
“הדין וחשבון על מדדי הזיהום שפרסם הבוקר משרד הבריאות מציג שתי תופעות בעייתיות. הראשונה היא, כמובן, רמות הזיהום הגבוהות בבתי החולים. בימים האחרונים אנחנו ערים לצפיפות ולעומסים אדירים במחלקות השונות של בתי החולים, שנובעים ממחסור במיטות ובכוח אדם: יש בישראל פחות מ-15,500 מיטות אשפוז כלליות, כלומר כ-1.87 מיטות אשפוז כלליות לאלף נפש, לעומת ממוצע של 3.3 מיטות במדינות ה- OECD. כך טוען ומאשים מר שמוליק בן יעקב, יושב ראש האגודה לזכויות החולה בישראל, ל’דין וחשבון מדדי של הזיהום בבתי החולים’ אשר פורסם הבוקר (רביעי, כ”ז בטבת התשע”ז).
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בקרב בתי החולים הבינוניים-גדולים בארץ, בית החולים “הלל יפה” בעיר חדרה במקום הראשון ברשימת הזיהומים כתוצאה מצנתור עם שיעור של 6.6 מקרים על כל אלף ימי צנתור. סך הכל; 9 מקרי זיהום לשנת 2015. אחריו, בית חולים ברזילי שבעיר אשקלון עם 5 מקרי זיהום על כל 1000 ימי צנתור. סך הכל 8 מקרי זיהום, נרשמו באותה השנה. בית חולים “שערי צדק” שבעיר ירושלים עם שיעור של 4.8 מקרי זיהום מתוך אלף ימי צנתור ו-8 מקרי זיהום באותה השנה. אל ‘דוח זיהומים נרכשים לשנת 2015‘ | לחץ כאן.
יושב ראש האגודה לזכויות החולה בישראל, מר שמוליק בן יעקב, מאשים, כי; “מן ‘הדין וחשבון של מדדי הזיהום בבתי החולים’ עולה בין היתר, כי; “מדד המיטות אינו רק פיזי אלא גם אנושי: שיעור כוח האדם של רופאים, נקבע ב-1977, ומאז, כמובן, הצרכים והיכולות השתנו. הגיע הזמן שמשרד הבריאות יתחיל לפעול ולתכנן קדימה, על מנת שמערכת הבריאות הישראלית, תוכל להגיע למימוש הפוטנציאל שלה, ולתת את השירות הראוי לציבור החולים שלה”.
בן יעקב, מוסיף; “כמו כן, ראוי לציין לשבח את קופת חולים הכללית, אשר בתי החולים שלה קיבלו את המדדים הטובים ביותר. הדבר מלמד חרף הצורך בתקציבים נוספים, גם במצב הקיים כל בית חולים צריך ויכול לעשות את המקסימום על מנת להשתפר”.
█ משרד הבריאות לוקח אחריות על מניעת זיהומים במערכת הבריאות באמצעות תכנית לאומית ייעודית
בדרך לא שגרתית נקט משרד הבריאות כשפרסם הבוקר הזה את ‘דוח זיהומים נרכשים לשנת 2015‘ וציין בין היתר את פירוט פעילות אותן הוא מתכנן לבצע בעקבות מסקנות הדין וחשבון; צמצום רכישת זיהומים במערכת הבריאות הנו אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני משרד הבריאות. להשגת יעד זה מבוצעות במסגרת המשרד, לאורך השנים, פעילויות רבות. בעקבות מגמה של עליה ניכרת ברכישת זיהומים בחיידקים אלימים, עמידים לטיפול אנטיביוטי, בשנת 2007 הוקם המרכז הארצי למניעת זיהומים. המרכז, מוביל תהליכים ומבצע פעילויות אינטנסיביות שהביאו להפיכת המגמה ולצמצום ניכר בשיעור הזיהומים הנרכשים בבתי החולים הכללים ובמוסדות לאשפוז ממושך.
בשנת 2016, ייסד משרד הבריאות את ‘התכנית הלאומית למניעת זיהומים נרכשים’ במערכת הבריאות. זוהי תכנית דינמית, רב שנתית, בעלת תקציב ייעודי של 50 מיליון ₪ לשנה. התכנית מחזקת את היחידות למניעת זיהומים בבתי החולים, מקדמת קליטת אחיות בעלות הכשרה ייעודית בתחום ורופאים מומחים שינהלו תחום זה. בנוסף, מפותחים מערכי הדרכה ייעודיים לצוותים, נערכים ימי עיון וסדנאות ומפותחים כלים למחשוב המידע לשם שיפור יכולת הבקרה וההתערבות.

בנוסף לכך, מקודמת תכנית לאומית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה ומגויס כח אדם ייעודי לשם כך. בעתיד הקרוב, יושק קמפיין להעלאת המודעות להיקף הבעיה, ולסיכונים ברי מניעה, אשר יספק הנחיות לשמירה על כללי התנהגות בבתי החולים למבקרים ולצוות ויפורסמו נתונים על ממדי התופעה לציבור.
כמרכיב מרכזי בתכנית הופעל בשנת 2016 מודל תמרוץ ייעודי בבתי החולים הציבוריים כללים. מטרת המודל לתמרץ את בתי החולים להקצות את המשאבים בתחומי כוח האדם והתשתיות, על מנת להסדיר את הפעילות בתחום בהתאם לנהלים ולסטנדרטים שנקבעו בחוזרי מנהל רפואה ולהפחית את מספר הזיהומים הנרכשים.
█ שר הבריאות הרב ליצמן; “מכת הזיהומים בבתי החולים היא מגיפה”
המודל מודד את הנעשה בתחומים אלו, ואת הישגי בתי החולים בפרמטרים ספציפיים של רכישת זיהומים. בשנת הפעילות הראשונה של התכנית, שנת 2016, בתי החולים, פעלו ביתר שאת לקדם את התחומים שנכללו במודל, ובהם חיזוק היחידות למניעת זיהומים בבתי החולים, הכשרת צוותי עתודה לעיסוק במניעת זיהומים, שיפור התשתיות המאפשרות בידוד הולם של מטופלים, שיפור יכולת המעבדות לזיהוי מדויק ומהיר של חיידקי מטרה הנדרש לשם מניעת זיהומים וקידום פעילות הועדה למניעת זיהומים ומתן מושכל של אנטיביוטיקה בבית החולים.
בתי החולים צמצמו באופן ניכר את מספר הזיהומים הנרכשים כפי שנמצא במדדי המודל וקיבלו מענק כספי בהתאם להישגיהם במודל ועל פי תקנון לגודלם. המודל בנוי כך שמדדים חדשים יכנסו למודל מדי שנה, באופן שיתמרץ המשך שיפור פעילות בנושא מניעת זיהומים בבתי החולים. בימים אלו, יפורסם עדכון המודל והדרישות בו לשנת 2017.
█ האגודה לזכויות החולה: “מדד המיטות אינו רק פיזי אלא גם אנושי”
השר ליצמן, סיכם; “משרד הבריאות מוביל ביוזמתי שורת צעדים דרסטיים שימשיכו להביא את השינוי הנדרש בנושא ה‘זיהומים’ בהתאם לקביעת גורמי המקצוע”.
המנהל הכללי של משרד הבריאות, מר משה בר סימן טוב; ״אנחנו מציבים את הטיפול בזיהומים במרכז העשייה שלנו. לשם כך גיבשנו תכנית לאומית לצמצום זיהומים, הכוללת גם מודל תמריצים לבתי החולים שישתפרו, ולא פחות חשוב מכך, פרסום שקוף של הנתונים לציבור. בשנה האחרונה בתי החולים ריכזו קשב ניהולי גדול בעניין ואנחנו נלך ונשתפר בתקופה הקרובה ונמשיך בדיווח מלא לציבור”.
מן ‘המרכז הרפואי הלל יפה’ בחדרה, התקבלה התגובה הבאה; “בית החולים פועל נמרצות לשם צמצום זיהומים נרכשים. הדבר נכון בכלל מחלקות בית החולים ו-היחידה לטיפול נמרץ כללי, ביניהן. בית החולים, התריע שוב ושוב כי התנאים הפיזיים ביחידה קשים ואינם מאפשרים סביבת עבודה הולמת ולפיכך, פעל רק לאחרונה לצורך שיפוץ ושיפור תשתית היחידה.
בשיתוף עם הנהלת משרד הבריאות עוסק בית החולים בתכנון והוצאתה לפועל של תכנית הרחבה נוספת ליחידה. מדובר כאמור בהיבט אחד של מחולל זיהומים וביחידה לטיפול נמרץ כללי בלבד, כפי שמופיע ב-דוח משרד הבריאות ואינו מעיד על כלל הנעשה בבית החולים” – סיכמו ב’מרכז הרפואי הלל יפה – חדרה’.
Add Comment