מחקר חדש שהציג פרופ’ ברוך נבו, בכנס בנושא; “מחוננים בישראל”, שנערך באוניברסיטת חיפה, ובדק את ההישגים של מחוננים בגיל מבוגר, מעלה, כי אין הבדלים בין מחוננים ללא מחוננים מבחינת שביעות הרצון מהחיים בגיל הבגרות ◄ רק 67.4%, יישלחו גם את הילדים שלהם, במידה ויאובחנו כמחוננים, ל-כיתה ייעודית.
אוניברסיטת חיפה, מחקר: תלמידים מחוננים ירוויחו בבגרותם יותר מתלמידים רגילים
אנשים אשר אובחנו כמחוננים (Gifted), בבית הספר היסודי, ולמדו בכיתה ייעודית למחוננים, השתכרו בבגרותם, יותר מתלמידים שלמדו בכיתה רגילה – כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת חיפה והוצג בכנס שנערך אתמול (יום ב) בנושא; “חינוך מחוננים בישראל”.
במחקר, אשר הציג פרופ’ ברוך נבו, מן החוג לפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת חיפה, נבדקו בוגרי שתי כיתות מחוננים, אשר סיימו את לימודיהם בשנות ה-80, וכיום הם בני 35-40, אחת מבית ספר בעיר חיפה, והשנייה מבית ספר בעיר פתח-תקוה.
קבוצת הביקורת, כללה תלמידים מאותו בית הספר, ומאותו שכבת גיל, אשר למדו בכיתות רגילות. שתי הקבוצות – ה”מחוננים” וה”ביקורת” – היו מאותו רקע סוציו-אקונומי.
במחקר, נבדק, כאמור אם יש הבדלים ב’רמת השכר’ בין הקבוצות. הנבדקים, יכלו לבחור בין 7 רמות שכר שונות כשכל רמה, ייצגה טווח השתכרות ב-שקלים. מן הממצאים, עולה, כי “תלמידי כיתות המחוננים”, השתכרו בממוצע ברמה של 4.38 ואילו “הלא מחוננים” השתכרו בממוצע ברמה של 3.35.
לדבריו של פרופ’ נבו, הנחת המחקר, הייתה, כי הבדלי השכר הגבוהים בין גברים ל-נשים, ייעלמו או יצטמצמו באופן ניכר בקבוצת ה”מחוננים”, אולם הנתונים, הראו שגם “מחוננות” אינה יכולה להשפיע על חוסר השוויון בתחום זה.
בעוד “הגברים המחוננים”, הרוויחו בממוצע ברמת השכר 5, “נשים מחוננות”, הרוויחו בממוצע ברמת השכר 3.5. פער דומה, נרשם גם בקרב “הלא מחוננים”, כשהגברים, הרוויחו בממוצע ברמת השכר 4.28 והנשים, הרוויחו בממוצע ברמת השכר 2.92.
“חשוב להדגיש, כי התייחסנו בניתוח שלנו גם להיקפי משרה, ולכן העובדה שבאופן ממוצע יותר נשים עובדות במשרות חלקיות לא השפיעה על התוצאות. גם נשים מחוננות, משתכרות פחות מגברים, באופן אבסולוטי”, ציין פרופ’ נבו.
רק 67.4%, יישלחו גם את הילדים שלהם, במידה ויאובחנו כמחוננים, לכיתה ייעודית
המחקר גם בדק את שביעות הרצון בפן התעסוקתי, המשפחתי והאישי, והתברר, כי אין הבדלים בין הקבוצות. מקום נוסף שבו לא נמצאו הבדלים הוא ב’השכלה האקדמית’ לתארים שני ושלישי. לדבריו של פרופ’ נבו, גם כאן הממצאים, הפתיעו, אולם בכל הקשור בתואר שלישי, ייתכן שעוד מוקדם מדי לקבוע.
מקום שבו כן, נמצאו הבדלים הוא בתחום השירות הצבאי. תלמידי כיתות המחוננים, סיימו את שירותם בדרגות גבוהות יותר, מה שמעיד על כך יותר, “מחוננים”, המשיכו לתפקידי קצונה, והוענקו להם במהלך השירות יותר פרסים או אותות.
ומה חושבים ה”מחוננים” עצמם על תקופת בית הספר? הנקודות החיוביות אשר עלו מהמחקר, הן כי הלימודים ב’כיתה הומוגנית’, הפגישו אותם עם ילדים מחוננים אחרים, שהלימודים גרמו להם לחבב את בית הספר, ואף עודדו אותם להציב לעצמם רף גבוה.
הנקודות השליליות, הן הניתוק החברתי מן החברים לשכונה, ותחושת התחרות והלחץ להישגים. מכאן אפשר אולי להבין מדוע 79% מן המחוננים, ענו, כי היו מרוצים מאוד מהלימודים, אבל רק 67.4%, יישלחו גם את הילדים שלהם, במידה ויאובחנו כמחוננים, ל-כיתה ייעודית.
Add Comment