נגיד בנק ישראל ב’כנס הרצליה’ השנתי ה-11; “אסור לנו להתבלבל מעודפי התקציב של הממשלה ולהתנהג באופן לא אחראי בניהול התקציב. אין לנו כסף לבזבז. שר האוצר נוהג נכון כאשר הוא מתעקש לשמור על מסגרת התקציב, ועל המערכת הפוליטית כולה להבין שאנו מצויים בתקופה של אי ודאות. עלינו להימנע משאננות – לא עברנו משבר פיננסי בשנים האחרונות, אולם עלינו להבטיח שלא נעבור משבר כזה בעתיד. בנק ישראל יתרום את חלקו, האוצר יתרום את חלקו, ואני מקוה שכך יעשו גם כל הגורמים האחרים וחשוב לא פחות”
נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר: עלינו להימנע מפופוליזם בדיון הכלכלי והפוליטי
“כלכלת ישראל, צמחה בשיעור של 4.5% ב-2010, והתחזית הנוכחית, שאני משוכנע שתעודכן בקרוב כלפי מעלה, עומדת על 3.8% לשנת 2011. לא היה משבר פיננסי בישראל, אבל אין זה דבר של מה בכך – בנק ישראל והממשלה נקטו בצעדים משמעותיים שהביאו לכך שמערכת הבנקאות נותרה יציבה, ושקרנות הפנסיה, גם אם נרשמו בהן הפסדים, לא נאלצו להשתמש ברשת הביטחון שהועמדה לטובתן”. דברים אלו נשא, נגיד בנק ישראל פרופ’ סטנלי פישר, הערב (שלישי), ב’כנס הרצליה’ השנתי האחד עשר.
להלן תמצית מדבריו, נגיד בנק ישראל; “אפתח בדיון אודות התפתחויות בכלכלה הגלובלית. כל המדינות שעברו את המשבר הפיננסי בצורה טובה יחסית, נמצאות היום במצב בו ניהול המדיניות הכלכלית, ובעיקר ניהול מדיניות שער החליפין, היא מאתגרת במיוחד.
שר האוצר הברזילאי הצמיד את המונח “מלחמת המטבעות” לתופעה העולמית של ההתמודדות המשקים השונים עם השינויים החדים בשערי החליפין, ויש החוששים שתהליך זה יתפתח ל”מלחמת סחר”. בשיא המשבר הנוכחי רבים חששו שנחזור לראות את התופעות שהתקיימו במשבר הגדול של שנות השלושים – פרוטקציוניזם במדיניות הסחר, פיחותים הדדיים, וירידה חדה בהיקף הסחר שהעמיקה עוד יותר את המיתון, כך שבארה”ב, למשל, התוצר, ירד ב-25% ורבע מכח העבודה היה מובטל. במשבר הנוכחי הפגיעה בכלכלה לא הגיעה לסדרי גודל כאלו, בעיקר בגלל שלא התקיים פרוטקציוניזם בהיקף שהתקיים במשבר הגדול.
אמנם, היקפי הסחר צנחו ב-11% ב-2009, ומדינות רבות הנהיגו מדיניות שניסתה להמעיט את הפגיעה ביצואנים שלהן, אולם הסחר העולמי התאושש ביציאה מהמשבר, בעוד במשבר הגדול הצניחה בסחר התמידה לאורך זמן.
לדעתי, מדיניות ההקלה הכמותית שנקטה בה ארצות הברית לא הייתה מוכוונת לפגיעה בכושר התחרותיות של מדינות אחרות, כפי שטענו מנהיגי מדינות רבות. מדיניות ה-QE2 נועדה בראש ובראשונה כדי להפחית את התשואות בשווקי האג”ח בארצות הברית. כפי שאמרתי בעבר, אם עליי לבחור בין מצב בו הדולר חזק אולם ארה”ב, אינה צומחת, לבין מצב בו עלינו להתמודד עם פיחות של הדולר בעוד המשק האמריקאי צומח, אני מעדיף את האפשרות השניה.
צמיחה מהירה יותר של ארצות הברית היא חיונית לחידוש הצמיחה בכלכלת העולם כולו. עם זאת, היו מדינות שהשתמשו בשער החליפין ככלי להגברת כושר התחרותיות שלהן כנגד מדינות אחרות, והכוונה היא כמובן בעיקר לסין, ששומרת את שער החליפין שלה מפוחת מתחת לרמת שיווי המשקל שלו, וצוברת יתרות מט”ח בהיקפים גדולים.
במדיניות הכלכלית הבין לאומית אין כיום חוקים ונורמות שקובעים באיזו מידה מותר למדינות להתערב בשוק המט”ח, כפי שקיימים חוקים ברורים מאוד בתחום הסחר בסחורות. אירגון הסחר העולמי, ה-WTO, הוא אחד הארגונים החשובים בכלכלה העולמית, ומערכת החוקים והתקנות שהוא מופקד עליה הביאה לכך שתופעת הפרוטקציוניזם מוגבלת, הסחר העולמי מתפקד היטב , והפגיעה בו במהלך המשבר הייתה מוגבלת יחסית. חשוב מאוד שקרן המטבע הבין לאומית תפתח מסגרת חדשה שתסדיר את נושא ההתערבות של מדינות בקביעת שער החליפן שלהם, ותקבע נורמות שיגדירו את מידת ההתערבות הזו.
משקים שצומחים מהר יותר ממשקים אחרים חווים בתקופה האחרונה תנועות הון שזורמות לתוכם בהיקפים גדולים – כך למשל, ב; ברזיל, שוויץ, וגם ישראל. כלכלת ישראל, צמחה בשיעור של 4.5% ב-2010, והתחזית הנוכחית, שאני משוכנע שתעודכן בקרוב כלפי מעלה, עומדת על 3.8% לשנת 2011. לא היה משבר פיננסי בישראל, אבל אין זה דבר של מה בכך – בנק ישראל והממשלה נקטו בצעדים משמעותיים שהביאו לכך שמערכת הבנקאות נותרה יציבה, ושקרנות הפנסיה, גם אם נרשמו בהן הפסדים, לא נאלצו להשתמש ברשת הביטחון שהועמדה לטובתן.
בנק ישראל ראה לנכון להתערב בשוק המט”ח עוד לפני התמוטטות בנק ההשקעות ליהמן בראדרס, משום שהיה ברור לנו שאל לנו להיכנס למיתון, שידענו שיבוא, לאחר ייסוף של 20% בשער החליפין, שיפגע בצורה משמעותית בסקטור היצוא המהווה כ-45% מהתוצר הישראלי.
כמו כן, סברנו שעלינו להגדיל את היקף יתרות המט”ח שלנו, כדי לחזק את העמידות הפיננסית של המשק. כיום יתרות המט”ח מסתכמות ב-73 מיליארד דולר. אני משוכנע שהגידול ביתרות היה נכון לכלכלת ישראל, ואירועי השבועות האחרונים מוכיחים זאת.
לשמחתנו, המשק הישראלי יצא מהמשבר מהר יחסית ובספטמבר 2009 התחלנו להעלות את הריבית לאור התחדשות הצמיחה במשק וחזרתה של הסביבה האינפלציונית. במשקים הגדולים במערב הצמיחה איטית יותר והם לא מעלים את הריבית, כך שפער הריביות בינינו לבינם הולך וגדל, והיקף האחזקות של תושבי חוץ ב’מק”ם’, גדל במימדים יוצאי דופן שלא נראו בעבר.
תנועות ההון לתוך המשק לוחצות לייסוף יתר של שער החליפין ובנק ישראל מתערב בשוק, הן ברכישות מט”ח והן בצעדים המטילים מגבלות על הפעילות במכשירים קצרי הטווח בשוק. מגבלות אלו אינן אלגנטיות, אולם הן חיוניות בתקופה הנוכחית. בנוסף, אנו עדים בשנתיים האחרונות לעליה מהירה במחירי הדירות. משברים פיננסיים רבים בעולם החלו מעליה מהירה במחירי הדירות, ובנק ישראל, המופקד על פי החוק על התמיכה ביציבות הפיננסית, לא יאפשר למשבר נוסף להתפתח מכיוון זה בישראל.
בנק ישראל, טוען כבר זמן רב, שהמצב הגיאופוליטי המיוחד של מדינת ישראל חייב להלקח בחשבון לא רק בניהול המדיניות הבטחונית, אלא גם בניהול המדיניות הכלכלית. מרווחי ה-CDS, המשקפים את עלות הביטוח שמשקיעים רוכשים כנגד האפשרות שממשלות לא יוכלו לשלם את חובותיהן, עלו בישראל ב-30 נקודות בסיס מאז שהתחילו האירועים במצרים.
השווקים, אם כן, מזכירים לנו את קיומו של הסיכון הגיאופוליטי שאנו מצויים בו. המשק הישראלי הוא משק איתן, בעל חוסן מרשים, שעבר זעזועים מדיניים וגיאופוליטיים לא מעטים בשנים האחרונות – מחלת רה”מ שרון, ניצחון חמאס בבחירות ברשות הפלסטינית, מלחמת לבנון השנייה, ומבצע עופרת יצוקה, וישנן דוגמאות נוספות. עמדנו בכל הזעזועים האלו באופן מרשים, ואפילו את המשבר הפיננסי העולמי צלחנו בצורה טובה ממשקים רבים במערב.
עלינו להמשיך לנהל את המדיניות מתוך עוצמה וחוסן. עלינו להמשיך לשמור על היציבות הפיננסית. רמת היתרות הגבוהה תאפשר למשק לייבא את כל צרכיו בעת משבר, אם יבוא חס וחלילה. עלינו לשמור על יציבות המערכת הבנקאית, ולשמור על מדיניות תקציבית ממושמעת. הגירעון הממשלתי עלה בשנים 2009-2010 בהיקפים קטנים מהצפוי, ובשנים הקרובות הגירעון אמור לחזור לתוואי יורד ולהגיע לרמות נמוכות. אסור לנו להתבלבל מעודפי התקציב של הממשלה ולהתנהג באופן לא אחראי בניהול התקציב.
אין לנו כסף לבזבז. שר האוצר נוהג נכון כאשר הוא מתעקש לשמור על מסגרת התקציב, ועל המערכת הפוליטית כולה להבין שאנו מצויים בתקופה של אי ודאות. עלינו להימנע משאננות – לא עברנו משבר פיננסי בשנים האחרונות, אולם עלינו להבטיח שלא נעבור משבר כזה בעתיד. בנק ישראל יתרום את חלקו, האוצר יתרום את חלקו, ואני מקוה שכך יעשו גם כל הגורמים האחרים וחשוב לא פחות – עלינו להמנע מפופוליזם בדיון הכלכלי והפוליטי.
דברי, נגיד בנק ישראל פרופ’ סטנלי פישר, בכנס ב’כנס הרצליה’ השנתי האחד עשר.
Add Comment