ההחלטה להעלות את הריבית לאוגוסט לרמה של 1.75% עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה “נורמאלית” שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך ההתאוששות בפעילות המשק, תוך שמירה על היציבות הפיננסית ◄ מרבית המקורות שלימדו על האטה בקצב ההתאוששות של שוק העבודה ברביע הראשון מלמדים על חזרה לקצב התאוששות מהיר יותר ברביע השני
ריבית בנק ישראל לחודש אוגוסט 2010 תעלה ב-0.25 נקודות אחוז ל- 1.75%
בנק ישראל, מסר אמש (שני), כי ה ריבית בנק ישראל לחודש אוגוסט 2010 תעלה ב-0.25 נקודות אחוז ל- 1.75%. זאת לאור נתוני האינפלציה, כאשר מדד המחירים לצרכן לחודש יוני עלה ב-0.3%, בתוך טווח התחזיות המוקדמות של החזאים, שנעו בין 0.1% ל-0.4%. ביוני, עלה רכיב הדיור ב-0.6% ומתחילת השנה – ב-2.2%. ה’אינפלציה’ בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, נכנסה לתחום היעד; היא עומדת על 2.4%, ובניכוי השפעת השינויים במיסוי ובהיטלים – על 2.2%.
▲ תחזיות האינפלציה והריבית: הערכות בנק ישראל והערכות החזאים הן שהאינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים תמשיך לרדת בחודשים הקרובים.
אולם, תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הקרובים (יולי 2010 עד יוני 2011) עלו בשיעור ניכר – מ-2.6% בממוצע בסוף יוני לממוצע של 3.2% באמצע יולי. הערכת בנק ישראל ל’אינפלציה’ ב-12 החודשים הבאים, עודכנה כלפי מעלה בעקבות החלשות השקל (במונחים של שער החליפין האפקטיבי) בחודש האחרון, המשך עלית מחירי הדיור וההעלאה המתוכננת של המיסים העקיפים.
ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ל-12 החודשים הבאים המשיכו גם החודש לנוע סביב הגבול העליון של יעד האינפלציה. בממוצע צופים החזאים כי האינפלציה בשלושת החודשים הבאים תסתכם ב-1%. הריבית בעוד שנה צפויה לעמוד, לפי שוק ההון, על 2.5%.
החזאים, צופים, בממוצע, עלייה של 0.4 נקודת אחוז בריבית בשלושת החודשים הקרובים; רמת הריבית בסוף 2010 צפויה לעמוד, על פי תחזיותיהם, על 2%, ובעוד שנה – על 2.7%.
▲ הפעילות הריאלית: האינדיקטורים והנתונים שנוספו החודש תומכים בהערכה שברביע השני של 2010 נמשך הגידול של הפעילות העסקית. מרבית האינדיקטורים מראים תמונה חיובית, אך חלקם מצביעים על האטה של הפעילות, אולי אף משמעותית, במהלך הרביע השני.
גידול הפעילות ברביע השני, התבטא בנתוני סקר החברות לרביע זה ובהמשך העלייה של מדד הייצור התעשייתי. ואולם, התמדת קצב ההתאוששות שאפיין את המשק עד לאחרונה מוטלת בספק; זאת, בין היתר, לנוכח ירידה של מדד מנהלי הרכש, קיפאון בהיקף היצוא ברביע השני וציפיות להמשכו גם ברביע השלישי על פי סקר החברות, תיקון כלפי מטה של המדד המשולב לחודשים אפריל ומאי, ל-0%, ועלייה זעומה של המדד לחודש יוני – 0.1%.
▼ כמו כן, ירדו תקבולי המע”מ המקומי ברוטו בשלושת החודשים האחרונים ב-5% ביחס לשלושת החודשים הקודמים, אך עדיין מדובר ברמת תקבולים גבוהה ב-11% מאשר בתקופה המקבילה אשתקד.
▲ שוק העבודה והשכר: מרבית המקורות שלימדו על האטה בקצב ההתאוששות של שוק העבודה ברביע הראשון מלמדים על חזרה לקצב התאוששות מהיר יותר ברביע השני.
עם אלה נמנים בעיקר נתוני המגמה של האבטלה לחודש יוני, המצביעים על ירידת האבטלה לשיעור של 6.5% וכן סקר הציפיות של התאחדות התעשיינים; סקר החברות של בנק ישראל, שבו מדווח על עלייה משמעותית יותר של התעסוקה ברביע השני; סקר המשרות הפנויות של הלמ”ס, המצביע על עלייה של מספר המועסקים ושל מספר המשרות הפניות בחודשים אפריל-יוני, לעומת ההתמתנות שעלֶיהָ הצביע סקר זה ברביע הראשון.
▼ השכר הריאלי והנומינלי, אמנם ירד בחודש אפריל ביחס לחודש הקודם ב-2 אחוזים, בשל ירידות שכר במגזר העסקי, אך זאת לאחר עלייה ניכרת ברביע הראשון. מספר משרות השכיר עלה בחודשים פברואר עד אפריל לעומת שלושת החודשים שקדמו ב-2.5% במונחים שנתיים.
