פרופ’ ערן ויגודה גדות, ראש בית הספר למדעי המדינה, אוניברסיטת חיפה: משטרת ישראל, ובתי המשפט ממשיכים להיות המוסדות ששביעות הרצון מהם היא הנמוכה ביותר ◄ כוחות הביטחון, נהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר ◄ הפוליטיקאים, הכי לא אמינים
מדד אוניברסיטת חיפה: שביעות הרצון ורמת האמון במגזר הציבורי, הם הגבוהים ב-8 השנים האחרונות
שביעות הרצון משירותי המגזר הציבורי ורמת האמון ממשרתי הציבור נמצאים בעלייה לעומת השנה שעברה ושני מדדים אלה נמצאים ברמה הגבוהה ביותר בשמונה השנים האחרונות, כך עולה מהמדד הרב שנתי לבחינת ביצועי המגזר הציבורי בישראל, שנערך משנת 2001. “גם השנה נמשכת מגמת העלייה של השנים האחרונות שמראה שבסך הכל, הציבור בישראל מרוצה מהמגזר הציבורי” – אמר פרופ’ ערן ויגודה גדות, ראש בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, מעורכי המדד.
במדד השנתי שעורכים פרופ’ ויגודה-גדות ופרופ’ שלמה מזרחי, מאוניברסיטת בן-גוריון, השתתפו השנה 563 משתתפים המייצגים במידה רבה את האוכלוסייה הבוגרת בישראל, והוא בודק את רמת שביעות הרצון ורמת האמון של תושבים במגזר הציבורי במדד של 1-5 (1 – רמה נמוכה מאוד; 5 – רמה גבוהה מאוד).
כאמור, שביעות הרצון השנה עומדת על ציון ממוצע של 3.15 לעומת ציון של 3.08 בשנה שעברה. השנה היחידה ב-9 שנות המדד שבה שביעות הרצון הייתה גבוהה יותר משנה זו הייתה בשנת 2001, אז עמד הציון הממוצע על 3.16. בסך הכול, מתוך 19 שירותים ציבוריים שנמדדו, ב-15 נמדד עלייה ברמת שביעות הרצון ורק בשניים נרשמה ירידה.
רמת האמון במשרתי הציבור עומדת על ציון ממוצע של 3.01 לעומת ציון ממוצע של 2.98 בשנה שעברה. ציון זה הוא הציון הגבוה בכל תשע שנות המדד. גם רמת האמון במוסדות הציבור, נמצאת בעלייה לעומת השנה שעברה; ציון ממוצע של 2.86 לעומת 2.83. בסך הכל, מתוך 32 משרתי ציבור שנמדדו, רמת האמון ב-22 עלתה ובשישה ירדה.
◄ שביעות רצון
שביעות הרצון הגבוהה ביותר היא מ-“שירותי דואר ישראל” (ציון ממוצע של 3.94), מחברות התעופה הישראליות (3.72) ומרשות שדות התעופה (3.67). שלושת מוסדות אלה היו גם בשנה שעברה באותם מקומות בדיוק.
שביעות הרצון הנמוכה ביותר נמדדה לשירותי משטרת ישראל (ציון ממוצע של 2.46), שירותי בתי המשפט (2.55) ושירותי משרד העובדה ושירות התעסוקה (2.69), כשגם בתחתית הרשימה אין הבדלים לעומת השנה שעברה.
ראוי לציין, כי למרות ששביעות הרצון מן המשטרה, סוגרת את הרשימה, מדובר בעליה לא קטנה מהשנה שעברה ובציון הגבוה ביותר מאז שנת 2005.
◄ רמת אמון ממשרתי ציבור
אנשי כוחות הביטחון, מובילים את רשימת מקבלי האמון מהציבור. חיילי צה”ל, והמשרתים במוסד, מובילים את הרשימה עם רמת אמון ממוצעת של 4.08, אחריהם עובדי השב”כ עם רמת אמון של 4.02 ומפקדי וקציני צה”ל עם רמת אמון ממוצעת של 3.94.
הרופאים בשירות הציבורי, נהנים מהאמון הגבוה ביותר מחוץ למערכת הביטחון עם ציון ממוצע של 3.61 ואחריהם; מרצים וחוקרים במוסדות להשכלה גבוהה עם ציון ממוצע של 3.5.
את הרשימה סוגרים הפוליטיקאים; נבחרי הציבור בעיריות, נהנים מרמת אמון של 2.46, שרי הממשלה, נהנים מרמת אמון של 1.94 וחברי הכנסת, עם רמת אמון של 1.93. מצד אחד, מדובר ברמות אמון נמוכות במיוחד. מצד שני, בשנה שעברה האמון היה נמוך עוד יותר כך שרמת האמון בפוליטיקאים עלתה השנה.
◄ רמת אמון ממוסדות ציבור
רמות האמון במוסדות הציבוריים משקפים במידה רבה את רמות האמון במשרתי הציבור. במקום הראשון, נמצאים שירותי הביטחון החשאי (ציון ממוצע של 4.01), במקום השני צה”ל (עם רמת אמון של 3.89) ובמקום השלישי קופות החולים (3.53). רמות האמון הנמוכות ביותר הן כלפי המפלגות (רמת אמון ממוצעת של 1.78) והכנסת (רמת אמון של 2).
◄ מה עוד?
מה עוד חושב התושב על המגזר הציבורי? רמת האתיקה והמוסר היא עדיין נמוכה יחסית עם ציון ממוצע של 2.61, אולם היא עולה בהשוואה לשנה שעברה. התושב גם חושב שהשקיפות והאחריות של המגזר הציבורי נמוכות עם ציון ממוצע של 2.54, אולם גם כאן, יש עלייה לעומת השנה שעברה.
גם איכות כוח האדם במגזר הציבורי, בכלל ואיכות ההנהגה בפרט, מקבלים ציונים נמוכים מהציבור – 2.65 ו-2.36 בהתאמה – אולם גם כאן, יש עלייה לעומת השנה שעברה.
Add Comment