הישרדות, פרק 32, לקיים יחסי מין עם כבשה – הטור של שי גולדן

בארצות הברית ניסה גבר לקיים יחסי מין עם שולחן פיקניק ונעצר על ידי השלטונות. סיפור אמיתי. התפרסם ב’’סקופ’’ לפני שבוע. בריאלטי “הישרדות” יעל ביקשה מנועם “חיבוקי” לפני השינה. ומשטרת ישראל איפה היא?

הישרדות, פרק 32, לקיים יחסי מין עם כבשה – הטור של שי גולדן

“דן, תעשה טובה”. בסופו של יום, זה היה התותח האסטרטגי היחיד בו ידע משה לירות לאורך כל התוכנית. תותח הנעבעכיות, הנדכאות, תותח ה”הבטחת לי” המתיילד. אה, כן? דן מנו הבטיח לך? ומה אתה הבטחת למושיק? ומה אתה הבטחת לאלקס? חליק איתך, יא משה – יש להיות מטומטם ויש לכנס מסיבת עיתונאים כדי להודיע על זה. ואולי אני מגזים. מגזים מכיוון שיש שני משה. משה א’, שאומר בבגרות – “כולם שחקו את המשחק ומשחקים אותו כל הזמן. אני פשוט קראתי לזה ’לשקר’”. ומשה ב’, משה של “דן, תעשה לי טובה”. אז זהו, משה, שאני לא מגזים ואין ארוחות חינם במשחק הזה. והתפוזים הסיניים האלה שאתה מרים מהחול ודוחף לפה כמה מסומם, אפילו בלי לשטוף, בנאדם, הם מעבירים לי את התיאבון אפילו מלהסתכל עליך הולך יחף. זה איכסה, באמת.

נעמה, קוסמטיקאית מהעיר כרמיאל, שמקפידה בכל הזדמנות ובכל ראיון להזכיר שאינה קוסמטיקאית בכלל אלא אשת עסקים בתחום טיפוח היופי, או איזה מקצוע שקר כלשהוא, חושבת ששם המשפחה של מנו יעמוד לו לרועץ בבוא יום הדין.

היא, כמובן, טועה. העובדה שמנו נצר למשפחת מיליונרים אינה עומדת לגנותו. העובדה, נעמה, שמנו לא דחף לך לאמצע החיוך המבחיל הזה שלך, כשאת מדברת על עצמך, איזה אגוז קוקוס – זה הדבר היחיד שייזקף לגנותו.

אלוהים, נעמה הזאת, משיאה עצות למשה. מי שישמע! זה קצת כמו לשמוע את עמיר פרץ משיא עצות בתחום הביטחון לדויד לוי. אתה לא יודע אם לצחוק, או לחפש את האוטובוס הראשון ל-בית-שאן.

נעמה

מרינה, מתחילה כבר, בגסות הרובוטית שלה, להתכתב עם חבר המושבעים. “אני מקווה שאני ראויה להיות במעמד הזה”, היא אומרת, ועיניה היפות של ליה מתגלגלות ביציע בגועל ובגיחוך, גדול אפילו יותר מזה של חסן נסראללה כששמע את נבואתו של עמיר פרץ ערב המלחמה ההיא שהייתה פה, לפני “הישרדות”: “חסן נסראללה לא ישכח את השם עמיר פרץ לעולם”, הבטיח השפם. עמיר – הוא כבר שכח. מרינה – את לא ראויה. ולא, אני לא נותן לך קרדיט על אירוניה דקה מדקה.

אירוניה דורשת כושר רגשי ואינטליגנציה חברתית – תכונות שלא היית מזהה, גם אם היו עפות לך בבעיטה לתוך הפרצוף החצי משועמם-חצי זחוח שלך.

אה, ואגב, החיוכים הקטנים, המרוצים האלה מעצמם, שאת מבליעה, בכל פעם שעוד חבר שבט שלך מודח לקיבינימאט – נשמה, זה גורם לאנשים לחשוב עליך שאת מפלצת, שאת ממש נהנית לראות אנשים בסבלם.

