עו"ד מוני עזורה פרשת השבוע

פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא | מסכת איש אמון או איש אמון ללא מסכה

ו'פגיעה באמון' עלתה בתדירות גבוהה בשנים האחרונות (שולה זקן, מיקי גנור, שלמה פליבר, הרי ארו) עד כי לעיתים אתה חושש מפגיעה באמון של כל מי שנמצא למולך, שמא הוא בתחפושת של איש אמון או באמת ובתמים הוא איש אמון ללא תחפושת. הסופר מלוויל, מגלה לנו, כי כל אחד ואחד מאיתנו אינו מחכה ל'פורים' אלא עוטה מסכה מדי יום ביומו, מסכות שונות של דמויות שונות, כאילו שהיינו וכאלו שהיינו רוצים להיות.
0
0
בני ישראל סוגדים לעגל הזהב | ציור: ג'יימס טיסו
בני ישראל סוגדים לעגל הזהב | ציור: ג’יימס טיסו

במערב הפרוע, היו אומרים; “בוא נעשה לו היום משפט צדק, כדי שנוכל לתלות אותו מחר עם שחר…”. התובע הבכיר מטעם רשות ניירות ערך, עורך דין ערן שחם-שביט, טעה, כאשר נהג כך לגבי העצורים ב’תיק בזק’ באותם ‘מסרונים’ שהעביר לשופטת המעצרים רונית פוזננסקי -כץ, הוא הסביר לה את מתחם ימי המעצר לשיקולה, מעשה פסול של חריצת דין ללא משפט.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

כנראה שאותו תובע מטעם הרשות לניירות ערך, החליט להקדים במספר ימים את ‘חגיגות פורים’ ו”חגג” את העדלאידע (ב-תלמוד הבבלי, נאמר, כי בפורים, חוגגים עד דלא ידע בין ארור המן ל-ברוך מרדכי) טרם זמנו, כאשר הוא לא ידע להבחין בין טוב לרע, ערבב מושגים כמו “פגיעה באמון הציבור“, “איש אמון – פקיד בית משפט“, “בזבוז זמן” ו”זכויות העצורים” – בקיצור; עדלאידע.

‘פָּרָשַׁת כִּי תִשָּׂא’ היא פרשת השבוע התשיעית ב‘ספר שמות’. היא מתחילה בפרק ל’, פסוק י”א ומסתיימת בפרק ל”ד, פסוק ל”ה.

תחילת הפרשה עוסקת ב‘מצוות מחצית השקל’ ובהוראות נוספות הקשורות למשכן, אך רוב הפרשה עוסקת בסיפור חטא העגל ובהשלכותיו.

בקריאת הפרשה בבית הכנסת, הפרשה מחולקת באופן לא פרופורציונלי בין שבעת העולים לתורה, כשרוב הפרשה, נקראת בעלייה הראשונה והשנייה של הכהן והלוי ורק מיעוט הפרשה נשאר לחמש העליות האחרונות.

המטרה בחלוקה זו היא כדי שסיפור חטא העגל ייקרא בעליית הלוי, מכיוון שעל פי המסורת שבט לוי לא חטאו בחטא העגל

בפרשת השבוע, פרשת כי תישא, בוחנת התורה את המושגים “איש אמון” ו”פגיעה באמון” – כאשר משה רבינו, איש אמונו של האל ושל העם נמצא בין הפטיש לסדן, בין העם שלו אשר מפר את הברית עם אלוהיו ופונה לאלוהים אחרים –”אלוהי עגל הזהב“.

לבין האלוהים שרואה בפגיעה זו, פגיעה אנושה באמון מצד העם באלוהיו ולכן רוצה בהשמדתו, עד כי נדמה היה, כי בכך תסתיים “יציאת מצריים“.

אך לא. משה רבינו מבין זאת כאשר נקרא לבית משפט של מעלה לדיון משפטי על הפרת הברית, הפרה יסודית.

משה רבינו, איש אמונו של האל ומנהיג העם שסרח, ידע, כי מצבו המשפטי אינו טוב ולכן, הוא מנצל את היכולות המשפטיות שצבר לאורך הזמן ונקט בתכסיס משפטי הוגן אל מול האלוהים, כאשר הוא עושה שימוש במושגי כדאיות שיווקית (מה יגידו המצרים) וכלכלית (אתה יודע כמה זה עולה להקים עם חדש) כדי להגן עליהם, מפני הפרת הברית;

האל תוקף את משה ומציע להשמיד את העם הזה, שנאמר; “וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה: רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא. י וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי, וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם; וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ, לְגוֹי גָּדוֹל“.

 כל אחד ואחד מאיתנו אינו מחכה ל‘פורים’ אלא עוטה מסכה מדי יום ביומו

משה רבינו מתעמת ומתחכם עם האל וטוען; “לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר, בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים, וּלְכַלֹּתָם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה; שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל-הָרָעָה לְעַמֶּךָ…

האל נסוג מגישתו בתחילה, מכבד ומקבל את עמדתו של משה רבינו; “יד וַיִּנָּחֶם, יְהוָה, עַל-הָרָעָה, אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּו“ֹ.

עוד משורש קיומנו, כאשר סיפרנו את סיפורם של אדם וחווה, למדנו מהי פגיעה באמון שנתן האדם בחוה, ועד מהרה הפך לשמש “עד מדינה” בעדותו של אדם כנגד חוה; “וַיֹּאמֶר, הָאָדָם: הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל“.

ו‘פגיעה באמון‘ עלתה בתדירות גבוהה בשנים האחרונות (שולה זקן, מיקי גנור, שלמה פליבר, הרי ארו) עד כי לעיתים אתה חושש מפגיעה באמון של כל מי שנמצא למולך, שמא הוא בתחפושת של איש אמון או באמת ובתמים הוא איש אמון ללא תחפושת.

בספרו של הסופר והמשורר האמריקאי, הרמן מלוויל (Herman Melville;‏ באוגוסט 181928 בספטמבר 1891) הידוע בזכות הרומן “מובי דיק” ובזכות הסיפור הקצר “בארטלבי” וכן “נשף המסכות של איש האמון“, שילוב מתאים בימים אלו, הסופר מלוויל, מגלה לנו, כי כל אחד ואחד מאיתנו אינו מחכה ל‘פורים’ אלא עוטה מסכה מדי יום ביומו, מסכות שונות של דמויות שונות, כאילו שהיינו וכאלו שהיינו רוצים להיות.

המסכה היא חלק מחיינו, אם נרצה או לא. הסופר מלוויל, מספר על “איש האמון” שעולה על ספינת קיטור, מחליף דמויות ומעמת את נוסעיה בשאלות של מהו אמון? מהי פגיעה באמון? מהי מרמה? מבחינתו של הסופר, הדבר היחיד שנותר ברור וקבוע אצלנו הוא היותנו בני אנוש.

שבת שלום. 

0
0



אודות הכותב

מוני עזורה

* הכותב עו"ד עזורה מוני הבעלים של משרד עורכי הדין, הינו בוגר אוניברסיטת תל אביב ובעל רישיון עריכת דין מאז 1988. מומחה בייצוג זוכים בתיקי הוצל"פ (הוצאה לפועל) ודיני חברות. חייבים בתיקי פשיטות רגל, חברות במסגרת פירוק ו/או הקפאת הליכים, מייצג הורים בנושאי חינוך שונים, מייצג בעתירות מינהליות, ערעורים אזרחיים.

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן