בנק ישראל, מעריך, כי הצמיחה ב-2010 תסתכם בכ-3.7%, כי שיעור האבטלה ימשיך ויירד, לכ-7.0% בממוצע שנתי, וכי שיעור האינפלציה, יתמתן במהלך 12 החודשים הבאים לכ-2.2% ◄ ריבית בנק ישראל, צפויה לעלות בהדרגה בהמשך שנת 2010.
בנק ישראל: ריבית בנק ישראל, צפויה לעלות בהדרגה בהמשך שנת 2010
דו”ח האינפלציה לרביע הראשון של 2010, מוגש לממשלה, לכנסת ולציבור במסגרת הערכת התפתחותה של האינפלציה ביחס ליעד האינפלציה שקובעת הממשלה, כך עולה ממכתב נגיד בנק ישראל, המצורף ל”דו”ח האינפלציה”, אשר הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד, הפורום שבמסגרתו מקבל הנגיד את החלטות הריבית.
מדד המחירים לצרכן, ירד במהלך הרביע הראשון של 2010 בשיעור של 0.9 אחוז. ירידה זו, על פי אנשי בנק ישראל, משקפת בעיקרה גורמים עונתיים, אך האינפלציה ברביע הנסקר הושפעה גם מפעולות הממשלה – הפחתת המע”מ וביטול היטל הבצורת, הוזלת תעריפי החשמל וירידה של מחירי הדיור והאנרגיה. ב-12 החודשים האחרונים, עלה מדד המחירים לצרכן ב-3.2 אחוזים, והמדד למעט דיור ואנרגיה, עלה ב-2.1 אחוזים.
בעולם נמשכת ההתאוששות שהחלה ברביע האחרון של 2009, אך לא באופן אחיד; במדינות המפותחות ההתאוששות המתונה נשענת בעיקר על התערבות מוניטרית ופיסקלית מסיבית – שמטבע הדברים לא תוכל להתמיד. המשך ההתערבות ומידתה יהיו שונים ממדינה למדינה, בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל אחת.
לעומת זאת במדינות המתפתחות הצמיחה מונעת יותר על ידי ביקושים מקומיים של משקי הבית והפירמות ועלייה של מחירי הסחורות. שיעורי האינפלציה בעולם עדיין נמוכים בדרך כלל, אף כי במדינות המתפתחות מתחילה להסתמן עלייה של האינפלציה. רוב הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות ממשיכים לשמור על ריבית נמוכה, אך חלקם החלו לצמצם את השימוש בכלים המיוחדים.
במשק הישראלי – ברביע הרביעי של 2009, נמשכו ההתאוששות של הפעילות הריאלית והירידה של שיעור האבטלה. הצמיחה נשענה על גידול הצריכה הפרטית, שהונע בין היתר על ידי רמה נמוכה של הריביות, ועל גידולו של היצוא, שהושפע מהתרחבות הסחר העולמי. אינדיקטורים מוקדמים לרביע הראשון, במיוחד סקר החברות של בנק ישראל לרביע זה, מלמדים על המשך התרחבותה של הפעילות העסקית.
במהלך הרביע הנסקר נמשכה בישראל, העלייה של מחירי הנכסים הפיננסיים – מניות ואיגרות חוב של חברות – ושל מחירי הדירות. זאת במקביל לעלייה, אמנם בקצב מתון יותר, של מחירי המניות בעולם. עליית מחירי המניות בעולם ובישראל משקפת בחלקה את ההתאוששות של הכלכלה והצפי להמשכה, אך חלקה הוא ודאי תולדה של שיעורי הריבית הנמוכים השוררים ברוב המדינות. גם עליית מחירי הדירות בישראל היא במידה רבה תולדה של שיעורי הריבית הנמוכים.
במהלך הרביע, הנסקר, המשיך בנק ישראל, בתהליך העלאה הדרגתית של הריבית – חלק מנורמליזציה הדרגתית של הריבית. כך הועלתה הריבית מ-0.5 אחוז בספטמבר 2009 ל-1.25 אחוזים בינואר 2010 ול-1.5 אחוזים באפריל 2010.
המניעים להעלאות הריבית היו קצב האינפלציה השנתי (בשנים עשר החודשים האחרונים), שבמהלך התקופה היה מעל לגבול העליון של היעד, הרמה הגבוהה יחסית של הציפיות לאינפלציה לשנה, הן על פי החזאים והן על פי שוק ההון, המשך ההתבססות של הצמיחה ועליות מתמשכות של מחירי הנכסים, ובכללם המניות והדירות.
כנגד זאת, נראה, כי במהלך הרביע האחרון של 2009 והרביע הראשון של 2010, התמתן במידה מסוימת קצב עליית המחירים בשוק המקומי, והחלה להסתמן אפשרות של האטת הפעילות באירופה, על רקע קשיים במימון חובות של מספר מדינות.
ברביע הנסקר, נמשך הייסוף של שער החליפין הנומינלי האפקטיבי – בשיעור של 3.9 אחוזים מדצמבר 2009 למארס 2010, המשך לייסוף של 3.0 אחוזים בתקופה שמאפריל עד דצמבר 2009. בנק ישראל המשיך להתערב בשוק מטבע החוץ, במגמה למנוע ייסוף יתר של שער החליפין האפקטיבי.
ב- 21 באפריל 2010, עדכן בנק ישראל את התחזית לפעילות הכלכלית בשנת 2010, וכן פרסם תחזית ראשונית לשנת 2011. הבנק מעריך כי הצמיחה ב-2010 תסתכם בכ-3.7 אחוזים, כי שיעור האבטלה ימשיך ויירד, לכ-7.0 אחוזים בממוצע שנתי, וכי שיעור האינפלציה יתמתן במהלך שנים עשר החודשים הבאים לכ-2.2 אחוזים.
ריבית בנק ישראל, צפויה לעלות בהדרגה בהמשך שנת 2010. להתמתנות האינפלציה בשנים עשר החודשים הבאים יתרמו הייסוף הריאלי של שער החליפין האפקטיבי, שאפיין את שמונת החודשים האחרונים של 2009 ונמשך גם ברביע הנסקר, ורמת התוצר, שעדיין צפויה להיות נמוכה מהרמה הפוטנציאלית – כתוצאה מהשפעתו של המשבר העולמי על הפעילות המשקית בישראל. בשנת 2011 צפוי, להערכתנו, שיפור נוסף בצד הריאלי וקצב אינפלציה סמוך למרכז תחום היעד.
בנק ישראל, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בארץ ובעולם, ולנהל מדיניות התומכת בצמיחה וביציבות הפיננסית, בד בבד עם חתירה להחזרתה של האינפלציה, בשנה הקרובה, לסביבת אמצע תחום היעד.
בשלב זה, אומרים אנשי בנק ישראל, כי; “אנו מעריכים, כי במהלך השנה הקרובה, צפויה העלאה הדרגתית של ריבית בנק ישראל, בשיעור שייקבע על פי סביבת האינפלציה, התבססות הצמיחה כאן ובעולם, התפתחות שערי החליפין של השקל ומחירי הנכסים והתאמתה של הריבית על ידי הבנקים המרכזיים המובילים”.
תקציר* דוח האינפלציה;
• האינפלציה: מדד המחירים לצרכן ירד במהלך הרביע הראשון של 2010 בשיעור מצטבר של 0.9 אחוז. האינפלציה ברביע הנסקר שיקפה בעיקר ירידות מחירים עונתיות, והושפעה גם מפעולות של הממשלה ב-2010 – הפחתת המע”מ וביטול היטל הבצורת, הוזלת תעריפי החשמל וירידת מדדי הדיור והאנרגיה. במהלך התקופה הנסקרת התמתן קצב האינפלציה השנתי, ובמארס שיעורו היה 3.2 אחוזים – סמוך לגבול העליון של יעד האינפלציה. שיעור עלייה זה מבטא בעיקר את עליית מחירי האנרגיה והדיור ועליות המחירים שנבעו מהתערבות ממשלתית במהלך 2009 – ואת ירידתם הקטנה יותר בסוף 2009 ובתחילת 2010.
• הסביבה הכלכלית העולמית: נמשכת ההתאוששות של הכלכלה העולמית. ההתאוששות חזקה מזו שנחזתה, אך אינה אחידה: במדינות המפותחות הצמיחה חלשה, ועוצמתה עדיין אינה ודאית; זאת משום שסיבותיה העיקריות – ובמרכזן הישענות רבה על התערבות מוניטרית ופיסקלית מסיבית, לא-שגרתית – לא תוכלנה להתמיד; במדינות המתפתחות הצמיחה יציבה ומואצת יותר, בהיותה מונעת בעיקר על ידי ביקושים מקומיים גוברים ועלייה של מחירי הסחורות.
בעיית החובות הציבוריים הכבדים במדינות מסוימות, חששות מהאטה בצמיחה, וסיכונים ליציבות הפיננסית במספר מדינות באירופה עדיין מעיבים על החזרה לצמיחה עולמית נורמלית.
• הפעילות הריאלית בישראל: ברביע הרביעי של 2009, הואצה הצמיחה של הפעילות הריאלית בישראל, והאבטלה הוסיפה לרדת. הצמיחה נשענה במידה רבה על הצריכה הפרטית ועל גידול היצוא, על רקע התרחבות הסחר העולמי.
גידול הביקוש פעל לבלימת התרחבותו של פער התוצר השלילי, וכך פחתה השפעתו הממתנת של הפער על המחירים. אינדיקטורים מוקדמים לרביע הראשון של 2010 מצביעים על האצת התרחבותה של הפעילות.
• השווקים הפיננסיים: מחירי הנכסים הפיננסיים בארץ הוסיפו לעלות ברביע הנסקר, וקצב עלייתם אף הואץ – המשך למגמה החיובית שהחלה לאחר השפל של סוף 2008 וראשית 2009. זאת במקביל לעלייתם בעולם, ובעיקר בשווקים המתעוררים, ועל רקע צפי להמשך התגברותה של הפעילות הריאלית ורמה נמוכה של ריבית בנק ישראל.
• שער החליפין: בסיכום הרביע הנסקר נמשכה מגמת הייסוף של שער החליפין הנומינלי האפקטיבי, על רקע העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים ופער הריביות בין ישראל למדינות אחרות. בנק ישראל פעל בשוק מטבע החוץ במצבים של התחזקות חריגה של השקל; כך רכש הבנק בינואר מטבע חוץ בהיקף של 1,573 מיליוני דולרים, בפברואר בהיקף של 200 מיליוני דולרים, ובמארס – של 500 מיליונים.
• המדיניות המוניטרית: במהלך הרביע הנסקר המשיך בנק ישראל בתהליך ההדרגתי של העלאת הריבית לרמה נורמלית, התואמת את התנאים החדשים של המשק, עם התפוגגותן של השפעות המשבר העולמי. כך העלה הבנק את הריבית לכל אחד מהחודשים דצמבר 2009 וינואר ואפריל 2010 ב-0.25 נקודת אחוז, עד לרמה של 1.5 אחוזים.
את הריבית לחודש מאי הותיר הבנק ללא שינוי. העלאת הריבית התאפשרה על רקע תהליך של היחלשות הסיכונים להמשך המיתון, לנוכח התבססות הצמיחה, שיעור אינפלציה גבוה מהגבול העליון של יעד האינפלציה ויציבות המערכת הפיננסית.
קצב ההעלאה של הריבית נקבע לפי התפתחותם של מספר גורמים – האינפלציה בפועל והאינפלציה הצפויה, שער החליפין, מחירי הנכסים, קצב ההתאוששות של הצמיחה העולמית, שאיתנותה והתמדתה חיוניות להמשך הצמיחה בישראל, והתאמת הריביות בעולם.
• תחז
Add Comment