעיקר השפית ג’קי אזולאי, את אחת המנות הנפוצות במזרח התיכון – פיתה במילוי בשר משוּחה בשמן, או בשפת העם; “עראייס” עם כשרות בדץ, עדה חרדית ירושלים.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראלכאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

ב’מטבח אצל ג’קי‘ או במטבחך שלך, מדובר ב’עראייס טלה וטחינה‘ מנה נפלאה, עשירה בטעמים ומפנקת, מוגשת לצד טחינה לבנה וסלט פלחי עגבניות וגבעולי בצל ירוק טריים.

קבלו את השימוש במתכון בטחינה גולמית מלאה של חברת אחוה“.

 מצרכים;

  • 1/2 ק”ג תערובת עראייס טלה
  • 2 פיתות
  • 1 כף רסק עגבניות
  • 1/2 כפית פפריקה מתוקה
  • מעט כמון
  • מעט שמן זית

לטחינה;

  • 1/2 כוס טחינה גולמית מלאה ללא מלח של “אחוה”
  • 1 לימון טרי
  • 1/2 כוס מים
  • קורט מלח
  • קורט פלפל שחור טחון

לסלטון;

  • 8 פלחי עגבניות
  • 3 גבעולי בצל ירוק
  • מעט מיץ לימון
  • קורט פלפל שחור טחון
  • קורט מלח
  • 1 כף שמן זית
עראייס טלה עם טחינה, אוכל רחוב במזרח התיכון | צילום: נופר בוגנים | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
עראייס טלה עם טחינה

 אופן ההכנה;

  1. שמים את תערובת העראייס בקערה ומוסיפים כף רסק עגבניות ואת התבלינים – כמון ופפריקה.
  2. חוצים את הפיתות לחצאים וממלאים את חצאי הפיתות בתערובת הבשר.
  3. משמנים טוסטר לחיץ בשמן זית וצולים את הפיתות למשך כ-10 דקות.
  4. מערבבים את כל מרכיבי הטחינה עד לקבלת מרקם אחיד וחלק.
  5. חותכים את העגבניות והבצל לקוביות ומתבלים במלח, פלפל, שמן זית ולימון.
  6. מגישים את פיתות העראייס לצד הטחינה וסלט פלחי העגבניות ובצל ירוק.

בתיאבון!

לחצוּ ל-סרטון עראייס טלה של ג’קי אזולאי.

█ “אחוה” | אודות

3000 שנה לפני הספירה.

השׂוּמְשׂוּם (Sesamum indicum) הוא אחד הצמחים העתיקים בשירות האדם. ממצאים ארכיאולוגים, מראים, כי השומשום, היה בשימוש באזור תורכיה כבר 3000 שנה לפני הספירה.

בעת העתיקה, השומשום, היה ידוע כ’מאכל האלים‘. כבר אז זיהו את סגולותיו הבריאותיות והרפואיות.

גרעין השומשום עשיר בחלבון, סידן, ויטמינים מקבוצת B, חומצות אמינו וחומצות שומן בלתי רוויות, מקבוצת OMEGA 6 ו – 9. יש הטוענים, כי; “נופת צופים” המוזכרת במקורות, היא ה’חלוה‘ בת ימינו.

1929-2

█ 1929

עולים חדשים מ; תורכיה, פולין, יוון ורוסיה, התקבצו בבית דירות קטן בדרום תל אביב. כמי שייצרו אחוה וטחינה בארצות מוצאם, כל אחד הביא את שיטות הייצור ואת הטעמים המיוחדים שעברו במשפחה מדור לדור.

קיבוץ הגלויות המופלא שהתרחש במפעל, הוביל לקריאת שמו; “אחוה”. שלוש שנים אחר כך, מאיר דיזינגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב – יפו, קרא לרחוב בו שכן המפעל “סמטת בית הבד” על שם המוצרים שיוצרו במקום. הרחוב עדיין קיים.

את השומשום ששימש כחומר גלם העיקרי, רכשו בעלי המפעל, פעם בחודש בשווקי הערים דמשק ו-ביירות.

1948-2

█ 1948

מבית ספר על שם ביאליק ברח’ לוינסקי בדרום בתל אביב, שיירות של רכבים משוריינים עלו לירושלים הנצורה בדרך בורמה.

בין מוצרי המזון העיקריים שנשלחו לבירה, היו חלוה וטחינה מתוצרת אחוה. החלוה והטחינה של “אחוה” הפכו לטעם הילדות של רבים מתושבי הארץ.

בזכות סגולותיה התזונתיות והבריאותיות, הפכה החלוה למזון עיקרי בתפריט הישראלי בתקופה זו.

1955-2

█ 1955

כל ילדי התקופה זוכרים את תיק האוכל שהכיל יום ריבה ויום חלוה של “חלוה”. החלוה, הפכה למוצר נפוץ בכל בית.

מכיוון שחלוה, מכילה ויטמינים, מינרלים ואת אבות המזון, חלוה, הפכה למוצר בסיס שמלווה כל ארוחת בוקר, כל סנדוויץ’’ שהוכן לילד/ה בתיק האוכל.

