ירון בן-עזרא מנכ”ל החטיבה להתיישבות; “החלטת הממשלה, לאפשר לחטיבה להתיישבות להתקדם לתכנון מפורט של תתכנן הקמת חבל התיישבות חדש במבואות ערד, והגשתו לוועדה הארצית לתכנון ובניה, היא בבחינת הבעת אמון בהתיישבות בפריפריה בכלל, ובפעילותה של החטיבה להתיישבות, בפרט, ומפיחה רוח חיים במפעל ההתיישבות”.
הממשלה אישרה: החטיבה להתיישבות, תתכנן הקמת חבל התיישבות במבואות ערד
הממשלה, אישרה לחטיבה להתיישבות, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, להכין תוכנית מפורטת להקמת חבל התיישבות חדש באזור מבואות ערד ולהביאו לאישור הועדה הארצית לתכנון ובניה. התוכנית צפויה לכלול עשרה ישובים חדשים בעלי אופי התיישבותי כפרי, שהינם גם חלק מתוכנית הממשלה להגדלת היצע הדיור והוזלת מחירי הדיור ברחבי הארץ. התכנית המוצעת ע”י החטיבה להתיישבות, מהווה חלק בלתי נפרד ממדיניות הממשלה ועתידה לספק יחידות דיור נוספות למשפחות שירצו להקים את ביתן בנגב, במסגרת קהילתית וכפרית.
כזכור, אתמול פרסמנו, כי השר להגנת הסביבה, ח”כ גלעד ארדן, הודיע, כי הוא מתנגד להצעת הממשלה, להקים חבל התיישבות באזור מבואות ערד, והעביר אל מזכיר הממשלה מר צבי האוזר, נייר עמדה המבטא את התנגדות המשרד להגנת הסביבה, להקמת חבל התיישבות החדש במבואות ערד.
מנכ”ל החטיבה להתיישבות עו”ד ירון בן עזרא, אמר לאחר ישיבת הממשלה, כי; “החלטת הממשלה, מפיחה רוח חיים במפעל ההתיישבות הכפרית בפריפריה.
בן עזרא, הוסיף, כי; “החלטת הממשלה, היום (א’) לאפשר לחטיבה להתיישבות להתקדם לתכנון מפורט של תתכנן הקמת חבל התיישבות חדש במבואות ערד, והגשתו לוועדה הארצית לתכנון ובניה, היא בבחינת הבעת אמון בהתיישבות בפריפריה בכלל ובפעילותה של החטיבה להתיישבות בפרט. פעולה זו, ממשיכה את מעשה ההתיישבות והחלוציות, בהפרחת הנגב, עליו הכריזו ממשלות ישראל לדורותיהן”.
כאמור, בישיבת הממשלה, שנערכה בעיר צפת, כחלק ממדיניות הממשלה לחיזוק הפריפריה, הוחלט על קידום התוכנית להקמת עשרה ישובים חדשים שיהוו חבל התיישבות חדש, בעל אופי כפרי קהילתי באזור מבואות ערד, הנמצא בגזרה הצפון מזרחית של מטרופולין באר שבע. שטח האזור, משתרע במרחב שבין כביש שוקת-ערד (כביש 31) בדרום לבין גבול המחוז בצפון; ובין הישובים מיתר ו-חורה במערב לבין גבולות השיפוט של המועצה האזורית תמר; ובין העיר ערד, ואתר הישוב המוצע כסיף במזרח. השטח הכולל של האזור בו מתוכנן החבל החדש הוא כ- 180,000 דונם.
מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירכז את עבודת המטה והתיאום הקשורים בהקמת חבל ההתיישבות החדש, תוך תאום עם תהליכי הפיתוח והסדרת התיישבות הבדואים עליהם החליטה הממשלה.
הממשלה, הנחתה את יו”ר המועצה הארצית, לבחון את ההיבטים התכנוניים הנדרשים והיבטים נוספים הכרוכים בהם ולגבש המלצה בנושא שתוגש לממשלה, בתוך חמישה חודשים מיום הבאת עבודת המטה לדיון בפני המועצה הארצית.
בשנתיים האחרונות, מובילה הממשלה תהליך להגדלת היצע הדיור והוזלת מחירי הדיור ברחבי הארץ. התכנית המוצעת, מהווה חלק בלתי נפרד ממדיניות הממשלה ועתידה לספק יחידות דיור נוספות למשפחות שירצו להקים את ביתן בנגב, במסגרת קהילתית וכפרית. תהליך נוסף המקודם בממשלה מזה שנים מספר הוא העתקת בסיסי ההדרכה והמודיעין של צה”ל לנגב.
החלטה זו מציבה לוחות זמנים ברורים לסיום המהלך, שעתיד לשמש כזרז לפיתוח האזור כולו, זאת בין היתר בשל מעבר אנשי קבע ומשפחותיהם לנגב, דבר אשר יצריך שירותים מסוגים שונים, ביניהם; תרבות, חינוך, בריאות ועוד ויוביל לתוספת מקומות תעסוקה. בהיבט זה, ההחלטה המוצעת משיקה למדיניות הממשלה ועשויה להביא למעבר של אוכלוסייה חדשה לנגב, שבחלקה תידרש לשירותים כגון; חינוך, תרבות, רפואה, ושירותים נוספים ובחלקה עתידה לייצר אותם ולתרום תרומה נוספת ליצירת מקומות עבודה חדשים.
לאורך כביש מס’ 31 מדרום לאזור נמצאים ששה ישובים בדואים גדולים. מצפון לאזור התכנון נמצאים הישובים הכפריים היהודיים של המועצה האזורית דרום הר חברון. ממזרח לאזור התכנון נמצאת העיר ערד, וממערב נמצאים הישובים מיתר ו-חורה.
המשרד להגנת הסביבה, מתנגד להצעה להקים חבל התיישבות באזור מבואות ערד
רכס הרי עירא, ויער יתיר, במרכזו, מחלקים את אזור מבואות ערד לשתי יחידות תכנון טופוגרפיות: מבואות ערד מזרח – בקעת ערד, ומבואות ערד מערב – חבל יתיר. רוב שטח האזור נמצא במרחב שיפוט ותכנון גלילי – מחוז הדרום והקרקעות הן מקרקעי ישראל.
אזור מבואות ערד, ברובו ריק מאוכלוסייה. הוא כולל את הישובים היהודיים שני (לבנה), הר עמשא, וארבע חוות בודדים ממזרח ליתיר. פזורה בדואית דלילה נמצאת סביב גבעות תל ציה בבקעת ערד ולאורך כביש מס’ 316 בחבל יתיר.
תכנון מערך התיישבותי חדש, של הקמת חבל התיישבות חדש במבואות ערד, הכולל בתוכו הקמתם של יישובים חדשים ועיבויים של יישובים קיימים הינו תהליך ארוך טווח ומורכב, הדורש התגייסות מלאה ומשאבים רבים מהגוף המתכנן. התוכנית מטילה את עבודת המטה על החטיבה להתיישבות, בתיאום מלא עם משרדי הממשלה האחרים.
החטיבה להתיישבות, הינה גוף ביצוע הפועל תחת הנחייתו הישירה של משרד ראש הממשלה, ומתוקצב ממקורות ממשלתיים בלבד. לחטיבה להתיישבות ניסיון מוכח ורב שנים בהקמת יישובים בכלל הארץ, ובשנים האחרונות גם בנגב, על מאפייניו הייחודיים. לדוגמה, החטיבה להתיישבות הייתה שותפה בהקמה של שני חבלי התיישבות שיועדו למפוני גוש קטיף: חבל החלוציות במערב הנגב ויישובי מזרח חבל לכיש.
עבודת החטיבה להתיישבות, כללה הקמת שכונות החלוץ, ופיתוח אמצעי היצור עבור המתיישבים, העבודה נעשתה בשיתוף פעולה מלא עם משרד הבינוי והשיכון, שהיה אחראי בלעדי על הקמת שכונות הקבע ובנית מבני הציבור בישובים החדשים.
הממשלה החליטה להטיל על משרד ראש הממשלה, באמצעות החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית ומשרדי ממשלה נוספים, לבצע את עבודת המטה הנדרשת לבחינת היתכנות הקמת חבל ההתיישבות האמור.
מנכ”ל משרד ראש הממשלה, ירכז את ביצוע עבודת המטה ואת התיאומים הנדרשים בין הגופים השונים לטובת יישומה, זאת בשל החשיבות שרואה המשרד במימוש החלטה זו בתיאום עם החלטות הממשלה העוסקות בעליית מחנות ההדרכה של צה”ל לנגב ובהסדרת ההתיישבות הבדואית, בהם מעורב המשרד באופן אינטנסיבי. מנכ”ל משרד ראש הממשלה, יאשר את תוצאות עבודת המטה בטרם תובא לפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
מטרות התוכנית ההתיישבותית הן; הקמת שני גושי ישובים במתחם תכנון אחד, וחיזוק הרצף הדליל של ההתיישבות המוסדרת, הקיימת כיום במרחב שבין מיתר לערד. מתן מענה למגוון ביקושים להתיישבות באזור מטרופולין באר שבע, לאוכלוסיות המבקשות להתיישב בישובים באזור ומשיכת אוכלוסייה למטרופולין באר שבע.
התוכנית מיועדת לבודדים, למשפחות, לקבוצות ולגרעיני התיישבות המעוניינים בהתיישבות כפרית בנגב. לקבוצות אוכלוסייה המעוניינות להתגורר בישוב כפרי בנגב, המאפשר קיום אורח חיים ייחודי. למשפחות צבא הקבע, על רקע מעבר מחנות צה”ל לנגב. ולבני המגזר הבדואי המתגוררים באזור התכנון, בתיאום עם החלטות הממשלה העוסקות בהסדרת ההתיישבות הבדואית.
לדעת אנשי התכנון של החטיבה להתיישבות, למיקום המוצע של חבל ההתיישבות במבואות ערד, יש יתרונות למשיכת אוכלוסייה ולפעילות כלכלית. מיקום האזור במרחב מיוער בחלקו, בעל תנאי אקלים נוחים, מאפשר להציע איכויות מגורים טובות. קיים פוטנציאל לפיתוח תיירותי וחקלאי של בקעת ערד, יער יתיר, וחבל מיתרים.
קיימת גם יכולת שילוב במוקדי פעילות כלכלית, שירותים ותחבורה קיימים ומתוכננים, בהם העיר ערד כמוקד שירותים עיקרי, ליבת המטרופולין- באר שבע, מרכז מטרופוליני משני – שוקת, אזור תעסוקה – קידמת נגב, יישובי דרום הר חברון, כביש 6, ומסילת הברזל לאורכו המתוכננים בגבול האזור.
Add Comment