בין המברכים הראשונים הייתה רעייתו סוניה, שהנשיא הנבחר אמר לה בשיחה טלפונית: “התחתנת עם רפתן – וקיבלת נשיא” ■ פרס בנאום התודה; “אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שהצביעו היום. מהרגע הזה אני מקווה להיות נציג של כולם ללא שום אבחנה”.
שמעון פרס – הנשיא התשיעי של מדינת ישראל
שמעון פרס הוא נשיא המדינה התשיעי של ישראל. אחרי חיים ויצמן, יצחק בן-צבי, זלמן שזר, אפרים קציר, יצחק נבון, חיים הרצוג, עזר ויצמן ומשה קצב. כנשיא יחל לכהן באמצע חודש יולי, ויחליף את ממלאת-המקום של הנשיא דליה איציק, וגם את הנשיא הנבצר משה קצב.
בתום הסיבוב הראשון בכנסת, גבר פרס על חברי-הכנסת ראובן ריבלין וקולט אביטל. חברי הכנסת נערכו להצביע בעד פרס או נגדו, בסיבוב השני, כאן הסירו שני יריביו את מועמדותם וקראו לתמוך בו. בתום הסיבוב השני, הכריזה יו”ר הכנסת איציק באולם מליאת הכנסת, כי הצביעו 86 ח”כים “בעד”, 23 “נגד”. 8 נמנעו, ושני קולות נפסלו וח”כ אחד נעדר.
בסיבוב ההצבעה הראשון 117 חברי הכנסת הכניסו את פתקי ההצבעה מאחורי פרגוד אטום. לח”כ פרס חסרו רק 3 קולות כדי להיות הנשיא הבא. פרס זכה בסיבוב הראשון ב-58 מקולות הח”כים ראובן ריבלין קיבל 37 והגב’ קולט אביטל קיבלה 21 קולות. התקשו בהכרעה 3 מחברי הכנסת שהטילו פתקים לבנים וקול אחד שנפסל.
בעקבות התוצאות, התרחשה דרמה במשכן הכנסת כאשר חבר הכנסת ראובן ריבלין, הודיע, לאחר סיבוב ההצבעה הראשון, כי הוא פורש מן המרוץ ולא יתמודד בסיבוב השני. עשתה זאת קודם לו בהודעה דומה, חברת הכנסת קולט אביטל שאף היא התמודדה. הגב’ אביטל, שהצהירה, כי; “אני מודה לכם. ההישג הוא הישג מיוחד מאוד. אני גאה בהישגי. החלטתי לפרוש מהמירוץ ולהעביר את תמיכתי לשמעון פרס”.
ח”כ ראובן ריבלין, ריגש את כל עשרות העיתונאים והח”כים כשפנה לעיתונאים בשידור חי וביקש לפנות לאזרחי המדינה, בדברים, הבאים; “בראשית הדרך נתמכתי על ידי למעלה משבעים חברי כנסת להעמיד את מועמדותי לנשיאות המדינה. הכנסת החליטה לתמוך במועמד אחר, שהוא ראוי יותר. אני מבקש לראות בהכרעת הכנסת הכרעה שלמה, המחייבת אותי בלב שלם לפרוש מהמירוץ ולבקש מכל חברי הכנסת לבחור בעד שמעון פרס כנשיא המדינה, פה אחד. אני מודה, לכל אותם אלה שהצביעו בעדי… יחי נשיא המדינה, תחי מדינת ישראל”.
בין המברכים הראשונים על בחירתו של פרס הייתה רעייתו סוניה, שהנשיא הנבחר אמר לה בשיחה טלפונית: “התחתנת עם רפתן – וקיבלת נשיא”. פרס הצהיר מיד עם פרסום התוצאות הרשמיות בנאום התודה; “אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שהצביעו היום. מהרגע הזה, אני מקווה להיות נציג של כולם ללא שום אבחנה”.
שמעון פרס
שמעון פרס (במקור: פרסקי) (נולד ב-2 באוגוסט 1923), מדינאי, ראש הממשלה השמיני של מדינת ישראל, זוכה פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וכיום המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הנגב והגליל ופיתוח כלכלי אזורי וחבר כנסת מטעם מפלגת קדימה.
ב-50 שנותיו בפוליטיקה הישראלית מילא פרס תפקידים רבים, ובין פועליו הקמת התעשייה האווירית, רכישת כור גרעיני מצרפת (הכור הגרעיני בדימונה), בלימת אינפלציה בשנות ה-80 שכמעט ומוטטה את כלכלת ישראל, והובלת הסכמי אוסלו ביחד עם ראש הממשלה רבין.
פעמיים כיהן שמעון פרס בתפקיד ראש הממשלה:
• בשנת 1984 בעקבות תוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה כוננה ממשלת אחדות לאומית והוחלט לנהל רוטציה בין המנהיגים, שמעון פרס ויצחק שמיר, בתפקיד ראש הממשלה. פרס כיהן כראש ממשלת האחדות עד שנת 1986.
• בנובמבר 1995 נרצח ראש הממשלה, יצחק רבין, ופרס מונה במקומו לתפקיד שבו כיהן עד אמצע 1996 כאשר הפסיד בבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה לבנימין נתניהו שהחליפו בתפקיד.
חייו
ילדות
פרס נולד בווישנובה שבפולין (היום בבלארוס) בכ’ באב תרפ”ג (2 באוגוסט 1923), כשמעון פרסקי, לאביו – סוחר עצים אמיד, ולאמו – ספרנית ומורה לרוסית. לפרס יש גם אח צעיר, גרשון (גיגי), אשר היה ממקימי רמת אביב. הוא עלה לארץ-ישראל עם משפחתו ב־1934, למד בבית־הספר “גאולה” בתל אביב ובבית-הספר החקלאי בבן שמן. ב־1940 היה בין מייסדי קיבוץ אלומות, ועבד שם כרפתן, רועה צאן וגזבר. בשנים 1941-1944 היה מזכיר “הנוער העובד”.
תחילת פעילותו הציבורית
ב־1947 החל לעבוד עם דוד בן-גוריון ולוי אשכול במפקדת ההגנה, ועסק בענייני כוח אדם ורכש. במלחמת העצמאות היה ראש שירותי הים, וב-1949 מונה לתפקיד ראש משלחת משרד הביטחון לארצות הברית.
ב־1952 התמנה פרס לתפקיד סמנכ”ל במשרד הביטחון ובשנה שלאחר מכן למנכ”ל המשרד. בתפקיד זה הידק את הקשרים הביטחוניים עם צרפת, קשרים שבגולת הכותרת שלהם היו שיתוף הפעולה במבצע קדש והקמת הקריה למחקר גרעיני בדימונה. הישג חשוב נוסף של פרס בתקופה זו הוא קידום פיתוחה של התעשייה האווירית.
כניסה לפוליטיקה
בסוף 1959 נבחר פרס לכנסת מטעם מפא”י והתמנה לתפקיד סגן שר הביטחון, תפקיד בו כיהן עד 1965. בתקופת כהונתו שוגר הטיל “שביט 2”, טיל ראשון מתוצרת ישראל. פרס נמנה עם מקורבי דוד בן-גוריון, ואיתו פרש ממפא”י ב-1965 והפך למזכ”ל רפ”י. ב־1967 היה פרס בין יוזמי הקמת מפלגת העבודה (איחוד משולש של מפא”י, אחדות העבודה – פועלי ציון ורפ”י).
בשנת 1969 התמנה, בממשלתה של גולדה מאיר, לשר בלי תיק האחראי לפיתוח הכלכלי של “השטחים המוחזקים”, וב-22 בדצמבר 1969 התמנה לשר לקליטת העלייה. ב-1 בספטמבר 1970 התמנה פרס לשר התחבורה ולשר התקשורת, ובשנת 1974 התמנה לשר ההסברה בממשלתה האחרונה של גולדה מאיר.
עם התפטרות גולדה התמודד פרס על הנהגת מפלגת העבודה מול יצחק רבין – התמודדות ראשונה מבין רבות בין השניים. בהצבעה החשאית במרכז מפלגת העבודה קיבל פרס 254 קולות לעומת 298 להם זכה רבין. פרס מונה לשר הביטחון בממשלת רבין. בתפקידו זה עסק בשיקום צה”ל לאחר מלחמת יום הכיפורים, ואישר את “מבצע אנטבה”. במשך כל תקופת כהונת הממשלה היו היחסים בין פרס לרבין מתוחים, ובספר “פנקס שרות” שהוציא רבין ב-1979, כינה את פרס בכינוי “חתרן בלתי נלאה”, כינוי שדבק בפרס אחר כך למשך שנים.
מעבר ליריבות האישית, הייתה בין פרס לרבין גם מחלוקת אמיתית בדבר מדיניות ישראל כלפי “השטחים המוחזקים”. פרס, בעקבות משה דיין נטה לכיוון של “פשרה פונקציונאלית” עם ירדן, ולעידוד ההתנחלות בגב ההר. לעומתו, נטה רבין לכיוון של פשרה טריטוריאלית עם ירדן על פי עקרונות “תוכנית אלון”, ותמך רק בהתנחלויות שהוקמו על פיה. הבדלי הגישה בין השניים התבטאו בין השאר בפרשת ההתנחלות של גוש אמונים בסבסטיה, והפשרה שפרס הגיע אליה איתם בדצמבר 1975.
אחרי התפטרות רבין מראשות הממשלה בדצמבר 1976, בעקבות משבר מטוסי ה-F-15 שטקס קבלתם גרם לחילול שבת, והקדמת הבחירות לכנסת התשיעית, התמודדו שוב רבין ופרס במרכז מפלגת העבודה על ראשות המפלגה. בהצבעה שהתקיימה ב-24 בפברואר 1977 זכה פרס ב-1404 קולות לעומת 1445 להם זכה רבין. אולם עם התפוצצות “פרשת חשבון הדולרים” של לאה רבין, פרש רבין מראשות המפלגה וממועמדות המערך לראשות הממשלה. ב-10 באפריל נבחר פרס, כמעט פה אחד, ליו”ר המפלגה. רבין, שלא היה יכול להתפטר מממשלת המעבר, יצא לחופשה ופרס מילא בפועל את מקומו כראש ממשלה (אם כי האחריות הייתה על רבין, ופרס עדכן אותו באופן יומיומי).
המערך, בהנהגתו, הפסיד בבחירות לכנסת התשיעית לליכוד בראשות מנחם בגין. הייתה זו הפעם הראשונה מאז קום המדינה בה הפסידה מפלגת השלטון הוותיקה, בשמותיה מפא”י-עבודה-מערך, את השלטון. פרס היה לראש האופוזיציה.
באופוזיציה
כראש האופוזיציה תקף פרס רבות את ממשלת הליכוד, אך מנגד, הוביל את המערך לתמיכה בהסכמי קמפ דייוויד ובהסכם השלום עם מצרים.
במאי 1981, הודלף לפרס על ידי עוזי אבן דבר ההכנות למבצע הפצצת הכור הגרעיני העיראקי, “אוסיראק”, מהלך שבוצע לבסוף על ידי חיל האוויר במבצע אופרה. פרס כתב מכתב סודי לראש הממשלה בגין, בו דחק בו לבטל את המבצע ולטפל במצב באמצעות לחץ פוליטי על צרפת (שסיפקה את הכור) ועל משטרו של סדאם חוסיין.
המכתב גרם לדחיית המבצע ביותר מחודש. לאחר הצלחת התקיפה הואשם בגין על ידי מפלגת העבודה בראשות פרס, שהפעולה נבעה משיקולי תעמולה של הליכוד לקראת בחירות לכנסת העשירית הקרבות. אחרי מלחמת המפרץ טענו רבים שקיום התוכנית הגרעינית של סדאם חוסיין מוכיחה את נחיצות הפעולה של בגין ב-1981. אולם פרס המשיך לטעון שההפצצה גרמה ליותר נזק מאשר תועלת, וגרמה רק לפיזור והסתרת המאמץ הגרעיני העיראקי.
בתחילת 1980 קרא יגאל אלון תיגר על מנהיגותו של פרס. אולם הוא
Add Comment