בכנס מיוחד שעסק במדיניות המים לחקלאות לשנת 2009 הוצגו פעולות משרד החקלאות לאור קיצוץ צפוי של כ-100 מיליון מ”ק ◄ המשנה למנכ”ל משרד החקלאות: אנו נאלץ לבצע הקיצוץ בין אם ברצון ובין אם באופן אדמיניסטרטיבי, אין ספק שהקיצוץ מרצון הנו האופציה והמומלצת
משרד החקלאות: קיצוץ מים נוסף לחקלאות בשנת 2009 יביא לפגיעה אנושה במתפרנסים מחקלאות
בכנס מיוחד שנערך היום (שני) במשרד החקלאות לאור המשבר החמור במשק המים, הוצגה מדיניות המשרד לשנה הקרובה וכן, הוצגו פעולות המשרד לקידום החקלאות ולתמיכה בחקלאים בתקופת משבר זו. נכון לעכשיו, צפויה בשנת 2009 הקצאה של כ- 354 מיליון מ”ק מים לחקלאות, לאחר קיצוץ שיעמוד על כ- 100 מיליון מ”ק, שהם כ- 22% מההקצאה השנתית. החל משנת 2000 ועד היום צומצמו בהדרגה מכסות המים לחקלאות מ- 1.1 מיליארד מ”ק ל- 460 מיליון מ”ק, והקיצוץ הנוסף צפוי להתבצע, על אף שנקבעה בממשלה “מנת ברזל” של בין 460 מיליון מ”ק ל- 530 מיליון מ”ק מדי שנה, שתיועד לחקלאות.
יוסי ישי, המשנה למנכ”ל משרד החקלאות ומנהל הרשות לתכנון, אומר, כי; “בשנת 2008, צרכה חקלאות ישראל כ- 454 מיליון מ”ק וענפי החקלאות השונים עמדו במכסה מבלי לחרוג בשימוש במים.
הקיצוץ הנוסף הצפוי להיכנס לתוקפו בשנה זו, יחייב עקירה של כ- 50,000-30,000 דונם מטעים בגליל ובגולן וצמצום שטחי גידולי הירקות בכ- 40,000-30,000 דונם. בנוסף, יפגעו החקלאים הצורכים מי קולחין, לאור הקטנת צריכת המים במשקי הבית”.
לשם התמודדות עם קיצוץ המים הנוסף, החליטו שרי החקלאות, האוצר והתשתיות הלאומיות על מתן תמיכה לחקלאים בגובה של כ- 258 מיליון שקלים, ובמשרד נבנה מודל מיוחד שעל פיו יופעל הקיצוץ. בשלב הראשון שיתקיים במהלך חודש מרץ, יכולים החקלאים להודיע על כוונתם לבצע קיצוץ מרצון בחלקותיהם ואלו יקבלו תמיכה של 2.7 שקלים לכל קוב שיחסכו, ללא כל תנאי סף. חיסכון מרצון יכול להתבצע באמצעות מעבר לגידולים הצורכים פחות מים, מעבר לשיטות גידול חסכניות במים וכדומה.
לאחר המועד הסופי לביצוע קיצוץ מרצון, יופעל קיצוץ אדמיניסטרטיבי במסגרתו יקבל כל חקלאי 2.5 שקלים על כל קוב שיחסך, בכפוף לעמידה בתנאי סף. לפי הערכת המשרד, ניתן לבצע כ- 40% מהקיצוץ הנדרש באמצעות קיצוץ מרצון ואת היתר להשלים באמצעות קיצוץ אדמיניסטרטיבי.
יוסי ישי, המשנה למנכ”ל משרד החקלאות ומנהל הרשות לתכנון; “אנו נאלץ לבצע את הקיצוץ בין אם ברצון ובין אם באופן אדמיניסטרטיבי, אך אין ספק כי הקיצוץ מרצון הנו האופציה הרלוונטית והמומלצת על ידינו, וכמובן האופציה הפשוטה יותר עבור החקלאים. עלינו למצוא את הדרכים להמשיך ולהתייעל בשימוש במים על מנת לעמוד בקיצוץ, כפי שהיה בשנים קודמות”.
אחת הדרכים שהוצגו בכנס לשם הקטנת השימוש במים היא פעולת השנטוע, במסגרתה יעקרו מטעים ותיקים, הצורכים כמויות גדולות של מים ויינטעו מטעים צעירים, הצורכים כמויות קטנות של מים. תחשיבי משרד החקלאות והבדיקות הכלכליות, שנעשו על ידי אנשי המקצוע במשרד, קובעים, כי השנטוע הוא הפתרון המתאים ביותר לענפי המטעים בתקופה זו.
לאור הקושי הקיים בעקירת מטעים, הדבר יבוצע בסיועם ובהדרכתם של מדריכי שה”מ (שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות) ובעלי תפקידים נוספים במשרד. במסגרת קבלת ההחלטה, יילקחו בחשבון גילו של המטע וכמות המים שהוא צורך, רווחיותו למגדל, הביקוש שיש לפירותיו ופרמטרים נוספים.
לצד ההתמודדות עם משבר המים הנוכחי, פועל משרד החקלאות כבר שנים רבות לקידום ייעול השימוש במים בחקלאות ולראייה, בין השנים 1950 ל- 2007 גדל השימוש במים בישראל פי 4.6 בלבד בעוד שתפוקת ענפי הצומח גדלה פי 18.5!.
כמו כן, לאורך השנים נכרת מגמת ירידה מתמדת של השימוש במים שפירים בחקלאות כך שבשנת 1980 נעשה שימוש בכ- 1,300 מיליון מ”ק מים שפירים בחקלאות ובשנת 2007 הגיעה כמות המים השפירים בחקלאות לכ- 550 מיליון מ”ק, כלומר ירידה ביותר ממחצית הכמות! לעומת זאת, ניכרת עלייה בשימוש במים השוליים ומי הקולחין לאורך השנים.
לדוגמא, בשנת 1970. נעשה שימוש בכ- 100 מיליון מ”ק מים שוליים בחקלאות וכמעט לא נעשה כל שימוש במי קולחין. בשנת 2007, לעומת זאת, השתמשה החקלאות הישראלית בכ- 600 מיליון מ”ק מים שוליים, בהם כ- 400 מיליון מ”ק של מי קולחין.
Add Comment