פרסום המחקר עורר הדים, ובכתבות שהופיעו בעקבות פרסום המאמר ב- Discovery Channel News ,Physics Today ו- Physics World טענו, הכתבים, כי המנגנון המוצע במאמר עשוי אומנם להיות בעל חשיבות בקנה מידה גלובלי.
מחקר בנגב: האם האדמה “נושמת” דרך סדקים והאם זה קשור להתחממות גלובלית?
מחקר שנערך בנגב ופורסם לאחרונה בעיתון Geophysical Research Letters, מראה, כי קצב חילוף הגזים בין תת הקרקע לבין האטמוספירה, יכול להיות גבוה בסדרי גודל בסדקים מאשר בקרקע או סלע נקבוביים. צוות החוקרים בראשות ד”ר נעם ויסברוד מהמחלקה להידרולוגיה ומיקרוביולוגיה סביבתית במכון צוקרברג לחקר המים במכונים לחקר המדבר על שם בלאושטיין של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם שני תלמידי המחקר אורי נחשון ומודי פילרסדורף ועם ד”ר מריה דרגילה מאוניברסיטת המדינה באורגון, ארה”ב, ביצע מדידות רציפות במשך יותר משנתיים ברשתות של חיישני טמפרטורה ולחות שהותקנו בתוך סדק בנחל סכר, כ- 15 ק”מ דרומית לעיר באר-שבע.
החוקרים, מצאו, כי הבדלי הטמפרטורה החדים בין יום ללילה, המאפיינים במיוחד תנאים מדבריים ומדבריים-למחצה, גורמים למצב לא יציב, בו בשעות הקרות לאחר שקיעת השמש אויר קר מצוי בשכבת הגבול בין האטמוספירה (Atmosphere) לפני הקרקע בסמיכות לאוויר חם יותר המצוי בתוך הסדקים. האוויר הקר, כבד יותר מן האוויר החם ולכן, צולל לתוך החלל ונגרמת זרימה והחלפה מהירה של אוויר בין חלל הסדק לבין האטמוספירה.
בעוד שהמחקרים המקובלים בחקר תנועת הגזים דרך שכבת הגבול בין תת הקרקע להאטמוספירה מניחים תנועה איטית של גזים בהתאם להפרשי הריכוזים (דיפוזיה), החוקרים, מצאו, כי המנגנון אותו זיהו בסדקים, המכונה קונבנציית-חום, מהיר בסדרי גודל מתהליך הדיפוזיה.
פני כדור הארץ מכילים אינספור סדקים, שברים, חללים קרסטיים, מערות ומחילות של בעלי חיים. מכאן, למנגנון שנצפה על ידי החוקרים, הפעיל על בסיס יומי כ– 8 עד 12 שעות ביממה בקיץ ועד ל- 20 שעות ביממה בחורף, עשויה להיות משמעות רבה לתהליכים של התחממות גלובלית המושפעת מריכוז גזי החממה באטמוספירה.
לדוגמא, החוקרים, הראו, כי אידוי מרבי מסדקים מתרחש דווקא בשעות הקרות של הלילה, בניגוד לאידוי מפני הקרקע המגיע לשיאו בדרך כלל בשעות החמות של הצהרים. החוקרים מציעים, כי כדאי לבחון את משמעות הכללת המנגנון אותו זיהו במודלים העוסקים בתנועת הגזים והתחממות גלובלית.
פרסום המחקר, עורר הדים, ובכתבות שהופיעו בעקבות פרסום המאמר ב- Discovery Channel News ,Physics Today ו- Physics World טענו, הכתבים, כי המנגנון המוצע במאמר עשוי אומנם להיות בעל חשיבות בקנה מידה גלובלי.
יש לזכור, כי הביוספרה (Biosphere), סופגת עד ל– 30% מהפחמן, ולקצב “נשימת הקרקע” ישנה חשיבות רבה לכך. אם לדוגמא קרקע משחררת פחמן דו-חמצני מהר יותר מהצפוי, יש לכך חשיבות רבה. עם זאת, מדגישים החוקרים, עבודה זו היא רק צעד ראשון בהבנת המנגנון וחשיבותו בקנה מידה גלובלי עדיין דורשת מחקר רב.
Add Comment