▼ נתוני תקציב הממשלה: הגירעון המקומי מתחילת השנה עד חודש יוני הסתכם ב-8.7 מיליארדי ש”ח, לעומת 15.5 מיליארדים בתקופה המקבילה אשתקד. על סמך ההתפתחויות עד כה צפוי הגירעון הכולל ללא אשראי לשנת 2010 להיות סביב 4%. בתחילת יולי, אושרה בממשלה הצעת התקציב לשנתיים הבאות, הצעת התקציב עקבית עם ירידה בגרעון ל-3% ו-2% ב-2011 ו-2012 בהתאמה.
▼ שוק המט”ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-23/5/10, ועד 27/6/10 נחלש השקל מול הדולר ב-1.1%, והתחזק מול האירו ב-0.4%; זאת בעוד שמרבית המטבעות בעולם התחזקו בשיעורים ניכרים הן מול הדולר והן מול האירו. במונחים של שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נחלש השקל בשיעור של 1.2% – תוצאת היחלשותו גם מול מטבעות אחרים המרכיבים את השער האפקטיבי.
▲ שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים, כאמור, ב-27/6/10, ועד 25/7/10, עלו מדדי המניות ת”א 25 ו-ת”א 100 ב-3% וב-1.8%, בהתאמה, בדומה לעלייה שנרשמה באותה תקופה בשוקי מניות רבים בעולם.
האג”ח הממשלתיות בישראל אופיינו החודש בירידת תשואות לאורך שני העקומים (הצמוד והלא-צמוד), תופעה שבלטה בעיקר בטווחים הקצרים של העקום הנומינלי. המרווח בין האג”ח הלא-צמודות ל-10 שנים של ממשלות ישראל, וארה”ב, התרחב החודש, והוא עומד על 160 נקודות בסיס – עלייה קלה לעומת החודש הקודם, על רקע ירידת תשואות חדה יותר בארה”ב.
▲ המגמה החיובית בהנפקות של המגזר הקונצרני התבטאה בגידול מרשים של היקף ההנפקות במהלך חודש יולי. עיקר ההנפקות החודש התרכזו באפיק הצמוד. מדדי התל-בונד 20 והתל-בונד 40, רשמו, בסיכומה של התקופה, עליות של כ-1.23% ו-1.74%, בהתאמה. פרמיית הסיכון של ישראל ל-5 שנים, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווחי ה-CDS, נשארה החודש ללא שינוי, בדומה למגמה העולמית הכללית, והיא עומדת על כ-115 נ”ב.
כמות הכסף: המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו”ש) ירד ביוני ב-2%, לאחר עלייה של 1% במאי, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-9%. המצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) ירד ביוני ב-1.5%, לעומת עלייה של 0.4% במאי, וב-12 החודשים האחרונים הוא עלה ב-2.3%.
▲ ההתפתחויות בשוק האשראי: יתרת האשראי למגזר העסקי שמרה בחודש מאי על יציבות ברמה של כ- 739 מיליארדי ש”ח, לאחר עלייה של 0.8% באפריל. מזה – האשראי מהבנקים עמד במאי על 389 מיליארדי ש”ח, ירידה ב-0.6% לעומת עלייה של 1.1% בחודש שקדם. האשראי הלא-בנקאי (אג”ח קונצרניות והלוואות לא בנקאיות), ירד במאי ירידה קלה, ל-218 מיליארדי ש”ח. מתחילת 2009 ועד מאי 2010 התרחב האשראי למשקי בית ב-10.6% בהובלת האשראי לדירות.
התרחבות זאת אינה חורגת במידה משמעותית מקצב ההתרחבות בשנים 2007 ו-2008 – 6.5% ו-7%, בהתאמה. קצב נטילת המשכנתאות החדשות במהלך 12 החודשים האחרונים ממשיך לגדול. סך המשכנתאות שניתנו במחצית הראשונה של 2010 גבוה ב-52% מסך המשכנתאות שניתנו בתקופה המקבילה בשנת 2009, גידול המוסבר, בין היתר, בעליית מחירי הדירות.
▲ שוק הדיור: מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ”ס (ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן), עלו באפריל ב-1.2%, המשך לעליות שנרשמו ב-16 החודשים הקודמים. בשנה האחרונה עלו מחירי הדיור, לפי הסקר, ב-21%. בחינה עדכנית של שאלת מחירי הדירות מעלה כי רמתם של מחירי הדירות אינה סוטה במידה ניכרת מהמחיר התואם את תנאי היסוד הכלכליים.
עם זאת, קצב עלייתם של המחירים, גם באפריל, ממשיך להיות מהיר מאוד והמשך עלייתם בקצב זה גם בעתיד צפוי להרחיק אותם מהרמה התואמת את גורמי היסוד הכלכליים.
