לא קיים כיום חיסון נגד קדחת מערב הנילוס, ולכן למניעה ראשונית של המחלה, על ידי צמצום הסיכון להיעקץ, יש חשיבות רבה. מניעת מפגעי היתושים, והתגוננות בפני עקיצות הם אבני היסוד למניעה יעילה של תחלואה. יש לנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות החשיכה (משקיעת החמה ועד לזריחתה), שהן שעות הפעילות של היתושים. 
משרד הבריאות: מראשית השנה, אובחנו 4 מקרי תחלואה חדשים של קדחת מערב הנילוס
משרד הבריאות, מדווח, כי מתחילת שנת 2011, אובחנו בישראל, 4 מקרי תחלואה חדשים וודאיים של קדחת מערב הנילוס (West Nile Virus), שנגרמו משני מוקדים חיוביים אחד בגליל העליון, והשני בקיבוץ אילות ליד אילת. זאת בנוסף ל- 5 מקרי תחלואה המוגדרים כמקרים משוערים*.
עונת פעילות היתושים, ובעקבותיה העלייה בסיכון לתחלואה בקדחת מערב הנילוס, החלו השנה בחודש יוני, בדומה לתקופות מקבילות בשנתיים האחרונות.
חודש יוני, תואר השנה כקר ביותר מזה 25 השנים האחרונות, דבר שעשוי להשפיע על עונת הפעילות של הנגיף. בשנת 2011, חודשי יוני-יולי, היו בעלי שיעורי תחלואה נמוכים ביחס לשנים האחרונות, ויתכן ותהיה השנה, חזרה לדפוס האופייני לעונתיות התחלואה, מסוף עונת הקיץ – לסוף עונת הסתיו.
מחלת קדחת הנילוס המערבי, דרכי ההתגוננות;
קדחת מערב הנילוס (West Nile Fever), היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף קדחת מערב הנילוס (נמ”ה), ומועברת לבני אדם ולבע”ח שונים ע”י עקיצת יתוש, שניזון מעופות נגועים. בארץ ישראל, המחלה מועברת בעיקר ע”י יתושי Culex pipiens, ו-Culex perexiguus.
קדחת מערב הנילוס היא המחלה האנדמית היחידה, עם 30 עד 130 מקרים מדווחים לשנה. המחלה בדרך כלל קלה, עם תסמונת דמוית “שפעת” וכ-5% – 8% מהמקרים עם תסמונת של דלקת מוח חדה ודלקת עוצבה. רוב הנפגעים הם אנשים בגיל מעל 65 או חולים במחלות ממושכות. פריסת התחלואה היא ארצית.
תקופת שיא של פעילות הנגיף בארץ היא בין אמצע אוגוסט לאמצע אוקטובר.
בדרך כלל מדובר במחלה קלה מאוד, דמוית שפעת וחולפת מאליה, סימניה הם; חום, כאבי ראש, חולשה, כאבי פרקים ושרירים דלקת בלחמית העין, פריחה ולעיתים בחילות ושלשולים.
להשתמש אך ורק בתכשירים דוחי יתושים בעלי רישיון בתוקף
סיבוכים נדירים אפשריים הםף דלקת חדה של המוח או דלקת קרום המוח, לעיתים נדירות מסתיימת המחלה במוות.
תקופת הדגירה (התקופה שחולפת מרגע העקיצה ועד להתפתחות סימני המחלה) מ -3 עד 21 ימים, בדרך כלל 3 עד 15 יום.
משרד הבריאות, מציין בהודעתו לציבור, כי לא קיים כיום חיסון נגד קדחת מערב הנילוס, ולכן למניעה ראשונית של המחלה, על ידי צמצום הסיכון להיעקץ, יש חשיבות רבה. מניעת מפגעי היתושים, והתגוננות בפני עקיצות הם אבני היסוד למניעה יעילה של תחלואה. יש לנקוט באמצעי ההתגוננות בשעות החשיכה (משקיעת החמה ועד לזריחתה), שהן שעות הפעילות של היתושים.
קיימים אמצעים רבים להתגוננות, בהם; לבוש ארוך, התקנת רשתות בחלונות, ושימוש ב…מאווררים.
בנוסף קיימים גם אמצעים כימיים, כגון; תכשירים דוחי יתושים למריחה על הגוף, מלכודות משיכה ופיזור תכשירים בחלל.
כאשר משתמשים ב’תכשירים כימיים’, יש להשתמש אך ורק בתכשירים בעלי רישיון בתוקף, ולהקפיד על הוראות השימוש ואמצעי הזהירות המפורטים בתוויות התכשירים.
מידע נוסף לגבי המחלה, דרכי ההתגוננות ומצב התחלואה בארץ ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד הבריאות, בנושא שכתובתו; קדחת מערב הנילוס .
* חולה המוגדר כ”משוער” הוא חולה שתוצאות מעבדה ראשוניות שלו מצביעות על אפשרות הדבקה בנגיף, ואילו חולה המוגדר כ”מאובחן” הוא חולה שעבורו תוצאות המעבדה, מוכיחות באופן ודאי, כי נדבק בנגיף.
Add Comment