תאי גזע מבטאים מגוון עשיר מאוד של גנים, שמרביתם אמורים להופיע בתאים בוגרים בלבד. ד”ר ערן משורר חוקר מהאוניברסיטה העברית הצליח יחד עם חוקרים נוספים: להוכיח, כי התמיינות לסוג תא מסוים גוררת אחריה השתקה של גנים שאינם רלוונטיים לתא מסוים זה
חוקרים גילו כיצד מתמיינים תאי גזע עובריים. ד”ר ערן משורר
תאי גזע עובריים הם תאים ראשוניים של העובר הנוצרים ביום הרביעי להתפתחותו, וביכולתם להתמיין, לפי הסביבה שבה הם יהיו, לתאים מרקמות שונות (כגון :תאי עור, תאי עצם, תאי מערכת הדם ועוד). המנגנון האחראי על היכולת של תא להתפתח לכל תא מתאי הגוף, בשל אי-היותו “מתוכנת” מראש לסוג מסוים של תאים, אינו ידוע ברובו. ד”ר ערן משורר (בצילום) מהפקולטה למדעי הטבע ב-אוניברסיטה העברית, ששיתף פעולה עם מספר קבוצות מחקר מהעולם הצליח לענות על אחת מהשאלות המרכזיות המעסיקות חוקרים כיום בתחום – מהו האופן בו מתמיינים תאי גזע.
ידוע, כי כל תאי הגוף מכילים את אותם גנים. ההבדלים בין התאים נובעים מכך שבכל סוג של תא “מתבטאת” סידרה אחרת של גנים (התבטאות גן פירושה, יצירת החלבון המיועד לאותו גן).
באופן תיאורטי ישנן שתי אפשרויות להתמיינות של תאי גזע: האחת – תא הגזע יבטא מלכתחילה באופן בלעדי את הגנים הדרושים לו להתמיינות הסופית; והשנייה – תא הגזע יבטא גנים רבים ללא אבחנה ותוך כדי התמיינות הוא ידכא את ביטוי הגנים שאינם נדרשים. כיום אחת מהשאלות המרכזיות המעסיקות חוקרים בתחום היא מהו האופן בו מתמיינים תאי הגזע.
ד”ר ערן משורר גילה ש-תאי גזע Embryonic stem cells מבטאים מגוון עשיר מאוד של גנים, שמרביתם אמורים להופיע בתאים בוגרים בלבד. במחקרו הצליח ד”ר משורר להוכיח, כי התמיינות לסוג תא מסוים גוררת אחריה השתקה של גנים שאינם רלוונטיים לתא מסוים זה.
התחלקות תאי גזע (צילום: ערן משורר)
כמו כן, מתבטאים ב-תאי הגזע חלקים נרחבים של דנ”א (Deoxyribonucleic Acid) אשר מושתקים בתאים מסוג אחר. כלומר, ניתן לומר שתאי גזע שומרים לעצמם את הזכות להחליט ברגע האחרון לאיזה סוג של תאים הם יתמיינו.
קבוצת המחקר כללה את: סול עפרוני, טום מיסטלי, רונאלד מקיי, סטוארט לה-גריס ו-קנת’ בוטואו מהמכון הלאומי לבריאות (NIH) בארה”ב, תומאס ג’ינג’ראס מחברת יצרנית שבבי הדנ”א אפימטריקס ו-דייויד באזט-ג’ונס מביה”ח לילדים, טורונטו, קנדה. מאמרו של ד”ר ערן משורר התפרסם בסוף השבוע בכתב העת המדעי היוקרתי Cell Stem Cell.
כדי לבצע את המחקר, השתמשו המדענים בשבבי דנ”א המכילים את כל ה-גנום העכברי. שבבי דנ”א הם זכוכיות קטנות המאפשרות זיהוי סימולטני של אלפי גנים. השבבים במחקר לא היו מוגבלים לזיהוי גנים בלבד אלא הכילו רצפים המתאימים לכל הגנום, המכיל ברובו רצפים שאינם מקודדים ל-חלבונים ושתפקידם אינו ידוע.
Add Comment