כשקיבל על עצמו ב-1975 לאמן את קבוצת הבוגרים של מכבי נתניה היו רוב השחקנים בקבוצה בני טיפוחיו מהנוער ועימם זכה בשנת 78 ב”דאבל”, בגביע האינטרטוטו שהיה המפעל האירופי היחיד בו השתתפה ישראל, ובכל שאר התארים בארץ (מלך השערים, מלך המבשלים, הקבוצה ההוגנת…)
נתניה; כיכר ע”ש מאמנה המיתולוגי של מכבי נתניה שמואל פרלמן ז”ל. בצילום; האלמנה ציפורה ראש העיר והבן צחי פרלמן
עיריית נתניה, חנכה אמש (שלישי), כיכר ופסל על שמו של המאמן המיתולוגי של “מכבי נתניה” שמוליק פרלמן בצומת הרחובות שמואל הנציב-דיזנגוף בעיר במעמד ראש העירייה מרים פיירברג-אכר, מלך השערים של הקבוצה ושחקנה האגדי עודד מכנס, מנכ”ל מכבי נתניה קובי בלדב, יו”ר קבוצת בית”ר נס טוברוק, אריק איזיקוביץ’, אנשי ציבור, אוהדים ובני המשפחה.
פרלמן (78) ז”ל, נפצע אנושות בתאונת דרכים שאירעה בנתניה, כשהוא ורעייתו חצו את הכביש במעבר חצייה כשלפתע הגיחה מונית נהוגה בידי יצחק בראנץ שהורשע מאוחר יותר כשפגע בשניים.
פרלמן, סבל משברים בצלעות ושבר פתוח ברגל, הוחש אל בית החולים ביילינסון, שם אושפז כשלושה שבועות. אשתו אף היא נפגעה ומצבה היה טוב יותר ואף היא אושפזה בבית החולים לניאדו.
המאמן פרלמן, נפטר מפצעיו ב-24 בספטמבר 2003.
אתמול, שלישי, הצדיעו לו מוקירו זכרו בחנוכת כיכר ופסל על שמו. הפסל בצורת כדור, מעשה ידיו של הבן, צחי פרלמן, יבדל”א, הינו העתק של כדור האליפות מעונת הדאבל 1978 חתום ע”י פרלמן ושחקניו כל הכוכבים הגדולים; עודד וגדי מכנס, חיים ושרגא בר, דוד לביא, בני לם, מושיקו גראיני, ברוך חסן, איציק ויסוקר ועוד.
הכדור, בנוי מלוחות ברזל משושים ומחומשי פיברגלאס לבנים ה”תפורים” בכבל פלדה. חתימות השחקנים מנוסרות בחיתוך לייזר. בלילה מואר הכדור ע”י תאורה פנימית בעוצמה נמוכה, מה שמבליט את החתימות וקווי החיבור.
האיש והמאמן המיתולוגי שמואל פרלמן, ז”ל הצילום באדיבות אתר הפנזין
האיש והמאמן המיתולוגי שמואל פרלמן, הגיע בגיל 15 (1941) למכבי נתניה (מר”ג). הייתה זו ההעברה הראשונה בארץ תמורת תשלום; 30 גרוש! כבר בגיל 16 היה משחק 2 משחקים מדי שבת, בבוקר בקבוצת הנוער ואחה”צ בבוגרים.
שמוליק, שהיה ידוע כמגן שמאלי ללא פשרות וכונה “הבק עם הנעליים האדומות” שיחק בנבחרת ובמכבי ופרש לטובת קריירת אימון בשנת 1958.
את קורס המאמנים הראשון שלו עבר ב-1956 ועשר שנים מאוחר יותר, סיים את המחזור הראשון של קורסי המאמנים במכון וינגייט. הוא מעולם לא הפסיק להשתלם ועבר במשך השנים בבתי הספר הטובים באירופה (ארסנל, צ’לסי, ברוסיה מינצ’נגלדבך, גלזגו רינג’רס ועוד).
מהר מאד חזר “שמוליק” למועדון מכבי נתניה כמאמן הנוער והתמיד בקבוצה 13 שנים שברובן קצר הנוער אליפויות וגביעים. למעט הפסקה לטובת אימון נבחרות הנערים והנוער שעימה זכה בניצחון הראשון של קבוצה ישראלית על ברית המועצות המפחידה של פעם (1:0 משער של שלומוביץ), הישג סנסציוני באותה תקופה…
אחד הגביעים הבולטים על מדף הגביעים שלו הוא גביע קטן ודהוי מ-1945 שקיבל כשחקן ההוגן של מכבי נתניה.
ההגינות והערך הספורטיבי היו ערך עליון אצל “שמוליק”, שחקן שקילל על המגרש הוחלף על ידו הרבה לפני שהשופט הגיב לכך ולכן היה כה גאה שקבוצתו זכתה בתואר “לא נחשב” כמו הקבוצה ההוגנת.
כשקיבל על עצמו ב-1975 לאמן את קבוצת הבוגרים של מכבי נתניה היו רוב השחקנים בקבוצה בני טיפוחיו מהנוער ועימם זכה בשנת 78 ב”דאבל”, בגביע האינטרטוטו שהיה המפעל האירופי היחיד בו השתתפה ישראל, ובכל שאר התארים בארץ (מלך השערים, מלך המבשלים, הקבוצה ההוגנת…)
“שמוליק” תמיד אמר, בצניעותו המפורסמת, שהיה לו מזל שנפלו לידיו שחקנים גדולים ואילו השחקנים אומרים שהפכו לכוכבים בזכותו. בזכות המשמעת והעבודה הקשה שדגל בהם ובזכות חופש הפעולה והיצירתיות שהעניק להם ולא פחות בזכות רוח הצוות והקבוצתיות שהטמיע בקבוצה.
שנים חיכו השחקנים ליום שיאחר לאימון ומעולם לא תפסו אותו בכך ולכן כשדרש מהם דייקנות ועבודה קשה לא היו אי הבנות… הוא לא דרש מהם יותר מאשר דרש מעצמו והם לא איכזבו.
עודד וגדי מכנס, דוד לביא, מושיקו גריאני, חיים ושרגא בר, בני לם, פודי חלפון, ברוך חסן, אלברט גזל, דוד פיזנטי ומומו שירזי הם רק חלק מהכוכבים הגדולים שצמחו אז בקופסה וסימלו איתו את תור הזהב של מכבי נתניה.
שמוליק אימן בהצלחה גם במקומות אחרים אבל הוא היה תמיד, קודם כל אוהד מכבי נתניה וחש מחויבות אמיתית לסמל ולכן גם לאחר שפרש חזר עוד פעמיים לדגל על מנת לעזור לקבוצה שאהב ברגעיה הקשים.
כשקם מועדון טוברוק שמח שמוליק לחזור לאהבתו הגדולה, טיפוח הנוער ולתרום מניסיונו למועדון והוא התווה את הקו המקצועי של המועדון החדש.
לאחר מותו קראו על שמו את קבוצת הנוער של מכבי נתניה ואת קבוצת הילדים (מחזיקי הגביע) של טוברוק.
יהי זכרו ברוך.
Add Comment