‘האחות במרפאה אינה מסתדרת עם לקוחות יהודיות’ כך השיבה מוקדנית מרפאת ‘כללית’ בעיר הערבית כפר קאסם, באזור השרון, צפונית לעיר ראש העין לפניית לקוחה יהודית שקבעה תור לבדיקת קדם היריון, והודיעה לה , כי היא משנה את מיקום התור למרפאה…” – זאת אחת הדוגמאות שעולה מן התבטאויות ופרסומים גזעניים, אפליה בקבלת שרות ואפליה בתעסוקה בדין וחשבון השנתי של ‘היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות’ לשנת 2018, בו בכל זאת בצבצה קרן אור בנושא הגזענות ואפליה בישראל והיא; ירידה עקבית בהיקפי השיטור כלפי קטינים יוצאי אתיופיה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
נחזור לפנייתה של הלקוחה היהודית-ההריונית שקבעה תור לבדיקת קדם היריון, בעיר כפר קאסם. מטיפול היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, דווח, כי התקיים בירור מול ‘הממונה למניעת גזענות במשרד הבריאות’ והתברר, כי היה נהוג במקום נוהל לא לקבוע ללקוחות יהודיות באותה מרפאה.
כאמור, בעקבות התערבות היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, נודע, בוטל הנוהל והמרפאה ביצעה התאמות מקצועיות ומטפלת כעת בלקוחות ערביות ויהודיות כאחד.
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, הגישה אתמול (שלישי, י”ב באדר ב’ התשע”ט) לשרת המשפטים, חברת כנסת איילת שקד, את דוח הפעילות השנתי שלה.
דין וחשבון היחידה, שהוקמה כחלק מ‘המלצות ועדת פלמור’ במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, כולל לראשונה נתוני מעקב שהתקבלו מהמשטרה המצביעים על מגמת ירידה עקבית ב’היקפי השיטור כלפי קטינים, יוצאי אתיופיה’ ב-3 השנים האחרונות.
בין היתר זאת בעקבות יישום נרחב ואפקטיבי של המלצות ‘הוועדה למיגור הגזענות’; מעקב וניתוח של יישום ההמלצות למיגור הגזענות על ידי משרדי הממשלה השונים; פילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית בשנה האחרונה ורשימת 51 הממונים ל’מניעת גזענות במשרדי הממשלה’.
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, מדווחת כיצד טיפלה בתלונות, מהם עולה, כי במהלך שנת 2018 התקבלו ביחידה 230 תלונות מן הציבור הנוגעות לגזענות או אפליה (פי 3 ממספר התלונות שהתקבלו במהלך שנת 2017).
מרבית הפניות (36%) עסקו בהתבטאויות או פרסומים גזעניים, 26% עסקו ב-אפליה בקבלת שירות, 19% על אפליה בתעסוקה, 10% במשטרה ו-5% בתחום החינוך.
זאת ועוד; כ-40% מן הפניות התקבלו מיוצאי אתיופיה, כ-32% מאזרחים ערבים והשאר מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית (4% חרדים, 3% מזרחים ו-2% עולים ממדינות חבר העמים לשעבר.
█ דוגמאות לפניות שהתקבלו וטופלו ביחידה במהלך השנה החולפת;
▼ בתחום הבריאות
- תלונות על גזענות ואפליה כלפי יוצאי אתיופיה בשירות הבריאות; מספר הורים לתינוקות ממוצא אתיופי התלוננו שהם נדרשים לחסן את ילדיהם נגד שחפת גם אם ההורים בעצמם נולדו בישראל.
טיפול היחידה; היחידה פנתה לממונה למניעת גזענות במשרד הבריאות, ולאחר בדיקה, נמסר, כי הוקם צוות לטיפול בנושא ונבחנת הוצאת חוזר להתנהלות שונה. - תלונה על הפליה של לקוחה יהודיה מצד מרפאת ‘כללית’ בכפר קאסם על רקע מוצאה; מוקדנית המרפאה התקשרה לפונה שקבעה תור לבדיקת קדם היריון, והודיעה לה, כי היא משנה את מיקום התור למרפאה, אחרת, כי ‘האחות במרפאה אינה מסתדרת עם לקוחות יהודיות’.
טיפול היחידה; התקיים בירור מול הממונה למניעת גזענות במשרד הבריאות, והתברר, כי היה נהוג במקום נוהל לא לקבוע ללקוחות יהודיות באותה מרפאה. בעקבות התערבות היחידה בוטל הנוהל והמרפאה ביצעה התאמות מקצועיות ומטפלת כעת בלקוחות ערביות ויהודיות כאחד.
▼ בתעסוקה
- טענה לאפליה ביחידת הסייבר במשרד רוה”מ של עובד ממוצא אתיופי; ביחידה התקבלה תלונתו של עובד ביחידת הסייבר במשרד ראש הממשלה לאחר שזומן לשימוע, לטענתו הדבר נעשה על רקע מוצאו.
טיפול היחידה; התקיימה פגישה עם גורמי הנהלה במשרד במהלכה הודגשה החשיבות במתן הזדמנויות לכלל האוכלוסיות ולמיגור גזענות. בעקבות פניית היחידה הוארכה תקופת הניסיון של העובד ובהמשך הוא אף קודם בתפקידו והשתלב בתפקיד ההולם את כישוריו לשביעות רצון הממונים עליו. - חשד להפליית עובד ממוצא אתיופי על בידי מפקח במשרד העבודה והרווחה; מפקח במשרד העבודה והרווחה החליט שלא לקבל מינוי איש מקצוע ממוצא אתיופי לניהול הוסטל בפיקוח המשרד, זאת בניגוד להמלצת הצוות המקצועי במוסד שבחר בו פה אחד במסגרת וועדת בחירה.
טיפול היחידה; היחידה פנתה למנכ”ל משרד הרווחה ולממונה למניעת גזענות במשרד לפעול לביטול החלטתו של המפקח, תוך חידוד כי מקורה לכאורה ממניע גזעני. בעקבות הפנייה, בוטלה עמדת המפקח והעובד מונה למנהל ההוסטל, וכיום מכהן בתפקידו בהצלחה. - חשד להתבטאות פוגענית מצד עובדת מנהלה באחת ממחלקות פרקליטות המדינה כלפי סטודנט; סטודנט ממוצא אתיופי פנה ליחידה וטען, כי ספג התבטאות פוגענית מצד עובדת מנהלה.
טיפול היחידה; התקיים בירור מול יחידת הניהול של פרקליטות המדינה, ממנו עלה, כי העובדת הביעה חרטה על התנהגותה, לקחה אחריות מלאה והתנצלה בפני הסטודנט. נרשמה הערה בתיקה האישי ופרטי האירוע הופצו לכלל הפרקליטות להעלאת מודעות ומניעת הישנות מקרים כאלה בעתיד. - חשד לאפליה בראיון עבודה במשרד לביטחון הפנים על רקע מוצא בדואי; הפונה ממוצא בדואי ביקשה להתקבל לעבודה, במהלך הריאיון נשאלה שאלות על רקע מוצאה ועלה חשד כי הופלתה בעת הריאיון.
טיפול היחידה; הפנייה הועברה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, ובהמשך התקבלה המועמדת לתפקיד אחר בשירות המדינה וביקשה לזנוח את הטיפול בתלונתה - מקרה של פגיעה בכבאי מצד מפקדו בתחנה על רקע מוצאו של הכבאי נחשף בעקבות התערבות היחידה, פורסם בתאגיד ‘כאן’ וזכה לגינויים מקיר לקיר במערכת הפוליטית ולדיון נרחב בשיח הציבורי.
טיפול היחידה: בעקבות התערבות היחידה ההחלטה הראשונית לגנוז את התיק נעצרה, המפקד הפוגע הודח מתפקידו והנושא נמצא בטיפול נציבות שירות המדינה.
▼ בתחום החינוך
- מורה בבית ספר באשדוד התבטאה באופן גזעני כלפי תלמידים ממוצא אתיופי, נטען, כי השפילה אותם והעליבה אותם ותלמידים נוספים.
טיפול היחידה: היחידה פנתה למשרד החינוך בדרישה לבירור העניין, ונמסר כי המורה הועברה מתפקידה לאחר שנמצא שהתנהגה בצורה בעייתית גם כלפי תלמידים אחרים. - פרסום סטראוטיפי וגזענות כלפי סטודנטית ממוצא אתיופי באוניברסיטה העברית;
בעקבות פרסום של האוניברסיטה העברית על יום עיון תחת הכותרת ‘מאתיופיה למגדל השן’ נעשתה פניה למארגני האירוע, כדי להסביר על בעייתיות בנוסח ההזמנה ובאופן ייצוג סטודנטים יוצאי אתיופיה, שהכותרת פגעה בהם. בתגובה לפניה האוניברסיטה ביטלה את יום העיון על רקע הביקורת שהתקבלה. בנוסף, סטודנטית ממוצא אתיופי, חשפה, כי עברה הטרדה על רקע גזעני במסגרת האוניברסיטה, והציפה את העובדה, כי לא קיים מענה מקצועי למקרים כאלו.
טיפול היחידה; במסגרת שיח עם האוניברסיטה הוצע למנות ממונה למניעת גזענות (ולאחרונה, אכן מונה) שיטפל בכל סוגי הגזענות והאפליה באוניברסיטה, וכן יוקם מנגנון ייעודי להגשת תלונות ודיווח.
▼ אפליה בקבלת שירות בין יהודים לבדואים בבריכה
- תלונה על הפרדה בין יהודים לבדואים בבריכה ביישוב מבועים; התקבלה תלונה ביחידה על הפרדה בין יהודים לבדואים בבריכת השחייה במבועים.
טיפול היחידה: היחידה פנתה ליושב ראש ועד היישוב ולראש המועצה האזורית מרחבים בדרישה לבירור וטיפול האירוע. בעקבות הפניה נמסר כי מפעיל הבריכה, זומן לשימוע והתחייב להפסיק את ההפליה שננקטה. - תלונה על יחס גזעני מצד מאבטח ב’בנק לאומי’ כלפי לקוחה ממוצא אתיופי; לקוחה ממוצא אתיופי נתקלה ביחס גזעני ומשפיל מצד המאבטח באחד מסניפי הבנק, ולטענתה מנהל הלקוחות במקום לא פעל כראוי בסיטואציה.
טיפול היחידה; בעקבות פניית היחידה לבנק החלה בדיקה מקיפה, בסיומה הוחלט להפסיק לקבל שירותים מהמאבטח ובנוסף, יש לציין לטובה את התנהלות הבנק אשר בעקבות המקרה יישם בקרב עובדיו דגשים להתנהלות במקרים של גזענות - חשד כי חברת BUDGET מפלה ערבים בשירותי השכרת רכבים; מפרסומים בתקשורת עלה כי חברת השכרות הרכב הורתה לעובדיה שלא להשכיר רכבים ללקוחות מהמגזר הערבי ואף הנחתה אותם על האופן בו עליהם להתחמק ממתן שירות כזה.
טיפול היחידה; היחידה פנתה למשטרה בדרישה לחקור את האירוע בהתאם לחוק איסור אפליה בשירותים ומוצרים לציבור, ובתום הבדיקה הוברר כי ההודעה הופצה על דעת עובד אחד, והוא פוטר מתפקידו. - חשד לאפליה בקאנטרי ביקנעם; בני זוג ממוצא דרוזי נתקלו בסירוב לרכוש מנוי לקאנטרי ביקנעם בהנחה למרות שהגיעה להם על פי הפרסומים, לטענתם על רקע מוצאם.
טיפול היחידה; היחידה פנתה למשטרה בדרישה לחקור את האירוע ובמקביל בני הזוג הופנו לבחינת הליך משפטי באמצעות הסיוע המשפטי.
▼ בתחומי הדת
- במהלך השנה האחרונה, התקבלו ביחידה מספר פניות מעובדים ממוצא אתיופי שטענו, כי נפגעו מאפליה ואף הושפלו במקומות עבודתם על רקע מוצאם על ידי משגיחי כשרות.
טיפול היחידה; היחידה פנתה למועצת הרבנות הראשית בדרישה לשנות את פסק ההלכה שלה המטיל ספק ביהדותם של יוצאי אתיופיה ומקיימת מולה שיח בנושא.
☚ לראשונה מאז דוח פלמור – נתוני משטרה עדכניים בנוגע ליוצאי אתיופיה
מניתוח נתוני המשטרה כלפי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה המתפרסמים כאן לראשונה, עולה, כי בשלוש השנים האחרונות (2015-2018) חלה מגמת שינוי ושיפור ברוב המדדים של עבודת המשטרה מול קטינים יוצאי אתיופיה. עם זאת, עדיין שיעור הקטינים יוצאי אתיופיה המעורבים בפלילים הינו גבוה ביחס לשיעורם מכלל האוכלוסייה.
לגבי בגירים יוצאי אתיופיה, הנתונים מעורבים, וכוללים ירידה בחלק מהמדדים ועלייה בחלק מהם. המגמה החיובית בנתוני המשטרה בנוגע לקטינים יוצאי אתיופיה, נובעת, בין היתר, מיישום נרחב ואפקטיבי של המלצות הוועדה למיגור הגזענות על ידי משטרת ישראל וביצוע תהליכים פנים ארגוניים שבאים לידי ביטוי בנתונים, כאמור.
*להלן נתונים מספריים ולאחריהם הסבר מילולי עם הסבר מפורט על התובנות העולות מהנתונים;
☚ קטינים: מגמת ירידה עקבית בכל הפרמטרים, בהשוואה לנתונים משנת 2015 שהיוו את הבסיס לדו”ח פלמור למיגור הגזענות;
- ירידה של 22.1% במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 לעומת שנת 2015
- ירידה של 50.4% במספר המעצרים של קטינים יוצאי אתיופיה (לעומת ירידה של 29% במעצרי קטינים בכלל האוכלוסייה)
- ירידה בשיעורם היחסי של הקטינים יוצאי אתיופיה העצורים מתוך כלל אוכלוסיית הקטינים העצורים (5.4% כיום לעומת 7.7% ב-2015)
- ירידה של 31% במספר התיקים שנפתחו לקטינים יוצאי אתיופיה על עבירות מגע (הפרעה ותקיפה שוטר)
- ירידה בשיעור פתיחת תיקים בעבירות מגע לקטינים יוצאי אתיופיה ביחס לכלל האוכלוסייה מ-9.9% ב-2015 ל-7% כיום
- ירידה של 8.3% במספר כתבי האישום שהוגשו נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 בהשוואה לשנת 2015
- ירידה של 35.4% במספר התיקים בהם הוגשו כתבי אישום בעבירות מגע נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 בהשוואה לשנת 2015.
- עליה במספר התיקים בהם הוחלט להגיש כתב אישום: לכל 100 תיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2015 הוחלט להגיש 28 כתב אישום, לעומת זאת בשנת 2018 היחס הוא כ 33 כתבי אישום לכל 100 תיקים שנפתחו.
☚ בגירים: ירידה בחלק מהפרמטרים, עליה בחלק מהפרמטרים;
- ירידה של 2.7% במספר התיקים בעבירות מגע שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה
- ירידה של 14.6% במספר המעצרים של בגירים יוצאי אתיופיה
- עלייה של 10.3% במספר התיקים שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה
- עלייה של 19.9% במספר כתבי האישום שהוגשו נגד בגירים יוצאי אתיופיה
☚ נתוני המשטרה – פירוט מילולי;
בשלוש השנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית (22.1%) במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה, ובתחום המעצרים נרשמה אפילו ירידה גדולה יותר בשיעור של 50.4% בשנת 2018 ביחס לשנת 2015.
יש לציין, כי בתקופה האמורה, נרשמה ירידה במעצרים בקרב קטינים, מכלל האוכלוסייה של 29.5%, כלומר, השינוי בקרב קטינים יוצאי אתיופיה בתחום זה משמעותי הרבה יותר מזה באוכלוסייה הכללית.
הירידה במספר המעצרים, מתבטאת גם בשיעור הקטינים יוצאי אתיופיה שהיו עצורים בשנה החולפת (5.4%) מתוך כלל הקטינים העצורים ב-2018, לעומת שיעור של-7.7% מתוך כלל הקטינים העצורים בשנת 2015).
גם בתחום עבירות מגע (עבירות של הפרעה ותקיפת שוטר במילוי תפקידו) ניתן לראות ירידה משמעותית של 31% במספר התיקים שנפתחו נגד קטינים יוצאי אתיופיה. זאת לעומת עלייה של 3.1% במספר תיקי עבירות מגע שנפתחו לקטינים מכלל האוכלוסייה בתקופה זו.
בהתאם למגמה זו, נמצא, כי שיעור התיקים שנפתחו בעבירות מגע נגד קטינים יוצאי אתיופיה בשנת 2018, מהווה 7% מכלל התיקים שנפתחו לקטינים בשנת זו, בהשוואה לשיעור של-9.9% בשנת 2015.
ירידה של 8.3% נרשמה אף במספר כתבי האישום שהוגשו נגד קטינים יוצאי אתיופיה (כללי), לצד ירידה משמעותית של 35.4% במספר התיקים בהם הוגשו כתבי אישום בעבירות מגע.
בהתאם, שיעור כתבי אישום שהוגשו ב’עבירות מגע‘ כלפי קטינים יוצאי אתיופיה מתוך כלל האוכלוסייה, ירד מ-9.4% ל-7.3%.
לגבי בגירים יוצאי אתיופיה, ממצאי הדוח, מצביעים על מגמה מעורבת בנתוני המשטרה כלפיהם בשלוש השנים האחרונות. בתחום המעצרים של בגירים יוצאי אתיופיה, נרשמה ירידה של 14.6% וכן נרשמה ירידה של 2.7% במספר התיקים שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה בשנת 2018 ביחס לשנת 2015 בתחום עבירות מגע.
עם זאת, ממצאי הדוח, מצביעים על עלייה של 10.3% בשיעור פתיחת התיקים לבגירים בשנת 2018 ביחס לשנת 2015, וכן עלייה של 19.9% במספר כתבי אישום שהוגשו נגדם (מתוכם עלייה של 8% במספר כתבי האישום שהוגשו בתיקי עבירות מגע).
דובר היחידות המקצועיות של אגף דוברות הסברה ותקשורת | של משרד המשפטים מר יובל גורן, מסר לפורטל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי; חשוב להדגיש, כי שיעור התיקים שנפתחו נגד בגירים יוצאי אתיופיה בעבירות מגע בשנת 2018, עומד על 4.6% מתוך כלל התיקים שנפתחו בעבירת מגע נגד כלל אוכלוסיית הבגירים בשנה זו.
שיעור התיקים בהם הוגש כתב אישום בגין עבירת מגע נגד בגירים יוצאי אתיופיה, עמד בשנת 2018 על 4.7% מכלל התיקים שהוגש בהם כתב אישום בעבירה זו בקרב כלל האוכלוסייה.
בנוסף, שיעור העצורים מקרב יוצאי אתיופיה הבגירים במהלך שנת 2018, עמד על 2.7% מתוך כלל הבגירים העצורים. אחוז יוצאי אתיופיה הבגירים שהוגש נגדם כתב אישום מהווים 3.3% מכלל הבגירים באוכלוסייה שהוגש נגדם כתב אישום.
נתונים אלו, מלמדים, כי בכל הפרמטרים במשטרתיים הנוגעים לבגירים, הייצוג של יוצאי אתיופיה, אמנם גדול משיעורם באוכלוסייה (שהינו פחות מ-2%), אבל לא כפי שיעורם הגבוה של קטינים יוצאי אתיופיה, בנתוני המשטרה, אל מול כלל האוכלוסייה.
▼ נתוני שב”ס – קטינים יוצאי אתיופיה בכלא אופק;
מספר הקטינים יוצאי אתיופיה שריצו עונשי מאסר בכלא אופק במהלך 2018 נע בין 4 ל-7 קטינים בכל רגע נתון (מתוך 84-120 קטינים כלואים ב‘אופק’ בכל רגע נתון) – מספר נמוך אבסולוטית והעומד בסתירה לסברה הרווחת, כי קיימת עבריינות חמורה בקרב רבים מהקטינים יוצאי אתיופיה.
בדומה לכך, גם מספרם של קטינים יוצאי אתיופיה העצורים עד תום ההליכים, נע בין 6 ל-15 קטינים (בתקופת הקיץ).
בניתוח חודשי, שיעורם היחסי של הקטינים יוצאי אתיופיה אשר היו כלואים (עצורים ושפוטים) מבין כלל הקטינים שהוחזקו בכלא אופק במהלך שנת 2018, נע בין 11.2%-18.3% מכלל הקטינים הכלואים.
יש לציין לאורך כל שנת 2018 למעט בחודש אחד (מאי) בו היו עצורים 2 קטינים, לא היו עצורים במעצר ימים קטינים יוצאי אתיופיה.
▼ מעקב אחר יישום המלצות הוועדה למיגור הגזענות;
אחד מתפקידיה של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוא מעקב אחר יישום המלצות ‘וועדת פלמור למיגור הגזענות’ אשר קיבלו תוקף של החלטת ממשלה.
מבדיקת היחידה, עולה, כי נכון להיום, מתוך 51 המלצות הוועדה 34 (67%) בוצעו, 8 (17%) בהליך ביצוע ו-9 (16%) טרם בוצעו. במרבית המקרים, יישום ההמלצות נעשה באופן אפקטיבי ובתוך זמן קצר. לצד זאת, מספר המלצות טרם בוצעו בתחומי החינוך, התרבות והתקשורת (פירוט מלא ניתן למצוא בעמוד 35 בדוח).
☚ אלו המלצות הוועדה שיושמו במהלך השנה החולפת;
- קביעת נוהל הזדהות בפני שוטר, שנועד לצמצם את שיטור היתר ואכיפת חוק על בסיס אפיון גזעי (פרופיילינג) (משטרה)
- הדרכת שוטרים למניעת גזענות. במהלך שנת 2018 בוצעו 80 סדנאות בנושא כשירות תרבותית במכללה הלאומית לשוטרים בבית שמש (משטרה)
- המפכ”ל הנחה לבצע בקרה נושאית רחבה בנושא עילות הסגירה של תיקים בדגש על סגירת תיקי קטינים (משטרה)
- ייצוג חינם על ידי הסיוע המשפטי בעבירות לפי חוק איסור הפליה (משרד המשפטים)
- תרגום לאמהרית של מסמכים רשמיים המוצאים על ידי הפרקליטות לחשודים יוצאי אתיופיה או לבני משפחותיהם (משרד המשפטים)
- הנחייה להעברת מידע מגורמי אכיפה ותביעה למח”ש ולמחלקת משמעת במשטרה בחשד להתנהלות גזענית או התנהגות פסולה, המתעורר אגב עבודתם (משרד המשפטים)
- הגברת השימוש בדין המשמעתי בהליכים משמעתיים בשירות המדינה, במשטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וצה”ל, במקרים של התנהגות שיש בה משום גזענות או הפליה (היועמ”ש לממשלה)
- סדנאות למעסיקים, סקר אקלים וגיוון במשרדי הממשלה ודו”ח גיוון תעסוקתי ומדד הכלה במשרדי הממשלה (נציבות שירות המדינה)
- הגברת היקף הפעילות של נציבות שירות המדינה בהגברת האכיפה, שיפור היכולת לתת מענה מיטבי לכלל הפניות, הנגשת הנציבות לאוכלוסיות הפונות אליה בתלונות בגין אפליה- לרבות יוצאי אתיופיה (נציבות שירות המדינה)
☚ מינוי ממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה;
אחת ההמלצות המרכזיות של דוח פלמור למאבק בגזענות, הייתה למנות ממונים למניעת גזענות במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, במטרה לזהות פרקטיקות גזעניות, מפלות ומדירות ולהוביל תהליכי שינוי בתוך המשרדים על מנת למגר ולמנוע גזענות ואפליה בשירות הציבורי.
היחידה פיתחה קורס הכשרה לממונים, והסמיכה את המחזור הראשון שכלל 14 ממונים. בשנת 2018, הממונים קיימו מעל 60 פעילויות בנושא מיגור ומניעת גזענות במשרדים שלהם. עד כה מונו 51 ממונים למניעת גזענות במשרדי ממשלה וביחידות הסמך.
המשרדים אשר טרם מינו ממונה למניעת גזענות הם: משרד החינוך, משרד הכלכלה, נציבות שירות המדינה ובית חולים אסף הרופא.
