הנגיד, פרופ’ סטנלי פישר; “על פי חוק בנק ישראל החדש’ יקומו בבנק ישראל, ועדה מוניטרית ומועצה מנהלית, אשר יקבלו, בהתאמה, את החלטות המדיניות ואת ההחלטות הניהוליות של הבנק. בגופים אלו ישבו, לצד מנהלים בבנק ישראל, גם נציגים מן הציבור”. ◄ תמצית דברי נגיד בנק ישראל היום באסיפת איגוד החברות הציבוריות בתל אביב
נגיד בנק ישראל: המשבר הכלכלי, חיזק מאוד הבנתנו בצורך בחיזוק הממשל תאגידי בבנקים
נגיד בנק ישראל, פרופ’ סטנלי פישר, נשא היום (חמישי), דברים בפני האסיפה הכללית השנתית של איגוד החברות הציבוריות בעיר תל אביב. להלן תמצית מדבריו; “ברצוני לעסוק בשלושה נושאים שנוגעים לממשל התאגידי בגופים שונים במשק הישראלי.
בנק ישראל, יעבור בקרוב שינוי משמעותי בדרך בה מתקבלות בו ההחלטות. עד היום, הסמכות לקבלת החלטות הריבית נתונה אך ורק בידי הנגיד. זוהי תוצאה, בין השאר, של הפרקטיקה שהייתה מקובלת בעולם בתקופה בה בנק ישראל הוקם, וגם של אישיותו יוצאת הדופן של הנגיד הראשון, מר דוד הורוביץ. ישנם עוד כמה בנקים מרכזיים בעולם שבהם, באופן פורמאלי, הנגיד מקבל את ההחלטות בעצמו.
“אולם, אינני מכיר אף נגיד בנק מרכזי אשר מקבל את החלטות הריבית, בפועל, לחלוטין בעצמו. בבנק ישראל, למשל, קיים מנגנון מסודר של הדיון המוניטרי באמצעות הפורום המצומצם, שמקיים דיון ברמה מקצועית גבוהה ביותר.
המחקר האקדמי מראה, שבממוצע, קבוצת אנשים מקבלת החלטות טובות יותר מאשר אדם בודד. העובדה שבבנק ישראל, עד היום, אדם אחד הוא גם זה שמקבל את ההחלטות הניהוליות, ואין בבנק דירקטוריון כמו שיש בחברות הציבוריות, היא בודאי לא מצב רצוי.
“על פי חוק בנק ישראל החדש, יקומו בבנק ישראל, ועדה מוניטרית ומועצה מנהלית, אשר יקבלו, בהתאמה, את החלטות המדיניות ואת ההחלטות הניהוליות של הבנק. בגופים אלו ישבו, לצד מנהלים בבנק ישראל, גם נציגים מן הציבור. הממשלה, הקימה ועדת איתור בראשות השופט וינוגרד, אשר אמורה להציע רשימת מועמדים לשני הגופים האלו. ועדת וינוגרד, נדרשת להתייעץ עם הנגיד לגבי החברים המומלצים, אולם ההחלטה הסופית היא של הממשלה בלבד.
אני מקווה שימונו חברים לגופים אלו בקרוב, ואני משוכנע שההחלטות שיתקבלו בבנק ישראל במבנה החדש יהיו טובות יותר.
“הנושא השני שארצה לדבר עליו הנו הממשל התאגידי במערכת הבנקאית. המשבר חיזק מאוד את הבנתנו לגבי הצורך בחיזוק הממשל תאגידי בבנקים. הצעדים העיקריים שנעשים בהקשר זה בישראל מקורם בועדת באזל וב-Financial Stability Board. הנושא החשוב ביותר שאנו מקדמים בנושא הנו העדכון להוראת ניהול בנקאי תקין 301, אשר עוסק במספר היבטים של עבודת הדירקטוריון;
• הבהרת תפקידי הדירקטוריון וחידוד ההבדל בין תפקידי הדירקטוריון וההנהלה.
• חיזוק הרכב הדירקטוריון, העצמאות והמקצועיות של הדירקטורים החיצוניים.
• חיזוק הכשירות של הדירקטורים, והבהרת הציפיות ביחס לתפקידם.
• שיפור פרקטיקות העבודה של הדירקטוריונים.
הפיקוח על הבנקים, התווה את העקרונות לקיומה של פונקצית ניהול סיכונים ראשית בבנק, וכל התאגידים הבנקאיים מינו מנהל סיכונים ראשי. כמו כן, הותוו עקרונות למדיניות תגמול נאותה, וגם בעולם מתחילים להיראות שינויים בתחום זה.
הנושא השלישי, שאדבר עליו מכונה באנגלית; The Shadow Banking System. המשמעות המעשית של מונח זה עוסקת באותם חלקים של המערכת הפיננסית שהרגולטורים אינם יודעים כיצד לפקח עליהם. בארה”ב ובבריטניה, ובמידה פחותה גם באירופה, חלק גדול משוק האשראי, יצא מהמערכת הבנקאית.
בישראל, הסקטור הבנקאי אחראי היום למעט מעל 50% מהאשראי, האשראי מחו”ל עומד על כ-18%, כך שחלקו של האשראי החוץ בנקאי גדל למעל 30%, בעיקר בעקבות הרפורמה בפנסיה ו’רפורמת בכר’. אף מערכת פיקוח’ לא יכולה להיות מושלמת, אולם חשוב שנצליח למצוא דרכים לשפר את מערכת הפיקוח על האשראי החוץ בנקאי.
אין זה מקרה ששיעור לא קטן מהחברות שנקלעו למשבר הנן מענף אחד, ענף הנדל”ן – יש לכך משמעות. ’הרשות לניירות ערך’, אחראית על השקיפות, אולם היא אינה מפקחת על איכות ה-Due-diligence של ההנפקות.
בסופו של דבר, אותם גופים שמנהלים את כספי הציבור, הם אלו שצריכים לקבל את החלטות ההשקעה. תחומים אלו, התקדמו והשתפרו לאחרונה, אולם נצטרך להמשיך לשפר הן את איכות הפיקוח על אופן ההתנהלות של גופים אלו, והן את איכות הממשל ה’תאגידי’ בחברות.
Add Comment