נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין חשיפה כרונית לזיהום אוויר ממקורות תחבורתיים לבין עלייה בסיכון למספר סוגי סרטן ולתמותה בכלל בקרב חולי לב, הנחשבים לאוכלוסייה פגיעה – כך עולה מחקר חדש בהובלת פרופ’ יריב גרבר והדוקטורנטית גלי כהן מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב שנערך במימון האגודה למלחמה בסרטן.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
למחקר שותפים פרופ’ רן קורנובסקי מן המרכז הרפואי רבין ופרופ’ דוד ברודאי מ-הטכניון. המחקר הדרמטי, יתפרסם בגיליון ספטמבר 2019 של כתב העת המדעי למחקר סביבתי Environmental Research.
המחקר נערך במימון האגודה למלחמה בסרטן והקרן למחקר בתחום איכות הסביבה ואפידמיולוגיה על שם ישראל יעקב ולילה אלתר זכרם לברכה.
במסגרת המחקר, אספו החוקרים מידע על יותר מ-12,000 מטופלים, רובם תושבי מרכז הארץ, שעברו צנתור לב במרכז הרפואי רבין בין השנים; 2014-2004. באמצעות מאגר הנתונים של הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות גילו החוקרים, כי למעלה מ-700 מהמטופלים חלו בסרטן במהלך תקופת המעקב שלאחר הצנתור, וכ-3000 נפטרו.
מידע זה, הוצלב עם הערכות על חשיפה כרונית למזהמים תחבורתיים, שהתקבלו באמצעות שני מודלים מתמטיים מתקדמים מהטכניון ומהאוניברסיטה העברית.
“השתמשנו בשני מודלים, כדי להגביר את הוודאות של הממצאים” – אומרת הדוקטורנטית גלי כהן ומוסיפה; “המודלים מתבססים על נתונים של עשרות תחנות לניטור מזהמים הפזורות ברחבי הארץ וכל מודל מביא בחשבון גם נתונים נוספים, כגון; נפחי תחבורה, מטאורולוגיה ומשתנים גאוגרפיים.
אנחנו נעזרנו בהם, כדי להעריך באופן מדויק ככל האפשר את רמת החשיפה בכתובת מגוריו של כל נבדק ל’ריכוזי תחמוצות החנקן’ (NOx) באוויר, הנחשבים למדד מהימן של רמת הזיהום התחבורתי.
מכיוון שמרבית המטופלים היו תושבי מרכז ארץ ישראל, ההבדלים ברמות החשיפה אינם משקפים מגורים באזורים שונים, אלא גורמים שעשויים להשתנות אף בתוך העיר עצמה, כמו למשל; קרבת הבית לכבישים סואנים.
בנוסף הבאנו בחשבון מאפיינים אישיים וקליניים של המשתתפים, ביניהם; עישון ומצב סוציואקונומי“. הסבירה הדוקטורנטית כהן.
█ גלי כהן; “איתרנו קרוב ל-300 מקרים חדשים של סרטן הריאה, השד והערמונית והמודלים הראו קשר סטטיסטי משמעותי וישיר בין חשיפה גבוהה לזיהום תחבורתי לבין הסיכון ללקות במחלה”.
הממצאים, העלו, כי חשיפה גבוהה (מעל 25 חלקיקים למיליארד) ל‘תחמוצות חנקן’ ממקור תחבורתי קשורה לעלייה משמעותית בשיעור של עד פי 1.56 בסיכון של חולי לב ללקות ב-3 סוגי סרטן; סרטן הערמונית, השד והריאה.
ככל שהחשיפה הייתה גבוהה יותר, כך עלה הסיכון. בנוגע לסוגי סרטן אחרים לא התגלה קשר כזה.
חשוב לציין, כי מנתוני האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות, עולה, כי מדי שנה, מאובחנים בישראל כ–2,500 חולות וחולים עם סרטן הריאה, כ–5,500 חולות סרטן השד וכ–2,000 חולי סרטן הערמונית.
במקביל, על פי נתוני האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מאובחנים כאן כ–20,000 חולים עם אוטם שריר הלב (התקף לב) בכל שנה.
מסכמת החוקרת גלי כהן; “בקרב אוכלוסיית הנבדקים, איתרנו קרוב ל-300 מקרים חדשים של סרטן הריאה, השד והערמונית והמודלים הראו קשר סטטיסטי משמעותי וישיר בין חשיפה גבוהה לזיהום תחבורתי לבין הסיכון ללקות במחלה.
הסיכון ל-תמותה נמצא גם הוא קשור לזיהום אוויר תחבורתי, אך בעוצמה נמוכה יותר.
חשוב להדגיש, כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו מאפשר הסקה ודאית על קיומו של קשר סיבתי בין זיהום אוויר לבין התוצאים הבריאותיים שנחקרו, שכן, עשויים להיות גם הסברים אחרים”.
דוברת האגודה למלחמה בסרטן הגב’ נאוה עינבר, מסרה לפורטל ‘כאן ישראל | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה‘ כי עם זאת, המחקר החדש במימון האגודה למלחמה בסרטן, מחזק את הכרזת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) משנת 2013 על זיהום אוויר תחבורתי כגורם מסרטן לבני אדם.
כמ וכן מחזקת את עמדתו של משרד הבריאות הישראלי, שבשנת 2014, הוסיף את החשיפה לזיהום אוויר ולזיהום אוויר חלקיקי לרשימת הגורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם.
