על מערכת החינוך לחשוף ילדים חרשים במוסדות לגיל הרך ביותר לשפת הסימנים ולבנות תוכניות העשרה לשונית בשפה זו, בדומה לתוכניות העשרה לשוניות לשפות המדוברות. בגיל מאוחר יותר יש להשוות את תנאי התלמידים החרשים לאלה ששפת האם שלהם אינה עברית
לילדים חירשים הזכות לרכוש את שפת האם שלהם – שפת הסימנים. ד”ר מאיר
היום (יום רביעי, 21.2.07) יציינו בעולם את היום הבינלאומי את היום הבינלאומי לשפות אם של אונסק”ו – ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו”ם. “ילדים חירשים רבים בישראל אינם זוכים להיחשף לשפה הטבעית עבורם בגיל קריטי זה, משום שאין במערכת החינוך בארץ תוכניות לחשיפה והעשרה לשונית של שפת הסימנים, השפה היחידה שילדים חירשים יכולים לרכוש באופן טבעי” – כך אומרת ד”ר עירית מאיר מהחוג להפרעות בתקשורת והחוג ללשון עברית באוניברסיטת חיפה.
לדבריה, רכישת שפה באופן טבעי מגיל הינקות מהווה את השער להתפתחות קוגניטיבית, חברתית ורגשית של כל אדם. אך “לכל אדם יש זכות לשפת-אם, שפה המהווה את הבית הרגשי, הקוגניטיבי והחברתי עבורו.
שפת הסימנים היא השפה היחידה שילד חרש יכול לרכוש באופן טבעי ללא הוראה מכוונת, על ידי חשיפה ואינטראקציה בלבד, תוך שהוא חווה את מלוא החוויה ההתפתחותית הקשורה ברכישת שפת אם. חרשים בוגרים רבים רואים בשפת הסימנים את שפת האם שלהם, גם אם לא רכשו שפה זו מינקות”, הדגישה.
לדבריה של ד”ר מאיר, קהילת החרשים בישראל אינה מגדירה את עצמה כקבוצה הסובלת מליקוי, אלא כקהילה שלה מאפיינים של קבוצת מיעוט; יש להם היסטוריה משותפת, פעילות תרבותית וחברתית משותפת ושפה משותפת – שפת הסימנים. אולם מכיוון שכ-90% מהחרשים נולדים להורים שומעים, מרבית הילדים החרשים אינם נחשפים לשפת הסימנים בגיל הקריטי לרכישת שפה באופן טבעי.
“את שפת האם שלנו, אנו רוכשים באופן טבעי והיא הופכת להיות חלק מהזהות שלנו, האמצעי שבעזרתו אנו מפרשים לעצמנו את העולם, צומחים לתוך החברה ומוצאים בה את מקומנו. מכיוון שרוב הילדים החרשים אינם נולדים לתוך סביבה המשתמשת בשפת סימנים, ייתכן מאוד שהם לא ייחשפו לשפה טבעית עבורם בגיל הקריטי לרכישת שפה. מתפקידה של מערכת החינוך לספק להם את הסביבה הלשונית הדרושה להם לרכישת שפת הסימנים בגיל קריטי זה, אך מערכת החינוך בארץ עדיין אינה ערוכה לכך”, ציינה.
עוד הוסיפה ד”ר מאיר כי אין ספק שילדים חירשים צריכים ללמוד גם עברית. לדבריה, ידיעת העברית הכרחית לרכישת השכלה, מקצוע בעתיד ויכולת לתקשר עם החברה השומעת. בשל כך רבים סבורים שזהו בזבוז זמן להקנות לילדים חירשים את שפת הסימנים, משום שממילא הם יאלצו ללמוד גם עברית.
אולם, מחקרים רבים על קבוצות מיעוטים רבות, כמו גם על חירשים, מראים, כי שפת-אם מבוססת הינה בסיס לרכישה מוצלחת יותר של שפות נוספות. ולכן, הקנייה של שפת סימנים עשירה בגיל הרך יכולה רק לסייע לרכישה טובה יותר של העברית מאוחר יותר.
“על מערכת החינוך לחשוף ילדים חרשים במוסדות לגיל הרך ביותר לשפת הסימנים ולבנות תוכניות העשרה לשונית בשפה זו, בדומה לתוכניות העשרה לשוניות לשפות המדוברות. בגיל מאוחר יותר יש להשוות את תנאי התלמידים החרשים לאלה ששפת האם שלהם אינה עברית ולאפשר להם ללמוד את שפת הסימנים כמקצוע לבחינות הבגרות, כמו; רוסית.
מובן, כי לשם כך, יש להכשיר מורים נוספים ששולטים בשפת הסימנים ואף ליצור אווירה שתעודד חירשים לפנות למקצועות ההוראה. למערכת החינוך תפקיד מרכזי בחשיפת ילדים חרשים לשפה הטבעית עבורם, לעודד אותם ללמוד אותה ולהתפתח באמצעותה” – סיכמה ד”ר מאיר.
Add Comment