את יודעת, גם יומך יגיע. הימור שלי: בפרק הבא. מעניין אז איזה פרצוף יעשה הביקיני האדום הזה.

מרינה

חדשות טובות, אחרי הכל, עלו מהפרק של אתמול – נמצאה שיטה, לא כימית או תעשייתית, למניעת הריון – צפיה בנועם וביעל עושים פוציניו-מוציניו. אתגר החבלים והדגל היה כל-כך מגוחך, כל-כך לא קשור לשום דבר, עד שבהשוואה אליו אפילו בלילת הצמר שעל ראשה של יעל, נראתה דבר סביר מהמקום שבו אני ישבתי. אבל זה לא מעניין.

יעל, גם אם הייתה מתמודדת מול נועם באתגר ספירת נמשים על הפרצוף, הייתה מוצאת דרך להפסיד. היא פשוט, כמו שאומרים, לא הייתה בקטע של המשחק. היה לה משהו חשוב יותר לעשות (“המורה”, לעס נועם את המילים; “אני רוצה שיעל תעשה אתי את הלילה”).

ההתמרחות שלה על נועם במדורה הייתה גסה יותר מסצנת אונס בסרט פורנו טורקי. הפרצוף שלה באור הזרחני של המצלמה בלילה נראתה כמו הומאז’ וולגארי ל”פרוייקט המכשפה מבלייר”.

משה

הדרך בה ביימו השניים את הארוטיקה דמיקולו שלהם מול המצלמות – כמו גם הקפה של הבוקר שאחרי – הייתה מעוררת חשק בערך כמו טקס יום השואה, סקסית בערך כמו הגבות של יצחק שמיר ומעניינת לצפייה, בערך כמו הפרסומת של מודי בר-און עם ההוא מעברית בסימנטוב, בפעם השלוש-מאות ברציפות.

הקיצר, החבר’ה מ”הישרדות”, היו צריכים לדבוק בבייסיק: קלוז-אפים מדודים על אברי הגוף הנכונים, של האנשים הנכונים, באתגרי החסינות הנכונים. אה, ואגב, נכון שבמושבה בחבר המושבעים, שחר נראית פתאום כמו בחורה נחמדה מאוד להזמין לסרט? סתם, סרט ופיצה, לא שום דבר מעבר.

מילה אחת קטנה נוספת על נעם ויעל: נועם, שלאורך כל התוכנית לוהק כשילוב בין ג’וני וויסמילר לרון ג’רמי, התברר לבסוף להיות הפוץ המושלם והמשעמם שהוא – מקיים יחסי מין עם כבשה, גם אם בהסכמה, וגם אם הכבשה דוברת עברית. לפני שבוע הביאה פה ציפי צבי סיפור על גבר בארצות הברית שנעצר על ידי המשטרה לאחר שניסה שניסה להשחיל את הג’ונסון שלו לתוך החור בו תוקעים שמשיה בשולחן פיקניק.

יעל

יש להסיק מכך שייאוש הוא דרכה של האנושות להתרבות. או להיפך. בכל מקרה, בשלב בו יעל ביקשה מנעם “חיבוקי” לפני השינה, פרשתי לי לשירותים כדי להקיא.

גם דן מנו מתחיל לעשות מניפולציות על המושבעים. אחרי שזכה בתואר המשולש – פרס, חסינות ואתגר השו-הד’א הכפול – תרגילי ניפוח המוח שלו במועצת השבט נשמעים לו עצמו – הביבי נתניהו הקטן שהוא – כמו הברקה גדולה. שיהיה.

הרגע היחיד שנותר עדיין לשאוף אליו בתוכנית בעניין מסוים הוא רגע השיבה של נועם מאי המתים. המבט על פניו של סינבד המלח כשיראה שהשמועות על מותו של פליפר היו מוקדמות מדי, בנאדם, בשביל זה שווה לסבול את שמונים ושישה<

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח