“למרבה הצער, ניכר, כי במספר רב של פרמטרים ומגזרים, קיימת רגרסיה בשיעור העמידה בחובת הייצוג ההולם להעסקת אנשים עם מוגבלות. משמעות הדבר היא, כי מספר גדול מדי של גופים ציבוריים מפרים את חובתם החוקית בכל הקשור להעסקת אנשים עם מוגבלות, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות…” כך מאשים היום (יום שלישי, ט”ז בתשרי התשפ”ג) נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מר דן רשל.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הנתונים מתפרסמים בעקבות דין וחשבון של ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2021, על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,
עוד עולה מהנתונים, עולה, כי 60% מהגופים הציבוריים עומדים ב-יעד להעסקת אנשים עם מוגבלות, עם זאת, בהשוואה לשנתיים הקודמות, בשנת 2021 גופים רבים יותר עומדים ברמה נמוכה או כלל לא עומדים ביעד הייצוג ההולם.
לדברי נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, מר רשל; “הנציבות, תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הנציבות.
זאת, בין השאר, בהינתן סמכויות האכיפה הנוספות שניתנו לנציבות בתיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעבר בכנסת ביוני 2022.
במקביל, בכוונת הנציבות לפעול להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים במגזר הציבורי כדוגמת חברות ממשלתיות וכן על גופים במגזר הפרטי“. אמר נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
נתוני ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2021,הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, כחלק מתהליך יישומו של תיקון 15 ל’חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות‘ לפיו גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים לפחות מחויבים לפעול להעסקה של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית.
החוק, נועד לסייע בקידום העסקה של אנשים עם מוגבלות, אשר נתקלים לא אחת בחסמים ובקושי להשתלב בשוק העבודה, ולפתוח עבורם את דלתות המעסיקים הגדולים.
על פי החוק, מעסיקים, נדרשים לבצע שורה של פעולות לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהם, וביניהם; מינוי ממונה תעסוקה, שיהיה אמון על הנושא.
עוד עולה, כי מהנתונים; 60% מהגופים הציבוריים הגדולים עומדים באופן מלא ב’יעד ההעסקה’ הקבוע בחוק, כאשר 5% לפחות מעובדיהם הם אנשים עם מוגבלות משמעותית.
לצד זאת 22% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד ברמה בינונית (5%-3.5 מהעובדים הם אנשים עם מוגבלות) 16% עומדים בו ברמה נמוכה (3.5%-2) ו-2% אינם עומדים ביעד (מתחת ל-2%).
בהשוואה לנתונים משנת 2020, בשנת 2021 נרשם מאזן שלילי, כאשר 38 גופים, עלו בשיעור העמידה שלהם ביעד הייצוג ההולם, לעומת 46 גופים שירדו בשיעור העמידה. זאת בשונה מהשנים הקודמות; 2018 ו-2019, בהן נרשם מאזן חיובי.
כידוע, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מקנה לנציבות סמכויות פיקוח ואכיפה, מכוחן פועלת הנציבות כלפי הגופים שלא עמדו בחובותיהם החוקיות.
בשנה החולפת, 122 גופים ציבוריים גדולים – לא עמדו ביעד הייצוג ההולם ולפיכך, נדרשו להכין תכנית שנתית לקידום העסקה של עובדים עם מוגבלות משמעותית.
מבין גופים אלו, הנציבות הוציאה מכתבי התראה ל-50 גופים שלא עמדו ביעד הייצוג ההולם ולא מילאו את חובתם להכין תכנית שנתית, כשחלקם אף לא מינה ממונה תעסוקה כנדרש בחוק.
38 גופים להם הוצאו מכתבי התראה, מילאו את חובותיהם, בעוד של 12 הגופים שלא הכינו תכנית שנתית בהתאם לדרישות החוק גם לאחר קבלת מכתב ההתראה, ול-6 גופים שלא יישמו תכנית שנתית קודמת, הוציאה הנציבות – ‘צו ייצוג הולם‘. בעקבות הצו שהוצא, כל 18 הגופים מילאו את חובותיהם.
פעולות האכיפה שנקטה הנציבות, של כל הגופים הציבוריים שלא עמדו ביעד הייצוג ההולם בשנת 2021, הביאו להכנת תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות ומינו ממונה תעסוקה כנדרש מהם בחוק.
█ מנתונים נבחרים, מתברר;
- שיעור הגופים שעומדים באופן מלא ביעד הייצוג זהה יחסית לאורך השנים. עם זאת, ניתן לראות, כי בשנת 2021, בהשוואה לשנתיים הקודמות, יותר גופים עומדים ברמה נמוכה או כלל לא עומדים ביעד הייצוג ההולם.
- בין השנים; 2020-2021 נרשם מאזן שלילי, כאשר 38 גופים שיפרו את עמידתם ביעד הייצוג ההולם, לעומת 46 גופים ששיעור עמידתם ביעד הייצוג ההולם, ירד.
- 5 מתוך 18 הגופים הגדולים (מעל 1000 עובדים), שתחת פיקוח הנציבות, עלו בשיעור העמידה ביעד בין השנים; 2020-2021, כאשר השאר, נשארו באותו שיעור.
- בקרב הגופים, שהגיעו לשיעור ייצוג נמוך בשנת 2019 והושמו בשל כך תחת פיקוח הדוק של הנציבות, נרשם מאזן חיובי, כאשר 16 מהם (43% מהגופים) שיפרו את שיעור העמידה שלהם ביעד הייצוג ההולם, לעומת 2 בלבד שירדו בשיעור העמידה ביעד (5% בלבד).
█ רשויות מקומיות;
בקרב הרשויות המקומיות, המהוות כ-71% מרשימת הגופים הציבוריים הגדולים (218 רשויות מתוך 307) נמצא, כי 61% מהן עומדות ביעד הייצוג ההולם באופן מלא, 21% מהן עומדות ברמה בינונית, 16% מהן עומדות ברמה נמוכה ו-2% מהן לא עומדות ביעד כלל.
דוברת היחידות המקצועיות באגף דוברות הסברה ותקשורת של משרד המשפטים, הגב’ כרמית אורפז-ימין, מסרה לאתר כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי; כמו כן, בקרב המועצות האזוריות, מהן עומדות ביעד הייצוג ברמה של עמידה מלאה (57%).
בקרב המועצות המקומיות, רק 50%, מהן עומדות ביעד באופן מלא, זאת לעומת שיעור של 55% עמידה ביעד בשנת 2020.
- בפילוח לפי סוגי רשויות, אחוז הרשויות שעומדות ביעד מבין העיריות (78%) הוא הגבוה ביותר, לאחר מכן במועצות האזוריות (57%) ולבסוף במועצות המקומיות (50%).
- בפילוח לפי מגזרים, אחוז הרשויות שעומדות ביעד במגזר הדרוזי (90%) הוא הגבוה ביותר, בעוד שבמגזר החרדי ובמגזר הבדואי (17% בשניהם) מדובר בשיעור הנמוך ביותר.
- בפילוח לפי מחוזות, אחוז הרשויות שעומדות ביעד במחוז תל אביב (73%), הוא הגבוה ביותר ואילו במחוז ירושלים (33%) הוא הנמוך ביותר.
- במחוז צפון נרשם מאזן שלילי, כאשר 15 רשויות, ירדו בשיעור העמידה שלהן ביעד, לעומת 6 שעלו בשיעור העמידה (מתוך 72 רשויות במחוז צפון).
- בקרב רשויות מהמגזר הערבי, נרשם מאזן שלילי, כאשר15 רשויות, בו ירדו בשיעור העמידה ביעד זאת לעומת 2 שעלו בו (מתוך 49 רשויות ערביות)לשם השוואה, במגזר הכללי, נרשם מאזן חיובי, כאשר 15 רשויות, ירדו בשיעור העמידה ביעד לעומת 20 רשויות ששיפרו את שיעור העמידה ביעד.
- בתוך כך, אחוז הרשויות הערביות שעמד ביעד הייצוג ההולם, ירד מ-46% בשנת 2020 ל-31% בשנת 2021.
- בקרב מועצות מקומיות נרשם מאזן שלילי, כאשר 23 רשויות, ירדו בשיעור העמידה ביעד לעומת 10 מועצות מקומיות בלבד ששיפרו את שיעור עמידתן ביעד (מתוך 97 מועצות מקומיות). זאת, לעומת מועצות אזוריות ועיריות, בהן נרשם מאזן חיובי.
◄אל; נתונים נבחרים של ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים 2021.