כבר אז ידעו, כי חַלְוָה (حَلَاوَة, helva) היא מזון הבריאות המתוק ביותר והממתק הבריא ביותר.

1988-2

█ 1988

עם פריצת האינתיפאדה הראשונה, בה השווקים הערבים, חדלו מלרכוש תוצרת ישראלית, הוחלט במפעל על השקעת משאבים רבים בייצוא תוצרת המפעל.

המפעל, הפך למציג קבוע בתערוכות מזון בינלאומיות ברחבי העולם, הושקעו משאבים רבים בפיתוח מוצרים חדשים, בשדרוג האריזות ובתקני ייצור מחמירים ביותר.

התוצאות לא איחרו לבוא. מאז ועד היום, המפעל הוא ייצואן מצטיין, המייצא את תוצרתו למדינות רבות, מ-אוסטרליה, ניו זילנד, דרך דרום אפריקה, ומדינות אירופה ועד לצפון אמריקה.

1997-2

█ 1997

המפעל, ששכן בדרום תל אביב וביהוד, מעביר את משכנו למבנה מרווח שמאחד תחת קורת גג אחת את כל קווי הייצור.

מאז 1929, ועד היום, שיטת ייצור המסורתית של חלוה אחוה לא השתנתה. הטעם והמרקם המשובחים נשארו כשהיו, לצד היתרונות הבריאותיים המושגים מטחינת “אחוה”, המהווה כ-50% מרכיבי האחוה.

המפעל, מעלה את תפוקותיו ופורץ לשווקים חדשים בארץ ובעולם.

2002-2

█ 2002

דווקא בשנות המיתוּן הכבד ששרר בישראל, מתקבלת החלטה במפעל לפתח מוצרים חדשים. מוקמת מגדנייה מודרנית, אשר הפכה בין לילה לסיפור הצלחה.

איכות המוצרים הגבוהה, יחד עם מחירם השווה לכל נפש, פותח אופקים חדשים בפני המפעל. ייצוא המפעל זינק פלאים, המפעל החל לפעול יומם ולילה לספק את הביקוש למוצריו.

2011-2

█ 2011

המפעל במשכנו הנוכחי, מתחיל להיות קטן להיקפי הפעילות הגדלים. המפעל רכש שטח אדמה עליו נבנה אחד ממפעל המזון הגדולים והמודרניים בישראל. מגוון מוצרי המפעל כולל;

חלוה, טחינה גולמית, מוצרים אורגנים, מוצרים ללא סוכר, מגוון עוגות בחושות ועוגות שמרים, עוגיות ביתיות, חטיפי אנרגיה, סירופ לשתייה ומגוון ממתקים.

בין לקוחות “אחוה” רשתות שיווק גדולות ופרטיות, חברות תעופה, השוק המוסדי, מכולות וצרכניות נבחרות, גופים ממשלתיים, מפיצים ורשתות שיווק מעבר לים.

כל מוצרי המפעל הינם פרווה בהשגחת הבדצ של העדה החרדית. חברת אחוה, תמשיך לשאת את דגל המוצר האיכותי במחיר השווה לכל נפש.

2013-1

█ 2013

84 שנים לאחר שנוסד, זוכה המפעל אחוה ובעליו בפרס מפעל חיים בתעשייה מטעם איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים.

הפרס, ניתן לבעלי המפעל המתפקד גם כמנכל, בכנס מזון בעידן החדש שמרכז הכנסים בכפר המכבייה.

יותר מ- 40 שנה לאחר שהחל את דרכו במפעל קטן בדרום תל אביב, ניתן להתרשם מהמפעלים; ניקיונם יוצא הדופן, החדשנות שבציוד, איכות המוצרים הגבוהה תוך שמירה על מחיר משתלם לצרכן.

כמובן שניכר השילוב בין עובדי המפעל, שניתן למצוא רק במפעלים כדוגמת אחוה. לקראת סוף השנה, זכה המפעל גם בהוקרה מטעם מטה כחול לבן, במשרד הכלכלה.

פרס יקיר רכש כחול לבן, ניתן בזכות הגידול ברכש שביצע המפעל מהתעשייה הישראלית.

231copy

█ 2017

הביקוש ההולך וגובר למזון בריאות ים תיכוני בארץ ובעולם, הניע אותנו לבנות מפעל נוסף לייצור טחינה גולמית ישראלית איכותית, טבעית וללא תוספת מלח.

הייצור בו הוא ללא מגע יד אדם, בטכנולוגיית ותקני הייצור מהמחמירים בעולם. המידע הובא מתוך אתר חלוה -אחוה.

■ הובא באדיבות יחסי ציבור | אסטרטגיה שיווקית | ייעוץ תקשורתי | דוברות מירב בורמד ‘Burmad’ בבעלותה של מירב בורמד ומנוהל על ידה.

מירב, היא בעלת ותק וניסיון של למעלה מ- 17 שנים בתחום. משרדה מייצג חברות מובילות בתחום המזון בהן; “דורותפרימור“, “מעדני יחיעם“, “עינת” ו”אחוה” ולקוחות נוספים בתחום הנדל”ן, תעשייה ואיכות הסביבה ולקוחות נוספים בתחום המזון, מוצרי צריכה, תעשייה, יזמות ועוד.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן