פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

דת | יהדות חדשות עיתונות | תקשורת המונים רדיו | טלוויזיה

נַיֶיעס – סדרה ב’כאן 11′ המגוללת את סיפורה של התקשורת החרדית

"נַיֶיעס" ("חדשות") סדרה הדוקומנטרית על תקשורת כשרה למהדרין! הכתבים, המגישים, העורכים והצלמים שעומדים מאחורי התקשורת החרדית בסדרה חדשה ב'כאן 11' חושפת בפרק הראשון "זכות הציבור שלא לדעת" חושף את רוב גיבורי הסדרה: אברהם-דב גרינבוים, עורך עיתון "הדרך", ביטאונה של ש"ס, שקובע שבציבור החרדי חשובה יותר הזכות שלא לדעת גובר על כל שיקול של רייטינג או אתיקה עיתונאית.

החל ממחר (יום רביעי, ט”ו באדר ה’תש”פ, 11 במארס) ובכל יום רביעי, בשעה 21:00, ‘כאן 11’ ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל, הפועל במסגרת תאגיד השידור הישראלי, יעלה עוד סוגת התיעודית (דוקומנטרית) הסדרה הדוקומנטרית “נַיֶיעס” (“חדשות” ביידיש) המגוללת את סיפורה של ‘התקשורת החרדית’ ומביאה בפעם הראשונה את אחורי הקלעים שלה אל קדמת הבמה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

חרדים מתוך הסדרה התיעודית "נייעס" על תקשורת החרדית הכשרה למהדרין בערוץ כאן 11 | עיבוד צילום ממחושב: שולי סונגו©
חרדים מתוך “נייעס”

הסדרה “נַיֶיעס” חושפת עולם שלם המוסתר מעיני רוב הציבור הישראלי של ‘התקשורת החרדית‘ ובו פועלים העורכים, הכתבים, השדרנים והצלמים בתוך מערכת חוקים נוקשה, המבוססת על ההלכה היהודית שתפקידה לשמר את ערכיה ואחדותה של הקבוצה החרדית.

בעוד עולם התקשורת החילוני, מבכה בימים אלו את מותה של המהדורה המודפסת ומספיד את היעלמותו של העיתון ממדפי החנויות, ב-עולם החרדי ה”פרינט” (דפוּס) ממשיך לחיות ולבעוט, וסביבו אפילו פועמת תעשייה שלמה.

כיום, במגזר החרדי, יוצאים לאור ארבעה עיתונים יומיים ועוד עשרות שבועונים וירחונים.

יש בו שתי רשתות מקומונים, שתי תחנות רדיו פרטיות ו-תחנת רדיו אחת ציבורית, מספר אתרי אינטרנט מובילים ועוד עשרות גופי תקשורת קטנים יותר בעברית ובאנגלית.

הסדרה הדוקומנטרית “נַייֵעס” (“חדשות” בשפת יידיש) שתשודר בכל יום רביעי,  מ-11 במארס, בשעה 21:00 ב-כאן 11, מגוללת את סיפורה של התקשורת החרדית ומביאה בפעם הראשונה את אחורי הקלעים שלה אל קדמת הבמה.

במרכז הסדרה שורה של אנשי תקשורת מהעולם החרדי, שצריכים לנווט בין ערכי החברה השמרנית שבה הם חיים ורצונם ליצור תקשורת חיה ותוססת שאינה נופלת באיכותה מזו של אחותה החילונית. כל זה מתרחש על רקע מערכות הבחירות של 2019.

הפרק הראשון “זכות הציבור שלא לדעת” חושף את רוב גיבורי הסדרה; אברהם-דב גרינבוים, עורך עיתון “הדרך“, ביטאונה של תנועת שס, שקובע שבציבור החרדי חשובה יותר הזכות שלא לדעת גובר על כל שיקול של רייטינג או אתיקה עיתונאית;

אבי מימרן, בכיר שדרי הרדיו החרדי, מגיש המהדורה המרכזית ב”רדיו קול חי” שמצהיר גלויות: “אנחנו לא מתיימרים להיות אוביקטיביים”, שרי רוט, עורכת האתר “חרדים 10” והפרשנית הפוליטית בו, שחרף עובדת היותה עורכת אתר אינטרנט, בבית שלה, אין כניסה לאינטרנט;

שיפי חריטן מ”חדרי חרדים” שצריכה ליצור כתבות לנשים חרדיות בלי לשלב בהן אף תמונה של אישה; מנדי גרוזמן מתאגיד השידור הציבורי, העוסק בדרך קבלת ההחלטות בחצרות הרבנים;

וצלם הפפראצי שלומי כהן, שרוצה גם להיות חרדי “מודרני” ב-סטורי ובאינסטגרם, אבל גם לצלם את הרבנים החשובים ביותר במגזרוזה סיפורם של הדמויות המרכזיות בסדרה הדוקומנטרית “נַייֵעס”;

אברהם-דב גרינבוים – עורך עיתון “הדרך” של ש”ס

גרינבוים, מגלם את החיבור המובנה בין התקשורת החרדית לפוליטיקה. הוא מספק לנו הצצה נדירה מבפנים לעיתון חרדי “קלסי” – מפלגתי, שמרני, פוליטי.

הוא מכריז שתפקידו הוא לשרת את הרבנים, שאצלם זוהי “זכות הציבור שלא לדעת“,  ש”אנחנו אובייקטיביים – לצד שלנו”. גרינבוים, היה בעברו עורך השבועון הליברלי הרבה יותר “בקהילה” ועתה הוא נאלץ לנצור את המקלדת.

אבי מימרן – מגיש “המהדורה המרכזית” ברדיו “קול חי”

העיתונאי מימרן הוא שדרן רדיו ותיק וחד לשון אשר התחיל את דרכו עוד ברדיו הפיראטי. הוא מגיש את התוכנית “המהדורה המרכזית“, מדורת השבט של הציבור החרדי.

מימרן מדבר אל המאזינים מנקודת מבט של אדם שמכיר את החברה החילונית היטב. הוא שירת בצבא, משרת גם כיום במילואים, אבל משרת את נקודת המבט החרדית שלא לגייס תלמידי ישיבה.

מימרן, מאמין שתפקידו של הרדיו הוא לחנך את המאזינים ולכן, גם לא ישמעו בו את מה שבן תורה לא צריך לשמוע. לדוגמה, ביום מותו של סטיבן הוקינג (היה אסטרופיזיקאי ותאורטיקן אנגלי, ששימש כפרופסור באוניברסיטת קיימברידג’.

מחוץ לקהילה המדעית הוא התפרסם בעיקר בזכות ספרו “קיצור תולדות הזמן“, ספר מסוגת המדע הפופולרי, המתאר את התפתחות היקום למן המפץ הגדול) הוא לא דיווח על כך לציבור שלו, כי “אין מה לדווח על אדם שכל תורתו היא כפירה בדת“.

לאבי מימרן, יש בן אוטיסט שהוא גאה בו. הוא הקים עמותה לבעלי מוגבלויות בציבור החרדי והוא מנסה לקדם העברות כספים שנתקעו בדרך לחינוך המיוחד החרדי, אבל מוצא את עצמו בעימות דווקא עם הח”כים החרדים.

שרי רוט – הכתבת הפוליטית החרדית היחידה, המייסדת של אתר “חרדים 10”

שרי, החלה את דרכה בעיתונות עוד כשנשים היו צריכות לכתוב בשם בדוי. היום היא הכתבת הפוליטית היחידה במגזר החרדי והסדרה “נַייֵעס” מלווה אותה במערכת הבחירות.

היא אישה חרדית בעולם של גברים, שצריכה להשיג סקוּפים ועושה זאת כשאסור לה להימצא בתוך קהל של גברים, בלי להיות חשופה לרכילות של בית הכנסת ובלי להיות לבד עם פוליטיקאי בחדר.

אף שהיא מכירה היטב את כל המורכבות של הפוליטיקה החרדית, היא מצהירה שתצביע ל’יהדות התורה‘ כי זוהי מצוות הרב שלה. בעימות הפנימי שלה בין “עיתונאית” ל”אישה חרדית“, כמעט תמיד תנצח החרדית.

שלומי כהן – צלם פפראצי חרדי

שלומי, מצהיר על עצמו שהוא אוהב “סלבים” מהמגזר החרדי,  ומגיל צעיר’ היה רושם לעצמו במחברת’ אילו רבנים מפורסמים הוא פגש ואת מי היה רוצה לפגוש. לא היה לו קל במסגרות החרדיות.

שלומי, נשר מכמה ישיבות, וקשה לו להתמודד עם משמעת. כך הגיע אל עולם הצילום. הוא גר בדירת רווקים בעיר ירושלים עם חבריו ל”ישיבת דרך השם“.

היום שלומי, יכול לנסוע למסיבה באיביזה ולהעלות משם “סטורי“, אבל הוא מצלם גם את גדולי הרבנים. כולם במגזר יודעים ששלומי כזה, אבל הוא מצליח “להחליק” את זה באמצעות כריזמה, חן ומקצוענות.

דרך שלומי כהן, אפשר לראות דור חדש של צעירים חרדים שרוצה להיפתח אל העולם, בלי לוותר על העולם החרדי, והדבר מכניס אותו לקונפליקט מתמיד.

שיפי חריטן – עורכת “לובי נשי” של אתר “בחדרי חרדים”

לשיפי (שפרה) יש נטייה להסתבך. כבר במשרה הראשונה שלה במוסף הנשים של העיתון האולטרה חרדי “המחנה החרדי” היא פוטרה’ שבוע אחרי תחילת עבודתה. לשיפי, יש אג’נדה של העצמה נשית והיא אינה מוכנה להתפשר עליה.

שיפי חריטן, גם לא מוכנה לשבת מאחור באוטובוס ואינה אוהבת את העובדה שנשים חרדיות אינן יכולות להיבחר לכנסת ישראל.

היום שיפי, היא אשת תקשורת מוערכת וגם עורכת את מוסף הנשים של האתר החרדי הגדול ביותר; “בחדרי חרדים“. אין שם תמונות נשים.

אפילו תמונה שלה בין תמונות כתבי האתר, אסורה. והיא לא שלמה עם זה. היא גם לא מוותרת על נושאים שהיא חושבת שחייבים לדבר עליהם במגזר, בהם; הטרדה מינית, אלימות נגד נשים ופגיעה בזכויות של נשים עובדות.

אין שבוע ששיפי חריטן, לא מקבלת תגובות נאצה, אבל זה לא מפריע לה והיא אינה מתכוונת לוותר.

ישראל כהן – כתב לעניינים פנימיים בחברה החרדית ב”כיכר השבת” וברדיו “קול ברמה”

ישראל הוא זקן העיתונאים הצעירים בעיתונות החרדית. הוא כמעט המציא את תחום הסיקור של חצרות האדמורים והפוליטיקה הפנימית של החברה החרדית.

הוא גדל במסלול חרדי עד גיל 14, אבל אז נפצע מבקבוק תבערה בדרך אל קבר רחל. הוא “בילה” חודש בבית החולים ושם נחשף לטלוויזיה ולתקשורת.

כשישראל כהן, גדל, החל האינטרנט לחדור לחברה החרדית, וישראל, הפך לכתב של האתר “כיכר השבת“.

האינטרנט, הכניס אג’נדה חדשה לעיתונות, כזו שלא מחביאה נושאים כואבים בחברה החרדית; נוער נושר, הטרדות מיניות, רבנים שסורחים.

העיתונאי ישראל משדר גם ב”קווי נייעס“, אחת ממדיות התקשורת הייחודיות למגזר. חרדים שאינם מאזינים לרדיו, יכולים להתקשר למספר טלפון ייעודי ולשמוע את החדשות. זה להיט בקרב האברכים שאין להם טלפונים חכמים.

היום ישראל כהן, הוא גם פרשן פוליטי ברדיו “קול ברמה“, אחד מגדולי צייצני הטוויטר של המגזר ואושיית אינטרנט באופן כללי.

אפרת פינקל – כתבת מבטיחה בתחילת דרכה

אפרת באה ממשפחת אצולה חרדית, נכדתו של ראש ישיבת “מיר הגדולה בעולם.

אפרת פינקל, רוצה לכתוב דווקא על פוליטיקה, בלי לעגל פינות ובלי לוותר לאף אחד. היא בעלת תפיסת עולם לוחמנית ולא מתפשרת מצד אחד, אבל מצד שני רוצה להקים בית חרדי כשר עם בחור ישיבה צדיק ו… עשרה ילדים. בינתיים, היא בת 26 ועדיין רווקה.

היא כתבת באתר הברנז’ה החרדי “פשקעוויל“, ובעת האחרונה החלה לעבוד בשבועון “בקהילה” ובמסגרתו היא מתכננת תחקיר על אפליית הבנות הספרדיות בסמינרים, נושא שנוי במחלוקת במגזר.

מנדי גרוזמן – כתב חרדי ומגיש ב”כאן מורשת”

מנדי הוא נכדו של הרב מאיר-צבי גרוזמן, שהיה מראשי “ישיבת תומכי תמימים” בכפר חבד. את תחילת דרכו בתקשורת, עשה עוד בילדותו בעיתוני “שליחים” כשהוריו היו שלוחי חבד בבלארוס.

אחר כך היה לכתב ב”כיכר השבת” וב”חדרי חרדים“. כיום, מנדי משדר עם אלי ביתאן את תוכנית הבוקר “מנדיביתאן” ב”כאן מורשת” והתכנית זוכה לפופולריות רבה.

העובדה שמנדי רוזמן, משדר בפלטפורמה חילונית לציבור חרדי, מאפשרת לו חופש מוחלט והוא אינו מהסס לנצל זאת, כדי למתוח את גבולות השיח ולהציף נושאים שמהם שאר התחנות החרדיות מנסות להימנע.

בין היתר, מנדי מסקר את הסכסוך בחסידות גור, בשעה ששאר התחנות, מתעלמות ממנו לחלוטין.

מנדי ו-ביתאן שידרו אפילו תוכנית שעוסקת ב’חצר הרב קנייבסקי‘ הרב הליטאי החשוב ביותר ומנדי, מתכנן להמשיך ולעסוק בדרך קבלת ההחלטות בחצרות הרבנים, נושא שהוא טאבו ב-עיתונות החרדית.

  • חברת ההפקה; אפרתי הפקות,
  • יוצרים; איילת אפרתי ו-צביקה בינדר,
  • במאי; צביקה בינדר,
  • מפיקה; איילת אפרתי,
  • יועץ מקצועי; ינון פלח.



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן