אייל גרינברג, תושב נתניה תופס קריזה ושואל; חשבתם כמה מרגיז למצוא עצמכם מושלכים לשוליים, כי נהג מונית שירות החליט לעקוף בפתאומיות ומבלי להביט במראה?!
אני יושב ומתפלל. נוסע אחרי מונית שירות, שומר מרחק ומתפלל. מתפלל שהנהג הצליח – הצליח למלא את המונית, רק מקווה שלא אצטרך לבלום בפתאומיות כשהנהג הענק הנכבד במונית יחליט שראה מישהו על המדרכה, שאולי, לא ממש בטוח, בעצם בכלל לא בטוח, רק אולי, רוצה לעלות על המונית. ואם אוטובוס נמצא לפניו, אז ברור שהוא יהיה חייב ללחוץ על דוושת הגז כדי לעקוף ולהגיע לפניו.
הדבר המרגיז ביותר הוא, שמדובר רק בדוגמא קטנה, יומיומית, בה נתקל הנהג הנתנייתי הממוצע, שנאלץ לנסוע בכבישים בהם ניתנים שירותי מוניות השירות.
חשבתם כמה מרגיז זה להיתקע בנסיעה איטית, לעיתים בהילוך ראשון, אחרי נהג מונית שירות המבקש “לצוד” עוד קליינט.
חשבתם כמה מרגיז למצוא עצמכם מושלכים לשוליים, כי נהג מונית שירות החליט לעקוף בפתאומיות ומבלי להביט במראה?!
אז מוניות זה טוב ומוניות שירות זה טוב מאוד. ונכון, שלא כל הנהגים חושבים שהכביש שלהם וכך גם מרבית נהגי המוניות הדואגים ומקפידים לשמור על החוק והתקנות.
ועדיין, האנדרלמוסיה הקיימת והשוררת סביב התחנה המרכזית, השוק העירוני, הצמתים המרכזיים ותחנות האיסוף הרשמיות והמאולתרות לאורך הרחובות ויצמן, בנימין, שכונת אזורים, שכונת דורה, בשכ’ קריית נורדאו ואזור התעשייה החדש, יכולה להוציא כל אדם מדעתו – בעיקר כשאין מי שיאכוף את החוק…
Add Comment