הסתיים יום הזיכרון לשואה ולגבורה – העולם שתק כאשר אחינו היהודים נרצחו בתאי גזים על ידי הנאצים ולכן, אמרנו השבוע; נזכור ולא נשכח – לא עוד! העולם שותק גם היום, כאשר מאות ואלפים נרצחים בתאי גזים שמוטלים עליהם מן האוויר על ידיי רודן מתנשא – נשיאהּ הנוכחי של סוריה מיוני 2000, בשאר אל–אסד . بَشَّار ٱلأَسَد, שרוצח את בני עמו (זאת שאלה מעניינת לכשעצמה לנוכח השוני בין הזרמים הדתיים שם; עלווי, סונים ושיעים).
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
פרשת השבוע ‘פרשת תזריע’ אותה קוראים ביחד עם ‘פרשת מצורע’ בוחנת מחלות גוף האדם בראי האימרה; “מאיגרא רמא לבירא עמיקתא” ומאזכרת בהפטרת השבוע את דמשק בירת סוריה, כאילו נועדו לבחון את התנהלותו של נשיא סוריה.
הפרשה מספרת לנו; “אָדָם, כִּי-יִהְיֶה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ-סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת, וְהָיָה בְעוֹר-בְּשָׂרוֹ, לְנֶגַע צָרָעַת–וְהוּבָא אֶל-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, אוֹ אֶל-אַחַד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים“. כלומר, המחלה (שאת) מסמלת מחלה של התנשאות וגאווה ומשם מסתבך מצבו הבריאותי לשפל (נגע הצרעת) ואז מבין אותו אדם, כי גאוותו סיכנה את חייו ועליו לעשות “חישוב מסלול מחדש של חייו”.
לצורך ההדגמה, במסגרת ‘הפטרת השבוע’ מביאים את סיפורו של נעמן שר צבאו של מלך ארם, וסיפורו הוא סיפורו של נשיא סוריה היום – בשאר אסד.
נעמן, שר צבא ארם (היא סוריה של היום) חלה בצרעת ושפחת אשתו, הציעה לו לבוא בפני הנביא אלישע, המתגורר בישראל, שלו יש היכולת להצילו והוא שמע לעצתה.
נעמן, הגיע מול ביתו של הנביא ושם פגש את שליחו של הנביא והשליח, הבהיר לנעמן, כי עליו לרחוץ במימי הירדן.
השר נעמן, ראה בכך פגיעה בכבודו וסרב לכך וטען מתוך גאווה וזלזול כי; “הֲלֹא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶק מִכֹּל מֵימֵי יִשְרָאֵל הֲלֹא אֶרְחַץ בָּהֶם וְטָהָרְתִּי וַיִּפֶן וַיֵּלֶךְ בְּחֵמָה” (מלכים, ב ה, יב).
█ אסד, נשיא סוריה, חלה במחלה קשה של התנשאות וגאווה, המשכיחה ממנו את האנושיות
כלומר, אני נעמן, שר צבא ארם, רגיל לרחוץ רק בנהרות דמשק שנקראו; אמנה ופרפר, שהם טובים, איכותיים וצלולים יותר ולכן, לא ארחץ את גופי במימי הירדן, שהינם עכורים יותר.
הנביא אלישע, עמד על דעתו והבהיר בפניו, כי צרעתו היא תוצר קלאסי של אסונו, גאוותו והתנשאותו ולכן, עליו לרחוץ במימי הירדן, אפילו הם עכורים בעיניו, כלומר; רד מתפקידך ומעמדך המתנשא לשפלך ורק ככה, תבריא את חייך בבחינת חישוב מסלול מחדש.
לבסוף רחץ נעמן, בלית ברירה, במימי הירדן והבריא ממחלתו תוך שהוא מבין, כי עליו לערוך חישוב מסלול חייו מחדש.
בימים אלו, אסד, נשיא סוריה, חלה במחלה קשה של התנשאות וגאווה, המשכיחה ממנו את האנושיות והרי כל מי שמטיל תאי גזים מן האוויר, אינו אלא אדם חולה.
החלטה של מדינות העולם הנאור, כי הוא “ירחץ במים עכורים” יעזרו לו להבין, כי עליו לערוך חישוב מסלול מחדש של חייו, כמו נטישת שלטונו ואולי מעבר למדינה שתיתן לו מקלט מדיני, כך יציל את עצמו מעצמו ואת העם הסורי.
מבחינה משפטית, עולה השאלה; האם שתיקת העולם היא בדין לנוכח מראה השימוש שעושה נשיא סוריה באמצעות שימוש בגזים רעילים?
התשובה לכך, היא מסובכת מבחינת המשפט הבינלאומי ואולם, יש הצדקה לשימוש צבאי כנגד הצבא הסורי ונבהיר;
השימוש ב‘גז עצבים’ כנראה סארין (מבוסס על תרכובות זרחן אורגניות נוזליות) נאסר בהחלטת האומות המאוחדות 687 משנת 1997. בהחלטתה, נקבע, כי גז עצבים, הינו נשק לא קונבנציונלי הגורם ל‘השמדה המונית’ ולכן, אסורה אגירתו ו/או ייצורו.
גז זה, גורר אחריו מצב של איבוד שליטה על השרירים וחנק. המונח נשק לא קונבנציונלי, מוכר לנו מהמונח א.ב.כ, ראשי-תיבות של נשק אטומי, ביולוגי, כימי.
█ ישראל, הבהירה, כי מבחינתה שימוש ב’נשק כימי’ בסוריה, על ידי מי מהצדדים, נחשב כחציית הקווים האדומים
יחד עם זאת, מסתבר, כי; “גז כלור מדולל” שנעשה בו שימוש בסוריה, החל משנת 2013 כנגד המורדים אינו נחשב נשק לא קונבנציונלי ולכן, אפשרי לתקוף בו מטרות אזרחיות.
בכל מקרה, על פי הסכם משנת 2013, התחייבה סוריה כלפיי ארצות הברית ורוסיה להשמיד את מצבורי הנשק הכימי הנמצאים בארצה וזאת כאשר ארצות הברית עמדה לתקוף אותה תוך שימוש בטענה, כי סוריה מסכנת את ארצות הברית ואת היציבות העולמית.
ישראל, הבהירה, כי מבחינתה שימוש ב‘נשק כימי’ בסוריה, על ידי מי מהצדדים, נחשב כחציית הקווים האדומים. אם ייעשה שימוש בנשק כימי סמוך לגבול עם ישראל, או נגד מטרות בתוך שטח ישראל, יגרור הדבר תגובה צבאית קשה עד כדי מלחמה.
העולם שתק כאשר נעשה שימוש בנשק כימי בקרב איפר השני (אפריל 1915) במלחמת העולם הראשונה על ידי הגרמנים.
או כאשר נשיא איטליה העריץ בניטו מוסוליני (Benito Amilcare Andrea Mussolin ) בין השנים 1922–1943, השתמש מוסוליני בנשק כימי בפלישת איטליה הפשיסטית לאתיופיה.
או כאשר טורקיה, עשתה בו שימוש בעת “טבח דרסים” שביצע הממשל הטורקי נגד הכורדים בשנים; 1938-1937.
או כאשר גַּמַאל עַבֵּד אֵ־
העולם, רשאי להתערב בנעשה בסוריה, אך הוא כנראה, ימשיך בשתיקתו.
מבחינתנו, נקווה לשקט בארצנו, שבת שלום.
Add Comment