פרקליטות המדינה הגישה ערעור לבית המשפט העליון על גזר הדין המקל, לטענתה, שניתן לשלוש עובדות מגן “בימבה” בחולון – המנהלת מלכה מלול ושתי הסייעות אליזה כהן צמח ונור שילוח.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה‘ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
השלוש, הורשעו במאות עבירות של תקיפה והתעללות נפשית בכ-30 פעוטות, בני שלושה חודשים עד שלוש שנים, במשך תקופה של כחודשיים.
על פי כתב האישום המתוקן, בו הודו הנאשמות, ה-גן הילדים הפך לזירת אלימות שיטתית וכמעט יומיומית.
סרטונים מהגן, תיעדו מראות קשים; הטחת פעוטות בוכים בכיסאות, השלכת תינוקות לעריסות, מכות בפנים, אחיזה בצוואר, משיכות שיער והאכלה בכוח.
בסך הכל, יוחסו למלול כ-120 מעשי תקיפה, לכהן צמח כ-121, ולשילוח כ-57.
בית המשפט המחוזי גזר על מלול 24 חודשי מאסר, על כהן צמח 18 חודשים, ועל שילוח 12 חודשים, בנוסף למאסר על תנאי ופיצויים בסך 50, 30 ו-10 אלף שקלים בהתאמה.
בערעור טוענת המדינה, כי העונשים שהושתו והמתחמים שנקבעו נמוכים באופן קיצוני ואינם משקפים את חומרת המעשים, המצויים ברף הגבוה ביותר של עבירות תקיפה.
הפרקליטות, מדגישה ארבעה מאפיינים מצטברים לחומרה;
- ריבוי הקורבנות וגילם הרך; כ-30 פעוטות חסרי ישע שתלויים לחלוטין במטפלות שאמורות היו להגן עליהם.
- עוצמת האלימות; מכות בפנים, הטחות חוזרות ונשנות, ואחיזה בצוואר.
- התנהלות שיטתית; האלימות הפכה לשגרת אימה יומיומית במשך חודשיים.
- נזקים משמעותיים; הורי הפעוטות דיווחו על הפרעות שינה, חרדות, עיכובים התפתחותיים, תוקפנות וצורך בטיפולים מקצועיים ממושכים.
המדינה, טוענת, כי גזר הדין חורג באופן משמעותי ממדיניות הענישה המחמירה שנקבעה בפסיקה במקרים דומים, ואף במקרים פחות חמורים.
לשם השוואה, במקרים אחרים שכללו מספר עבירות נמוך יותר, נקבעו מתחמי ענישה גבוהים יותר באופן משמעותי.
עוד נטען, כי בית המשפט, נתן משקל יתר לנסיבותיהן האישיות של הנאשמות ולהליכי השיקום שהחלו, בעוד שתהליכי הטיפול שלהן, לפי תסקירי שירות המבחן, עודם בתחילתם.
דוברת מחוז ירושלים באגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים, הגב’ ליהי שקלרניק, מסרה לאתר “כאן ישראל” כי הפרקליטות, סבורה, כי אחריותה של מלול, כ-מנהלת הגן, כבדה במיוחד, שכן היא לא רק ביצעה עבירות בעצמה אלא גם יצרה סביבת עבודה שאפשרה את ההתנהלות האלימה.
בנוסף, המדינה מערערת על סכומי הפיצויים הנמוכים, שאינם עומדים ביחס סביר לנזק העצום שנגרם לפעוטות ולמשפחותיהם, וכן על ההוראה לדחות את תשלומם עד לאחר שחרורן של הנאשמות מהכלא.
לאור כל האמור, מבקשת המדינה מבית המשפט העליון לקבל את הערעור, להחמיר באופן משמעותי את עונשי המאסר בפועל שהושתו על השלוש, ולהגדיל את סכומי הפיצויים.
◄ אל; ערעור גן בימבה.