▼ המשק העולמי: מתרבים הסימנים המצביעים על האטה בקצב התאוששות הכלכלה העולמית. האטה זו בצמיחה באה על רקע נתוני מקרו חלשים מהצפוי בארה”ב, סיומן של תוכניות הסיוע הממשלתיות, צעדי הריסון בכלכלה הסינית, ואי-הוודאות הנמשכת סביב המשבר הפיסקלי באירופה והצעדים להקטנת הגירעונות שם.
▲ החודש נטו התחזיות להצביע על צמיחה עולמית נמוכה מהשיעורים שנחזו קודם לכן. ואולם בחודשים הקרובים צמיחתה של הכלכלה העולמית צפויה להימשך, כשהיא נשענת בעיקר על סביבת הריבית הנמוכה מאוד ועל המשך הצמיחה המהירה במדינות מזרח אסיה.
על רקע הצמיחה הגבוהה שהייתה ברביע הראשון של השנה עדכנה קרן המטבע הבין-לאומית את תחזית הצמיחה העולמית לשנת 2010 מ-4.2% ל-4.6%, אך הותירה את תחזיתה לשנת 2011 ללא שינוי. לעומתה החלו בתי ההשקעות הזרים להוריד דווקא את תחזיות הצמיחה של המשקים השונים. התנודתיות הרבה בשוקי ההון העולמיים נמשכה גם החודש.
▲ המסחר בשוק המניות אופיין בעלייה מסוימת במחירים על רקע הרגיעה סביב משבר החוב באירופה ודוחות כספיים טובים לרביע השני. הערכות בתי ההשקעות הן להמשך האווירה החיובית בשוקי ההון בטווח הקצר. האינפלציה העולמית נותרה מרוסנת, על רקע ההאטה המסתמנת בקצב הצמיחה העולמי, היציבות הכללית במחירי הסחורות ופערי התוצר בכלכלות המפותחות.
על רקע התפתחויות אלה, המעבר להעלאות ריבית על ידי הבנקים המרכזיים העיקריים נדחה שוב. לעומתם בנקים מרכזיים של כמה מדינות אחרות העלו החודש את הריביות, ועליות נוספות צפויות בחודשים הקרובים.
◄ הגורמים העיקריים להחלטה
ההחלטה להעלות את הריבית לחודש אוגוסט לרמה של 1.75% עקבית עם התהליך ההדרגתי של החזרת הריבית לרמה “נורמאלית” שנועד לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד ולתמוך בהמשך ההתאוששות בפעילות המשק, תוך שמירה על היציבות הפיננסית. המסלול, יקבע בהתאם לסביבת האינפלציה, להתבססות הצמיחה במשק הישראלי והעולמי, למדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתחשב בהתפתחות שערי החליפין של השקל. גם לאחר העלאה זו, ממשיכה המדיניות המוניטרית להיות מרחיבה.
▲ תחזיות האינפלציה של בנק ישראל, ושל החזאים והצפיות משוק ההון לשנה קדימה נמצאות בסביבת הגבול העליון של יעד האינפלציה. הערכת בנק ישראל לאינפלציה ב-12 החודשים הבאים עודכנה כלפי מעלה בעקבות החלשות השקל (במונחים של שער החליפין האפקטיבי) בחודש האחרון, המשך עלית מחירי הדיור וההעלאה המתוכננת של המיסים העקיפים.
▲ מחירי הדירות ומדד הדיור (שכר הדירה) ממשיכים לעלות בקצב מהיר לצד המשך התרחבות מהירה באשראי לדיור.
אינדיקאטורים לפעילות הריאלית שנוספו החודש מצביעים על תמונה מעורבת. חלקם מצביעים על המשך ההתרחבות ועל המשך ירידת האבטלה; וחלקם על האטה בפעילות ובפרט של הייצוא. ניתוח של מכלול הנתונים מוביל להערכה לפיה תימשך הצמיחה החיובית בהתאם לתחזיות המוקדמות של בנק ישראל תוך צמצום הדרגתי של פער התוצר.
ריביות הבנקים המרכזיים במשקים המפותחים המובילים נמצאות ברמות נמוכות מאוד ובעקבות ההתפתחויות האחרונות צפויות להישאר נמוכות למשך זמן רב. יחד עם זאת מספר בנקים מרכזיים במשקים שכבר צומחים מהר יחסית, המשיכו בתהליך של העלאה בריבית גם בחודש האחרון וצפויים להמשיך לעשות זאת בזמן הקרוב.
בנק ישראל, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשק הישראלי, בעולם ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל, ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.
הפרוטוקולים של הדיונים המוניטריים לקראת החלטת הריבית לחודש אוגוסט 2010, יפורסמו ב-9/8/2010.
החלטת הריבית לחודש ספטמבר 2010, תתפרסם ביום שני ב-23/8/2010 בשעה 17.30.
Add Comment