דניאל יאמר בעל הבית של מכבי נתניה יצחק – הילדים של עטר יבכו

שוקי ענבר מאתר סקופ, מוגדר כסובל ממנת יתר של כדורגל. עד שיגמל הוא מסביר בטורו האישי מדוע המאמן רובן עטר הולך הביתה, ולמה החלומות של כמה ילדים לשחק בליגת העל הולכים להיגמר בבכי

דניאל יאמר בעל הבית של מכבי נתניה יצחק – הילדים של עטר יבכו

יש לי גיס שהחליט פעם להפסיק לעשן. הוא הלך וקנה פקט של סיגריות בלי פילטר הכי ג’יפה שיש: “סילון”, או “אסקוט”, או “נובלס”, או משהו כזה – אני לא זוכר בדיוק, והתחיל להדליק סיגריה בסיגריה, ולעשן כמו קטר – ככה איזה שבוע רצוף. הוא חשב שכמות אדירה שכזו של עשן וניקוטין תגרום לו לגועל כזה גדול שיגמול אותו סופית ולתמיד מסיגריות. עכשיו, לאחר שבוע רצוף של כדורגל ישראלי בליגה ובגביע, פלוס כדורגל אנגלי, פלוס גביע האלופות, פלוס בונוס של שני משחקים של מכבי תל אביב בכדורסל – זה בדיוק מה שאני מרגיש. אז לפני שאני הולך להקיא ולנוח, הנה כמה הערות על השבוע שהיה.

התמונה של השבוע מבחינתי היא זו של מכבי נתניה בדקות שלפני הפנדלים במשחק הגביע מול הכח עמידר רמת גן: הבעלים של הקבוצה – דניאל יאמר יורד לדשא, אוסף את השחקנים במעגל מחובק, וצועק לתוכו באנגלית; “אנחנו נעשה את זה!”. מאמן הקבוצה רובן עטר עומד בצד, לבדו – מחוץ למעגל, בפנים קפואות. בידו מחברת עם רשימת הבועטים. הוא לא מישיר מבט לבוס יאמר ולא מחליף איתו מילה.

הבועט הראשון הוא יחיאל צגאי. השני דלה ימפולסקי. שניים מחבורה של מספר שחקנים צעירים מוכשרים, אך לוקים מאד ברמת היסודות הבסיסיים, עד כדי תסכול של קהל הצופים בהם, שלולא עטר היו חולמים לשחק בליגת העל – לא יותר מכך.

יחיאל צגאי

עטר נותן להם את הבמה והם מחזירים לו בדם וביזע ובמקום שני בליגה. כשעטר ילך יבואו גם הדמעות. הסיכוי ש”הילדים של עטר” יראו מגרש תחת שרביטו של לותר מתיאוס הוא קטן מאד, אם לא אפסי.

בינתיים, רובן סומך עליהם בעיניים עצומות, והם מבקיעים את שני הפנדלים, שיחד עם אחד נוסף של לואיס מארין, ועצירות של שטראובר – שניהם מקצוענים שנותנים תמיד את הכל, מעלות את מכבי נתניה לחצי גמר הגביע מול בית”ר ירושלים.

רבים שואלים מדוע עטר הולך הביתה. לאוהדי מכבי נתניה שמלווים אותה מקרוב התשובה ברורה: הקבוצה משחקת כדורגל איום ונורא. הכול מקרי, אין שום תיאום במשחק ההתקפה.

אין קישור. הקבוצה מאבדת אין ספור כדורים. אין כמעט איומים על שער היריב, והנקודות מגיעות מהברקות אישיות ומשערים מקריים.

בליגה כל כך חלשה (חוץ מבית”ר ירושלים) זה מספיק למקום שני, אבל משחקי הבית הם שעמום אחד ארוך והאצטדיון חצי ריק. זה לא מה שרואה בחזונו דניאל יאמר, שהכריז כי הוא מגיע לחמש שנים, שבסיומן הוא מתכנן לקחת אליפות ולמכור את המועדון.

דלה ימפולסקי

יאמר קנה את מכבי נתניה של “הקופסא” המתפוררת בכשני מיליון דולר – חצי חינם ממש. אם תכניתו תממש הוא ימכור אותה כשהיא משחקת באצטדיון חדיש ומפואר, עם מחלקת נוער משוקמת ותואר אליפות.

על כל זה הוא הולך לדפוק קופה לא קטנה. הבעלים של מכבי נתניה הגיע למסקנה שרובן עטר אינו מסוגל להשביח את הקבוצה שלו לרמות שהוא חושב עליהן – ולכן עטר הולך והמאמן לותר מתיאוס בא.

עכשיו דניאל יאמר הולך לשפוך עוד כסף במטרה להכות את יריביו האוליגרכים. הוא עושה זאת למען העיר, למען הפרנסה, ולא פחות מזה – בשביל האגו.

לסיום – חוב קטן להשלמת הסיפור בו פתחנו: לא, גיסי לא נגמל מעישון. גם אני לא מכדורגל. אני לא יכול.

_________

■ הכותב שוקי ענבר. טור זה מיוחד ל-ספורט נעים באדיבות אתר סקופ

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח