אל בית חולים “הלל יפה”, הגיעו בשבוע שעבר, מספר מקרים של אנשים הסובלים מ”אבעבועות קור” (chilblains), ביניהם נערה בת 15 עם אודם משמעותי מלווה בנפיחות וכאבים עזים בכפות הרגליים ◄ ד”ר נינה אבשוביץ’, מנהלת המרפאה הריאומטולוגית ורופאה בכירה במחלקה לפנימית ג’ במרכז הרפואי ע”ש הלל יפה, חדרה, מרחיבה בנושא החם
בית חולים, הלל יפה: מספר מקרים של אנשים הסובלים מ”אבעבועות קור”, טופלו באחרונה
אמנם החורף בישראל, אינו בעל נוכחות “מקפיאה” למעט ימים ספורים בשיאה של העונה הקרה, אך למרות זאת, קיימת תופעה של פגיעת קור כאשר אחד מהסוגים שלה היא רגישות יתר לקור, או בשמה המקצועי; “אבעבועות קור” (chilblains). מדובר בתופעה, כואבת למדי, המתקיימת דווקא בטמפרטורות הקור האופייניות לחורף הישראלי ונוטה להיות בלתי מאובחנת. ד”ר נינה אבשוביץ’, מנהלת המרפאה הריאומטולוגית ורופאה בכירה במחלקה לפנימית ג’ במרכז הרפואי הלל יפה, בעיר חדרה, מרחיבה בנושא “החם”.
אבעבועת קור – זו שמה של תופעה עורית המופיעה באזורי כפות הגפיים, אוזניים והאף בעונה הקרה. מאפייניה העיקריים הם נפיחות, אודם וקילוף בעור, תוך כאבים עזים גם במגע העדין ביותר, גרד ודקירות “שריפה”.
התופעה אופיינית דווקא באזורים בהם הקור, אינו עז – כלומר; טווח הטמפרטורה נע בין אפס עד 16 מעלות צלזיוס – ומלווה באוויר לח. נשמע לכם מוכר? – זה רק בגלל שהתיאור מתאים לעונה הקרה בישראל.
“במהלך החורף, מדברים רבות על כוויות קור ועל תת-חום הגוף, או בשפה המקצועית היפותרמיה אפשרית”, מסבירה ד”ר נינה אבשוביץ’, מנהל המרפאה הריאומטולוגית ורופאה בכירה במחלקה לפנימית ג’ במרכז הרפואי הלל יפה; “שתי התופעות האלו מתרחשות לרוב בטמפרטורות של אפס מעלות ומתחת לזה. לעומת זאת, רגישות לקור, מתפתחת בטמפרטורות שבין 0 ל- 16 מעלות צלזיוס, ועלולה להופיע כתוצאה מחשיפה קצרה יחסית לקור ולחות ולהמשך עד מספר שבועות.
אבל, דווקא על התופעה הזו, של הרגישות לקור, מדברים הרבה פחות וחבל. מדובר בתופעה מציקה מאוד, שישנן אוכלוסיות מסוימות שרגישות אליה יותר מאחרות, כאשר בחלק מהמקרים אף עלולה להוות אינדיקציה לקיומן של מחלות אחרות שטרם התפרצו. לצערי, זוהי גם תופעה שלא נחקרה רבות בגלל הקושי באבחון שלה בזמן אמת, ולכן לא ידוע מה האחוז באוכלוסייה שסובל ממנה”.
◄ למה זה קורה?
הסיבה להופעת “אבעבועות קור”, מקורה בשילוב שבין הקור היחסי ללחות התמידית האופיינית לאקלים הים תיכוני בחורף.
“המעבר בין ימים שהם חמים ונוחים לבין ימים גשומים וקרים הוא עניין שבשגרה בעונת החורף בישראל”, מפרטת ד”ר אבשוביץ’; “לא תמיד אנחנו מתלבשים בהתאם לשינוים מהירים במזג אויר ולכן חשופים יותר ל’פגיעות קור’, כאשר אחד מהסוגים שלה היא רגישות יתר לקור, או בשמה המקצועי “אבעבועות קור”. כאמור, הבעיה היא שמרבית האנשים אינם מודעים לאפשרות שתיווצר מעין פגיעה כזו בשל החורף המתעתע בישראל והבדלי הטמפרטורות של חום רב לקור בימים בודדים”.
רק בשבוע שעבר, הגיעו לבית חולים “הלל יפה”, בעיר חדרה, מספר מקרים של אנשים הסובלים מ”אבעבועות קור”, ביניהם נערה בת 15 עם אודם משמעותי מלווה בנפיחות וכאבים עזים בכפות הרגליים. בשיחה איתה, התברר שתופעה דומה התרחשה גם בחורף, שנה שעברה. כל הבדיקות שביצענו לה היו תקינות ולכאורה לא נראתה סיבה לכאבים העזים.
מכיוון שד”ר אבשוביץ’, כמומחית בריאומטולוגיה, מכירה את התופעה, נעשתה בדיקה מול הנערה לגבי אופן הלבוש האופייני לה מתחילת החורף, וכיצד התנהגה בשבוע האחרון שהיה חורפי במיוחד. התשובה שלה – נעלי ספורט קלות ובגדים רגילים – רק סייעה לד”ר אבשוביץ’, לבסס את ההשערה שהיא סובלת מ”אבעבועות קור”.
הנערה הייתה במצב טוב ולא היה צורך בטיפול כל שהו למעט השגחה והדרכה כיצד עליה לנהוג מעתה ואילך, גם כשמזג האוויר, לכאורה, לא מאוד קר, על מנת שהתופעה לא תחזור על עצמה”, מפרטת ד”ר אבשוביץ’.
כפי שניתן להבין, האבחנה של “אבעבועות קור”, אינה פשוטה ונסמכת כיום בעיקר על מראה האזור הפגוע, ניסיונו של הרופא, וכן על סמך שלילת מחלות אחרות אפשריות.
◄ מי האוכלוסיות הרגישות ל”אבעבועות קור”?
התופעה הזו, מופיעה בשכיחות יתר ב-נשים צעירות והן בסיכון קצת יותר גבוה מהגברים, חולים הסובלים מבעיות בכלי הדם, כגון; חולי סוכרת, מעשנים, אצל מי שסבל בעבר מפגיעות קור (כוויות קור), ישנה גם נטייה גנטית לפתח רגישות לקור. הופעת סימפטומים ראשונים בגיל מבוגר יחסית אף דורשת בירור לשלילת מחלות המטולוגיות, ריאומטולוגיות, ואחרות כסיבה הראשונית להופעת “אבעבועות קור”.
“לצערי, הרבה פעמים אנשים הסובלים מ”אבעבועות קור” /רגישות יתר לקור, מגיעים לתשומת לב של הרופאים רק כשיש מתפתחים הנזקים, כגון; כאבים בלתי נסבלים מלווים בפגיעה קוסמטית מקומית בחומרה שונה (אודם ונפיחות העור, יצירת שלפוחיות, כיבים, עיוות של הציפורניים). במקרים חמורים, הפצעים עלולים להזדהם.
◄ מניעה וטיפול;
חשוב להבין שמניעת הופעת הסימפטומים של “אבעבועות קור” /רגישות יתר לקור, פשוטה ויעילה הרבה יותר מאשר טיפול שניתן אחרי שהפגיעה מתפתחת, ולכן, מידת ההיכרות עם התופעה והעלאת המודעות לאבחונה בקרב הרופאים המטפלים חשובה ביותר.
לגבי המניעה ד”ר אבשוביץ’, מציעה, כי;
• חולה ב”אבעבועות קור” צריך לקבל הדרכה לגבי התנהלות יומיומית, משום שהתופעה חוזרת על עצמה. בהתאם, יש לבצע בדיקות נוספות לשלילת מחלה סיסטמית אחרת שאולי הרגישות לקור מעידה על קיומה או התפתחותה. זה נכון בעיקר בגיל המבוגר.
• אדם שיודע על רגישות לקור, או שסבל בעבר מכוויות קור, צריך להימנע מחשיפה לקור. לבישת כפפות כובע והקפדה על חום גוף קבוע בכל מקום בו נמצא עשויים בהחלט למנוע את הישנות התופעה. כמו כן, יש להקפיד שהנעליים תהיינה נוחות ולא לחוצות, והרגליים יהיו יבשות תמיד.
• בקרב ילדים – להקפיד על הלבוש ב”שיטת הבצל” – מספר שכבות, כך שהלבוש יתאים בין אם קר ובין אם חם.
• הימנעו מעישון אקטיבי או עישון פאסיבי – הללו גורמים לתפקוד לקוי של כלי הדם.
• במידה שהופיעו חלק מהתופעות – להימנע מלחמם את המקום על יד קומפרסים חמים או טבילה במים חמים שעלולים דווקא להרע את מצב המקום הפגוע
• להימנע מגרד או נגיעה באזורים הפגועים שאינם שלמים – לא לפתוח שלפוחיות או לקלף את העור במקום. בהתאם לא נסות לנקות את המקום או לנגוע בו יתר על המידה.
• להיעזר במשחות שמורידות את רגישות היתר והגרד המקומי ישנן משחות המכילות סטרואידים במינונים נמוכים המסייעות לסימפטומים באופן מקומי. כל אלו ניתנות רק לאחר התייעצות עם הרופא המטפל.
• אם יש סימני זיהום או נוצרים פצעים לפנות מיד לרופא ולא לחכות שיעבור מעצמו.
• אם שוהים בתנאי קור – להקפיד על ביצוע פעילות מתמדת כדי לשפר את זרימת הדם גם ברגליים.
לסיכום, אם למרות ההקפדה על ההמלצות הנ”ל מתפתחת התופעה של “אבעבועות קור” ואף מחריפות משנה לשנה, אפשר להיוועץ ברופא לשם קבלת טיפול מונע, כגון; תרופות להרחבת כלי דם.
Add Comment