☚ הקמת ‘טופ-ליסט’, מאגר מקוון של יוצאי אתיופיה מומחים בתחומם;
במהלך השנה החולפת, גובש המאגר המקוון של מומחים בתחומי ההיי-טק, הרפואה, הצבא, התרבות, החינוך ועוד, שנועד לשימוש מערכות התקשורת, במטרה להגביר את נוכחותם בתקשורת ולהביא אותם לקדמת השיח התקשורתי והציבורי וליצור הנכחה חיובית שלהם בכלי התקשורת. נכון להיום, המאגר הכולל 54 מומחים/ות ודוברים/ות יוצאות ויוצאי אתיופיה מתחומים שונים.
★ שרת המשפטים, חברת כנסת איילת שקד; “יוצאי אתיופיה, חוו תופעות של גזענות ואפליה מאז הגעתם לישראל. הקמת היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, במשרד המשפטים, נתנה בשורה עבור הציבור הרחב, שהיום כבר יודע, כי באפשרותו לפנות ולהגיש תלונות על אירועי גזענות.
לצד עבודת היחידה, פעלתי בכלים שברשותי למתן שוויון הזדמנויות גם ליוצאי אתיופיה. כך, בשנת 2016, מינינו שתי שופטות ובשנה האחרונה שופט בני העדה, ועוד היד נטויה”. סיכמה שרת המשפטים, חברת כנסת שקד.
★ מנכלית משרד המשפטים, עורכת דין אמי פלמור; “המאבק בגזענות אינו מתמצא ביום הבינלאומי או בדוח שנתי. הוא מאבק יום-יומי, סיזיפי, בזירות שונות. כפי שמשקפים הנתונים בדבר התלונות מכל חלקי החברה הישראלית שהתקבלו בשנה החולפת, הזירות המרכזיות שמעסיקות את אזרחי ישראל הם בתחום התעסוקה, אכיפת החוק, החינוך וקבלת שירותים.
אנו מצביעים גם על תהליכי שיפור ושינוי, על מנת לחזקם ולטעת תקווה, כי השינוי אפשרי. חשוב לעורר דיון בנתוני השיטור, על מנת להציף את הצורך להתמודד עם עבריינות נוער לא רק בזירה המשטרתית אלא גם בתחום החינוך והרווחה, על מנת שגם גורמים אלה, יישאו באחריות לשיפור שיעורם הגבוה של קטינים יוצאי אתיופיה בנתוני המשטרה.
משרד המשפטים, מחויב להמשיך ולחרוט על דגלו את המאבק למיגור הגזענות הממסדית“. סיכמה מנכלית משרד המשפטים, עורכת דין אמי פלמור.
★ כבוד השופט בדימוס אליקים רובינשטיין, יושב ראש המועצה הציבורית ליחידה לתיאום המאבק בגזענות; “הגזענות קיימת בישראל ובממסד, למרבה הצער והתייחסות היחידה אליה אינה כעוד אמירה פופוליסטית; חווים אותה אנשים מציבורים שונים.
היחידה הממשלתית פועלת למניעה ומיגור של גזענות ממוסדת במשרדי הממשלה ובמוסדות ממשל על רקע צבע עור, מוצא, לאות ודת, תוך מאמץ לשינוי דפוסים במקום שהדבר נחוץ, והבסיס הנורמטיבי לעבודתה הוא עיקרון השוויון – שהוא חלק מפסקת העקרונות שבהכרזת העצמאות, ומעוגן בפסיקת בתי המשפט ובהגינות הבסיסית”.
★ ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, עורך דין אווקה קובי זנה; “דוח הפעילות השנתי של היחידה סוקר את הפעילות שנעשתה במהלך השנה החולפת למאבק בגזענות הממסדית, לרבות יישום החלטות הממשלה שהתקבלו בהמשך להמלצות דוח פלמור, השלמת מינוי הממונים במשרדי הממשלה למניעת גזענות, טיפול בתלונות מציבור האזרחים שהתקבלו בשנה החולפת.
כמו כן, פעולות נוספות שהיחידה עשתה במטרה למגר את הגזענות והאפליה בשירות הציבורי בישראל. נמשיך לפעול למיגור הגזענות והאפליה בשירות הציבורי ולא נאפשר לתופעות האלו להישנות”. אמר ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, עורך דין זנה.
☚אל דוח שנתי היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות מרץ 2019.
