יהודי לוב ילידי המקום בדיוק כפי שהם ערבי לוב, סבלו באותה המידה נזקי הקולוניאליזם, ויתרה מכך כתוצאה מחוקי הגזע שחוקק הממשל הפשיסטי, סבלו מאובדן מקום העבודה מאובדן נכסים ופרנסה, אובדן החופש ואובדן צלם אנוש עם העברתם ל-מחנות עבודה ו-מחנות ריכוז
יהדות לוב העולמית דורשת מממשלת איטליה פיצוי בגין הסבל ואובדן הרכוש בעת הכיבוש האיטלקי – גרמני
מאיר כחלון, יו”ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב, שיגר השבוע מכתב אישי לראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני, באמצעות השגריר האיטלקי בישראל, מתיולי לאיג’י, בו הוא מבקש ממנו לפעול למתן פיצוי ליהודי לוב על הסבל והכאב שחוו היהודים בלוב. מדובר על התקופה בה סבלו היהודים שם מרדיפות, פרעות ושדידת רכוש בעת הכיבוש האיטלקי- גרמני בלוב.
כחלון כתב לברלוסקוני, כי פנייתו נעשית בשם יהדות לוב העולמית, מתוקף תפקידו כיו”ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב הממוקם בישראל וכן כחבר בהנהלת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל.
“כפי שידוע לכבודו, היהודים חיו בלוב מעל 2000 שנה והיוו חלק עקרי במרקם החברתי של ארץ זו”. נכתב במכתב; “שמענו מאמצעי התקשורת שממשלת איטליה מכירה, לאחר 65 שנה מסיום הכיבוש בנזקים שהממשל הקולוניאליסטי גרם ללוב והסכימה בנדיבותה לשלם פיצויים בסך 5 מיליארד דולר”.
“אנו מברכים את איטליה שתחת שרביטך ידעה להתגבר על ויכוחים פנימיים ולהכיר בטעויות היסטוריות ולפצות על הנזקים”. ממשיך כחלון ומוסיף; “אנו סבורים, כי איטליה חייבת לנו יהודי לוב פיצוי ראוי על הסבל והכאב שעד היום חרוט בבשרנו.
יהודי לוב ילידי המקום בדיוק כפי שהם ערבי לוב, סבלו באותה המידה נזקי הקולוניאליזם, ויתרה מכך כתוצאה מחוקי הגזע שחוקק הממשל הפשיסטי, סבלו מאובדן מקום העבודה מאובדן נכסים ופרנסה, אובדן החופש ואובדן צלם אנוש עם העברתם ל-מחנות עבודה ו-מחנות ריכוז, במהלך מלחמת העולם השנייה שבה מעל 700 יהודים לוביים מצאו מותם”.
הנהלת “הארגון העולמי של יהודי לוב” מבקשת ממשלת איטליה לבוא עמה ישירות במו”מ על מנת שיועבר לקורבנות היהודים וליורשיהם ישירות את המגיע להם.
בסיום מכתבו פונה כחלון לברלוסקוני בבקשה, כי יפעל לסייע לתהליך השלום באזורנו; “אנו שמחים שבמסגרת התמורה למחוות האיטלקיות, מסכימה לוב בראשונה להתייחס למאבק בטרור ולגנות אותו. ולפיכך במסגרת פעילות ממשלתך נראה נכון אם תביאו להשכנת שלום בין לוב למדינת ישראל”.
העתק המכתב נשלח גם למועמר קדאפי לשליט לוב. “אנו רוצים לפעול לנורמליזציה ולשלום בינינו לבין לוב. בלוב השארנו בתים, זיכרונות, בתי קברות בהם טמונים יקירינו, ספרי תורה ובתי כנסת וברצוננו לחזור ולבקר במקום בו רבים מאיתנו נולדנו. רבים מאיתנו מביעים כמיהה לבקר בלוב. פתח את לבך ויהיה זה ראשיתו של תהליך היסטורי חובק עולם”- כתב כחלון.
יהדות לוב
יהודים לובים ניצולי ברגן בלזן חוזרים ללוב
יהדות לוב הייתה קהילת יהודים מהגדולות באפריקה שמרכזה היה בעיר הבירה טריפולי. ריכוז נוסף של יהודי לוב היה בפנים המדינה, קרוב למדבר סהרה והתגורר בשכונות נפרדות, במערות.
במשך שנות ההיסטוריה, עמים רבים עברו את ארצות צפון אפריקה במסעות כיבוש. היהודים שהתגוררו בערי החוף: טריפולי, בנגזי וקירני, לעתים הושמדו או הוגלו. היה גם חלק שנדחק לפנים המדינה, לאזורים מדבריים. שם יכלו לשמור על יהדותם. בהמשך נראה, כי לעובדת היותם אוכלוסייה נפרדת היה גם סימוכין בממצאים גנטיים. יצחק בן צבי, נשיא המדינה כתב על יהדות לוב : “ישוב קדמון מושרש, שהחזיק מעמד בתנאים קשים ושמר על צביונו ואופיו בתוך המסגרת הכללית של האומה”.
בשנות השלטון הבריטי, משנת 1943 – 1952 ולאחר מכן בשנות העצמאות של לוב, סבלו היהודים מהעם הלובי, אשר ערך בהם פרעות, פצע והרג יהודים ופגע ברכושם. בלוב התארגנו היהודים והפעילו הגנה עצמית.אחרי הקמת המדינה רוב יהודי לוב עלו לישראל. חלק מכובד מהם היגר לאיטליה. ברומא הם מהווים מרכיב חשוב בקהילה היהודית. בעיר קיים בית כנסת מיוחד ליהודי לוב. בשנת 1968 לאחר עלייתו של הקולונל מועמר קדאפי לשלטון, אחרוני יהודי לוב גורשו מהמדינה. בשנים האחרונות נעשה ניסיון מצד ראשי לוב להתפייס עם היהודים.
הפגיעות ביהדות לוב החלו בשנת 1938 עם חקיקת חוקי הגזע באיטליה ובהמשך הוחלו גם על יהדות לוב. בזמן מלחמת העולם השנייה נערכו פרעות כנגד היהודים. בתחילה הפגיעה הייתה קלה אך בימי המלחמה הלכה וגברה. יש הטוענים כח הסיבה להרעה ביחס ליהודים נבעה מהידיעה שקבל מוסוליני על כך שנציגי הקהילה היהודית בעיר בנגזי הביעו שמחה לאור כניסת החיילים היהודים יחד עם הצבא הבריטי ללוב.
בשנת 1942 האיטלקים, החליטו, כי יהודי קירינאה יוגלו למחנה ג’אדו (ערבית: جادو, נהגה לעתים Giado) בדרום הרי ג’בל (Gebel).
עוד הוחלט, כי הגברים בגיל העבודה יגויסו לעבודת כפייה. היהודים סברו, כי צפוי להם גורל מר תחת הכיבוש איטלקי-גרמני. לפי אומדן יד ושם נספו בשואה 712 יהודים מתוך אוכלוסייה של 30,000 יהודים.
יהודים מטריפולי, במחנה מעבר באיטליה בדרך למחנות הריכוז באירופה.
בשנת 1943 שוחררה לוב מהכיבוש האיטלקי-גרמני. לקהילה היו בעיות קיום, היה מחסור במזון, ביגוד ותרופות. כמו כן, סבלו מהיחס העוין של הסביבה שכלל פגיעות פיזיות ביהודים. בו בזמן, המוסדות הקהילתיים והציבוריים טרם הופעלו מחדש. הרב אפרים אלימלך אורבך, רב צבאי בצבא הבריטי, מספר, כי בביקורו בלוב הקדיש זמן רב לטיפול בשיקום הקהילה. הוא הצליח לארגן מפגשים בין ועד הקהילה לבין הממשל הבריטי.
הוקמו מחדש מחלקות הקהילה לעזרה סוציאלית, לעזרה רפואית ועניני עבודה. וכך, אפילו חלק מהיהודים זכו לתעסוקה במחנות הצבא שבמקום. כמובן אורגנה גם עזרה מארץ ישראל וכך הגיעו אליהם 10 טון מזון, בגדים ותרופות. בהמשך אפילו הגיעו מהארץ מורים למוסדות החינוך שנפתחו מחדש. לפעילות זו היה גם היבט חגיגי.
הימים היו ימי חג הפורים וכך נאספו החיילים בבית הכנסת של הקהילה וקראו את המגילה. לאחר מכן בבית מכבי המקומי התקיים נשף פורים ליהודי המקום ולחיילים. עוד בטרם הקמת המדינה יהודים מלוב היגרו לארץ ישראל.
בשנת 1935 עלו 3600 יהודים והקימו את שכונת מונטיפיורי בעיר תל אביב ואת בית הכנסת ליוצאי לוב שקיים עד היום. עם הקמת המדינה מנתה האוכלוסייה היהודית בלוב מעל 38,000 תושבים, רובם בעיר הבירה טריפולי ובעיר בנגאזי.
המידע על יהדות לוב הובא מתוך ויקיפדיה – יהדות לוב
Add Comment