יו”ר ועדה חקלאית ערבה תיכונה, חיים חבלין: אנו מודים לשרים שמחון, בן אליעזר וישי על העבודה הקשה בטיפול בעובדים לחקלאות. האישור שיזמנו יעניק מרווח נשימה לכל חקלאי ישראל, אך המאבק להבאת עובדים לחקלאות עדיין לא הסתיים!
חקלאי ישראל, חוגגים: יוארכו היתרי העסקה לעובדים תאילנדים בחקלאות מעבר ל-5 שנים
שרי הממשלה; אלי ישי, בן אליעזר, אשרו בקשתם הבהולה של חקלאי הערבה התיכונה, להארכת היתרי העסקה לעובדים זרים בענף החקלאות לתקופה העולה על 5 שנים. בקשת חקלאי הערבה, התייחסה להארכת היתרים ל-146 עובדים תאילנדים, הנמצאים בישראל, ואשרתם עמדה לפוג. בערבה, אמרו, כי במידה ויעזבו את ישראל, לא יהיה מי שיקטוף את היבול החקלאי מאחר והשמים עדיין סגורים להבאת עובדים נוספים לחקלאות.
ההארכה לעובדים הקיימים באזור ערבה, מדברת על חודשים ספורים עד לסיום העונה החקלאית הבוערת בחודש אפריל 2010, אך הבקשה שאושרה ע”י השרים, והייתה יוזמתו המבורכת של שר החקלאות ח”כ שלום שמחון, תזכה את כלל החקלאים בישראל במרווח נשימה של עוד מספר חודשים לעובדים הקיימים ותמנע מקצת מהאסון ליבולים ולייצוא מישראל.
חיים חבלין, יו”ר הועדה החקלאית בערבה התיכונה, אמר, כי; חקלאי הערבה, מודים לשרים וח”כ; פואד בן אליעזר, שלי, ישי, ושלום שמחון, ולמנכ”ל משרד הפנים ראש מנהל האוכלוסין, מר גבי מימון, ולמר מאיר שפיגלר, הממונה על העובדים הזרים במשרדי הפנים והתמ”ת, על ההבנה והפעולה המהירה להארכת ההיתרים, וכי יוזמת חקלאי הערבה תביא ברכה לכלל חקלאי ישראל.
חבלין, הוסיף, כי; “ההארכה המבורכת, אינה סוף המאבק וכי עדיין חסרים מאות עובדים לחקלאות. חבלין, ציין, כי מדובר בפתרון זמני אשר יש בו כדי להקל על המצוקה הקשה אך לא לפתור את הבעיה הכללית, וכי עדיין קיימת סכנה ליבול הרב האמור להישלח לחו”ל”.
חבלין, ציין, כי; “החקלאים בערבה, אינם מבקשים מהממשלה מתנות או נדבות אלא רק לכבד ההסכמים עליהם חתמה עם החקלאים להבאת עובדים תאילנדים לחקלאות על מנת לאפשר קטיף היבולים במועד, לפני שירקבו בשדות”.
ב-ערבה התיכונה, יש 7 ישובים, המגדלים על שטח כולל של 25 אלף דונם; ירקות, פרחים ותבלינים המיועדים ליצוא. 60% מהייצוא הטרי החקלאי של מדינת ישראל, מגיע מ- 480 המשקים החקלאיים בערבה. כ-400 טון מהיבול ב-ערבה התיכונה נתרם בכל שנה לעמותת “שולחן לשולחן” ולנזקקים.
היקף היצור כיום עומד על יותר מ- 100,000 טון, הנמצאים בשלב זה בסכנת חיסול, באין ידיים עובדות לקטיף. בנוסף תהיה פגיעה חמורה בשווקי הייצוא ובעסקים הקשורים לחקלאות, כדוגמת; מובילי התוצרת החקלאית, מפעלי הפלסטיק והאריזה, מפעלי השקיה, דשנים ועוד. כל אלו, יאלצו אף הם להתמודד עם המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעים החקלאים בעל-כורחם.
Add Comment