עו”ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: “אסור לרקוד תמיד עפ”י חלילו של עופר עיני, רק משום שהוא איים בשביתה ◄ כפיה על מעסיקים לבצע את כל פעילותם העסקית באמצעות עובדים קבועים בהעסקה ישירה – מתכון בטוח להתמוטטות חברות ◄ לשכת התאום של הארגונים הכלכליים אינה מייצגת את המגזר העסקי בנושא זה”
איגוד לשכות המסחר, לרה”מ: אל תתערב בין האוצר להסתדרות על העסקת עובדי קבלן
עו”ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר היום (שני)’ בכנס חירום שקיים ענף החברות לניקיון ותחזוקת מבנים, באיגוד, כי; “הנושא בו עוסקים כיום אינו נוגע לחברות עובדי קבלן אלא לבעיה עקרונית יסודית של חופש הניהול העסקי. אי אפשר לכפות על מעסיק להעסיק עובדים באופן ישיר, ואי אפשר לקבוע למעסיק מתי הוא יבצע עבודה באמצעות שירותי מיקור חוץ או באופן ישיר”.
נשיא איגוד לשכות המסחר, אף פנה בנושא אל ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, וייעץ לו לא להתערב ולא להפעיל לחצים בדיון המתנהל כיום בין ההסתדרות לבין האוצר; “אסור לרקוד תמיד על פי חלילו של עופר עיני, על שום שהוא מאיים בשביתה. רה”מ נתניהו, בוודאי ולא ירצה שירשמו לחובתו פגיעה אנושה בחופש הניהול העסקי בישראל”.
לדבריו של לין; “כפיה על מעסיקים לבצע את כל פעילותם העסקית באמצעות עובדים קבועים בהעסקה ישירה היא מתכון בטוח להתמוטטות חברות. כבר ראינו, כי בשנות ה-80 לא פחות מ-30 חברות בבעלות הסתדרות העובדים, וחברת העובדים פשטו את הרגל, כתוצאה ממבנה העסקה קשיח”.
לין, הדגיש, כי; לשכת התאום, אינה מייצגת את המגזר העסקי בנושא זה 69% מכלל המועסקים במגזר העסקי מצויים במגזר המסחר והשירותים וחלקו הגדול של מגזר זה, מיוצג על ידי איגוד לשכות המסחר. על כן, כל הסכם שיעשה, אם כבסיס לצו הרחבה או לתיקוני חקיקה, אינו מחייב חלק גדול מהמגזר העסקי בישראל”.
לדעת עו”ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר; “הדרך הנכונה לטיפול בנושא זה הינה שיפור מאסיבי, לכל רוחב המגזר העסקי, של תנאי העבודה של כלל עובדי הקבלן”.
“איגוד לשכות המסחר, פעל בדרך זו גם כאשר חתם על הסכם פנסיה לכל עובד במשק וגם כאשר חתם עם ’ההסתדרות הכללית’ על הסכם עבודה קיבוצי בענף הניקיון ואחזקת מבנים, כבסיס להוצאת צו הרחבה, בו נקבע תוספת שכר של 20% לכל עובד בענף. אולם עופר עיני, חדל מלקדם הסכם זה, כנראה בלחץ לשכת התאום”.
גילוי נאות;
עו”ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מציין, כי יש לו אינטרס בעלות בחברת כח אדם, על אף שעובדה זו, פורסמה מאות פעמים בעיתונות, ועל אף שאין זה התחום העומד על סדר היום. מנגד, יש מקום לתהות מדוע כאשר תעשיין, דורש הטבות לתעשייה לא דורשים ממנו לציין שהוא תעשיין.
Add Comment