ישראל, דורגה במקום 38 מתוך 44 ב’נגישות תלמידים למחשבים’ בבית הספר, יחס המחשבים לתלמיד בישראל הוא פחות מ 1:10 כשביחס זה, לא חל שיפור משנת 2000, וישראל, בולטת במיוחד בפער שבין חדירת מחשב לבית וחדירת מחשב לבתי ספר ◄ “למרות פיגור זה בתשתיות” – מדגיש ד”ר סתת; “ניתן למצוא במערכת החינוך, במוקדים מסוימים, שימוש מושכל ומקורי בתקשוב”.
תוכנית התקשוב: 460 מיליון ₪, יושקעו בשנתיים הקרובות ב-890 בתי הספר
חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2011, פרופ’ דן שכטמן, מהטכניון, ישתתף וינאם היום ג’, 25.10, במלון דן אכדיה בעיר הרצליה, במסגרת יום העיון שיתקיים בנושא; “שימוש בטכנולוגיות מידע בחינוך”. יום העיון של היזמה למחקר יישומי בחינוך, יפגיש בין אנשי חינוך, אנשי ממשל, והשלטון המקומי, קובעי מדיניות, אנשי אקדמיה וחוקרים, אנשי פיתוח תוכן, ואנשים מתעשיית ההייטק הישראלית – לשיח בנושא; תהליכי התקשוב במערכת החינוך ותרומתם לקידום הלמידה במבט לעתיד.
עוד ישתתפו ביום העיון, בין השעות 08:30 – 18:00; מנכ”ל משרד החינוך, ד”ר שמשון שושני, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, ד”ר עופר רימון, ופרופסור אנדריאס שלייכר, היועץ לענייני חינוך ב-OECD, ומי שמוביל את מבחני פיז”ה. כמו כן, יוצגו מחקרים על שימוש בטכנולוגיות מידע בחינוך.
מנתונים שפורסמו לקראת יום העיון, עולה, בין היתר, כי 460 מיליון ₪, מושקעים בשנים; 2010-2012 בתוכנית התקשוב הישראלית החדשה. התוכנית, מתעתדת להגיע למצב שבו בכל כיתה ב-890 בתי ספר, יוצב מחשב למורה + מקרן, ותהיה רשת אלחוטית, וחיבור ל’אינטרנט’.
תוכנית התקשוב, תחל מישובי הפריפריה, ומטרתה להגביר שימוש במחשבים ואינטרנט במערכת החינוך הבית ספרית.
מחקר וניסוי של משרד החינוך, שנערך ב-60 בתי ספר במשך 3 שנים לומד את האפקטיביות של הכנסת טכנולוגיות תקשוב מתקדמות בתחומי ה-שפה, מתמטיקה, מדעים, ו-אנגלית.
ועדת מומחים של היזמה למחקר יישומי בחינוך, ב’אקדמיה הלאומית הישראלית למדעים’ – Israel Academy of Sciences and Humanities, בודקת את האפשרויות לניצול מיטבי של התקשוב של מערכת החינוך בישראל בהתייחס גם למדינות ה-OECD, והיא נרתמה לסייע לטובת משרד החינוך, להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21.
הוועדה, לומדת בימים אלה, דרכים להעמיד את הפדגוגיה במרכז, ואת המורים כשליחים העיקריים של תוכנית התקשוב, ולחזק את ההכרה שיש להגיע ליעד של ’מחשב לכל תלמיד’.
הועדה, מונתה ע”י ’האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים’ בעקבות פניה של משרד החינוך, כדי להמליץ על דרכים להתאמת החינוך הבית ספרי למאה ה-21.
הוועדה, בודקת, בין השאר, דרכים להגברת המצוינות בחינוך, תוך שימוש בטכנולוגיות מידע, לרבות הגישות העכשוויות ביותר – שימוש ב’משחקים’ לצורך הוראה, שימוש בסימולציות, שילוב טלפונים סלולריים בהוראה, יצירת קהילות, ושימוש ב’רשתות חברתיות’. בראש הועדה, עומד פרופסור מנחם יערי.
מחקרים מצביעים על שיפור משמעותי בציוני תלמידים מהתקשוב
ד”ר שמואל סתת, חבר הוועדה, מציין, כי; “במחקר פיז”ה, האחרון, נקבע שההשקעה בתשתיות בבתי ספר היא נמוכה; מדינת ישראל, דורגה במקום 38 מתוך 44 ב’נגישות תלמידים למחשבים’ בבית הספר, יחס המחשבים לתלמיד בישראל הוא פחות מ-1:10 כשביחס זה, לא חל שיפור משנת 2000, ומדינת ישראל, בולטת במיוחד בפער שבין חדירת מחשב לבית וחדירת מחשב לבתי ספר.
“למרות פיגור זה בתשתיות” – מדגיש ד”ר סתת; “ניתן למצוא במערכת החינוך, במוקדים מסוימים, שימוש מושכל ומקורי בתקשוב”.
“המהפך המרשים שחל בהוראת ה’גיאוגרפיה’”, מבוסס לדבריו של ד”ר שמואל סתת; “על תקשוב, ובמספר רשויות מקומיות, נחלו מנהלי ומורי בתי הספר הצלחות ביישום התקשוב. בימים אלה, מגבשת הוועדה, המלצות להרחבת גילויים, כגון, אלה, כחלק מהמאמץ להרחבת ’המצוינות בחינוך’. ההמלצות, ישתלבו ב’תכנית התקשוב הלאומית’, עליה הכריז משרד החינוך”.
בוועדה, מדגישים, כי לתקשוב, יתרונות פוטנציאליים מובנים לשיפור ההוראה: היכולת להתאים את ההוראה לתלמיד, משוב בזמן אמת, הגברת מעורבות התלמידים, חינוך לעבודת צוות והקניית מיומנויות.
יחד עם זאת, למרות השקעות עתק בתחום זה, אין נוסחת קסם, ויש לעמול קשה כדי שתכנית התקשוב, אכן תצליח. אפשרויות הפעולה מגוונות מאד; סקוטלנד מדינה בצפון-מערב אירופה, לדוגמא, השקיעה 64 מיליון דולר, בתוכנית תקשוב, שבמרכזה ’אינטרנט חינוכי לאומי’ בו משתמשת בהצלחה חצי ממערכת החינוך הסקוטית.
מהוועדה, נמסר, כי; “יש מחקרים המצביעים על שיפור משמעותי בציוני תלמידים, כתוצאה מתקשוב, אך ממצאים אלה, אינם עקביים.
הוועדה, הבוחנת את מקור הפערים, תאתר ותציע מפתחות להצלחה, כגון; העצמת המורים, שיובילו את תהליך התקשוב, והכרה שהכנסת תקשוב, מחייבת שינוי פדגוגי, ו-מערכתי”.
Add Comment