“מדינת ישראל צריכה חוק לעידוד השקעות הון, והוא צריך לכלול מענקים לעידוד השקעות ומיסוי. המינון ורמת הטבות המס צריכות להיות נמוכות ומבוזרות יותר, ולעומת זאת המדינה צריכה להגדיל את היקף התקציב למענקים ◄ במדינה קטנה פיסית כשלנו, אין קושי לנהל ולערוך תכנון של צרכים. נפלא הדבר בעיני, שיש מחסור בכח אדם מיומן של טכנאים והנדסאים בתעשייה, כאשר מנגד יש מחוסרי עבודה וצעירים שמוטרדים ממציאת מקום עבודה”.
יו”ר דירקטוריון בנק הפועלים יאיר סרוסי: התעשייה צריכה להיות המנוע לצמיחת המשק
להלן עיקרי דברי יו”ר דירקטוריון בנק הפועלים יאיר סרוסי, ב’ועידת הנגב’ היום (יום שני, (ט”ז באדר ב תשע”ד); “נשיא המדינה, ראש הממשלה, סגן ראש הממשלה ואיש הנגב, סילבן שלום, ראש מועצת שדרות העיר המארחת אלון דוידי, חברי כנסת, ראשי מועצות, אנשי חינוך, תעשיינים, אנשי עסקים, משקיעים, מנהלים מכובדי כולם. לכל אחד מהנוכחים יש את הנגב האישי שלו”.
“היום אנחנו מתכנסים בשדרות עיר שתושביה, הוכיחו אומץ לב ועמידה איתנה מול גלי תקיפות של שנים ואיתם היישובים הרבים בעוטף עזה ובאזור הזה. הנגב, מסמל יותר מכל את הנחישות הישראלית. את העיקשות בסנטר של בן-גוריון. בתוך החום הכבד במקום הנמוך בעולם ב’ים המלח’ צמחה כימיקלים לישראל, מתוך היובש נולדו ההשקיה בטפטוף והאנרגיה הסולארית.
בערבה, הופיעו החממות לגידול בחורף האירופאי, ובאילת בריכות דגי דניס ולבראק. בסיוע המכון לחקר ימים. בשבילי הנגב, הוא דודי; אברהם רוברטו ז”ל שהיה ממקימי ה’ק.מ.ג’ והמנכ”ל שלו במשך שנים. הייתי מבלה אצלו את הקייצים כילד, כשהעיר באר-שבע הייתה קטנה והכל היה בה במרחק הליכה וראש העיר היה אליהו נאווי.
המנהלים דאז, יקירי הנגב, בנו את האוניברסיטה ובית החולים וכולם שיתפו פעולה ולקחו חלק בהקמה של המפעלים ושל מוסדות התרבות, כמו הקונסרבטוריון. הדוד, הספיק להקים את פארק תעשיות רותם ואת החממה הטכנולוגית הראשונה לרוסים בארץ, בבאר שבע. מדודי, המנהל-היזם, למדתי שיעור. העשייה. עשה את הדבר הנכון ואל תמתין.
האחרים, יצטרפו. הארץ מלאה ביזמים שנחושים לשנות את המציאות,ועלינו ליצור סביבת כלכלה מאפשרת. פחות בירוקרטית, יותר משתפת פעולה, שתכליתה לבנות את הארץ. יזמות איננה רק עסקית. יש גם יזמות חברתית.
לפני שנה פגשתי את שירלי קציר, קיבוצניקית מהנגב, שהזמינה אותי לבקר בפרויקט שהקימה לפני 17 שנה. הגעתי במסגרת סיור באזור עם מנהל אזור הנגב שלנו ל’קיבוץ כרמיה’ ושם ראיתי קבוצת בנות, נערות בסיכון בשטח שהקיבוץ הקצה לעמותת “עדן”. מבנים ישנים ששופצו והפכו לבית חם ותומך שנותן הזדמנות מחודשת לנערות ללא בית. וכך במספר ישובים בנגב. ועכשיו עובדי ומנהלי האזור מתנדבים ומסייעים.
לפני חודש, בסיור כאן באזור שדרות, ביקרתי במפעל תעשיות לכיש ושוב, נוכחתי, כי הסוד באנשים, ב’ניהול’ ב’תכנון’. ראיתי מפעל בתעשייה הכבדה, שמייצר, ממש כאן בשדרות, מכונות ענק שמשמשות לחקלאות ומיוצאות לרחבי העולם. כאן מהעיר שדרות.
ב’מרכז ספיר’, גיליתי פנינה של לימוד בקבוצות קטנות. מגורים באזור, צעירים חדורי מוטיבציה וכישרון. תערוכת אומנות מרשימה של החוג. מורים שאוהבים את העשייה.
שני יתרונות כלכליים בולטים כיום לנגב. אחד, הנגב הופך למרכז התעשייה הישראלית. שניים, מחירי הנדל”ן בנגב, זולים בממוצע ב- 50% מאשר בעיר תל אביב. לקראת בואי לכאן, בדקתי את מחירי הדירות בשדרות והסביבה. לתל אביבים שבקהל, שימו לב;
● דירת גן, 5 חדרים, בשכונה טובה 700 אלף שקל.
● דירת 4 חדרים, כ- 600 אלף שקל.
● וילה 1.4 מיליון.
יו”ר דירקטוריון בנק הפועלים יאיר סרוסי
יתרון נוסף, הנגב תמיד נחשב לאזור שבו האקלים חם. אצלנו בבנק כשאומרים אזור הנגב חם, מתכוונים לחום האנושי, לאווירה המיוחדת ולמרחבים. כאשר שואלים סטודנטים, מדוע ישנה נהירה לאוניברסיטת בן גוריון, יותר מאשר לאוניברסיטאות אחרות? התשובה היא – האווירה!
אז איך מאיצים יתרונות אלו ואת ההשקעה הממשלתית הגדולה בתשתיות ובמעבר צה”ל דרומה? מבחינה מקרו כלכלית, התופעות שמטרידות אותנו הן ירידת קצב הצמיחה במשק, ירידה בהשקעות הסקטור הפרטי, שאינן לנדל”ן מעבר והתרחבות יצור תעשייתי-ישראלי מחוץ לישראל.
בעוד הסקטור הציבורי, ממשיך לשמור על תכנית השקעות ולהתרחב, הסקטור הפרטי ממשיך להתייעל ולהקטין את היקף ההשקעות כתוצאה מהתגברות הבירוקרטיה, הרגולציה ואי הודאות שהם גורמים.
היום אני רוצה להתרכז בנושא; התעשייה.
התעשייה חייבת לחזור ולתפוס מקום מרכזי בכלכלה ובחברה הישראלית, וקודם לכל – תעשיית יצוא. חלקה של התעשייה בתוצר יורד, היקף השקעות בתעשייה נמוך, וישנה חולשה ביצוא, שחלקה נובע מיסוף השקל.
לדעתי, התעשייה צריכה להיות המנוע הבא לצמיחת המשק. העולם המערבי, גילה במשבר של 2008, כי לא די בכלכלת שירותים ויש צורך בשמירת כושר יצור תעשייתי. לתעשייה אפקט משמעותי על התעסוקה. על כל עובד בתעשייה, בין 1 ל- 3 עובדים נוספים במשק. בכי”ל מכפיל התעסוקה הוא 6 עובדים, באינטל מכפיל של 4. והשכר גבוה בתעשייה ב- 40% מהשכר הממוצע במשק.
בארה”ב, הכריז הנשיא אובמה על היעד להחזיר את היצור לארה”ב, על-ידי השקעה בציוד מתקדם.
באירופה נערכה תוכנית שלמה לחיזוק התעשייה האירופאית, החזרתה למרכז הבמה. עלית עלויות השכר במזרח, יחד עם עידוד יצור מתקדם, מאפשרים החזרת חלק מכושר היצור למערב. אבל התעשייה היא השקעה לא ממונפת, וההחזר להשקעה הוא על פני טווח ארוך. לכן, נדרשת לה מסגרת כללים יציבה וכן סיוע ממשלתי כדי שתתפתח.
שני נושאים מעיקים על התעשייה;
התחזקות השקל וירידת התמיכה הממשלתית לתחום ההשקעה בתעשייה. אין דרך פשוטה לטפל בשער החליפין, והסיבות לייסוף הן היציבות הנוכחית של הכלכלה הישראלית. כדי שלא נמצא את עצמנו בעוד מספר שנים בפני שוקת שבורה בתעשייה, צריך לחזור לכלים תקציביים שהיו בעבר, כמו קרן שיווק גדולה, הגדלת הערבויות ליצוא, סבסוד תשתיות בפארקים תעשייתיים.
מדינת ישראל צריכה חוק לעידוד השקעות הון, והוא צריך לכלול מענקים לעידוד השקעות ומיסוי. המינון ורמת הטבות המס צריכות להיות נמוכות ומבוזרות יותר, ולעומת זאת המדינה צריכה להגדיל את היקף התקציב למענקים.
במדינה קטנה פיסית כשלנו, אין קושי לנהל ולערוך תכנון של צרכים. נפלא הדבר בעיני, שיש מחסור בכח אדם מיומן של טכנאים והנדסאים בתעשייה, כאשר מנגד יש מחוסרי עבודה וצעירים שמוטרדים ממציאת מקום עבודה.
אותו תכנון מינימלי של צרכי כח האדם לעשור הקרוב, צריך להיות מפורסם מדי שנה, ולאפשר לצעירים לתכנן את לימודיהם בהתאם, ולמבוגרים יותר להיערך להסבות מקצועיות.
אנחנו בעידן של נהירה לערים הגדולות משנחאי, למומבאי, לניו-יורק, ל-ת”א. אבל יש רבים שמחפשים את המרחב, את החמימות הכפרית והאזור הזה צריך להיות מוקד המשיכה שלהם.
לפני כ-50 שנה, בפגישה שקיים דוד בן-גוריון ב’שדה-בוקר’ עם תלמידי תיכון מהעיר גבעתיים, אמר בן-גוריון לאותם נערים ונערות, כי; “כפי שגורלה של ארצות הברית, התגבש ונקבע בתהליך הגדול, שנמשך לאורך כל המאה ה-19, של ישוב הספר – ה-frontier, גם גורלה של מדינת ישראל, יתגבש וייקבע ביכולתה ליישב את הנגב”. בארצות הברית, ידועה תזה זו בכינוי; manifest destiny, מונח שניתן לתרגמו לעברית בתור; “הייעוד הברור”.
אני מאמין, כי גם ייעודה של ישראל הוא ליישב את הנגב, והגשמתו של ייעוד זה תהיה אחד המבחנים המכריעים להצלחתה של המדינה ושל הציונות בדור הזה ובדורות הבאים”. סיכם יו”ר דירקטוריון בנק הפועלים מר יאיר סרוסי.
Add Comment