אסף קרמר, מבת חפר, נסע לאורכו של הנחל – והתרגש. מסלול רכיבת האופניים שלפניכם ראשיתו בחומת ההפרדה של בת חפר – החל מהנקודה בה נחל שכם חוצה אותה – וסופו בשפך נחל אלכסנדר אל הים התיכון. להדפיס ולדווש
כל עוד הנחל זורם, רצוי לחצותו תחת הגשר
מסלול רכיבת האופניים שלפניכם ראשיתו בחומת ההפרדה של בת חפר – החל מהנקודה בה נחל שכם חוצה אותה – וסופו בשפך נחל אלכסנדר אל הים התיכון. יודעי דבר מספרים, כי נחום איצקוביץ’, ראש המועצה האזרית עמק חפר, לשעבר, היטיב להגדיר את המסלול: “מהירוק לכחול”.
סוף מעשה במחשבה תחילה: אם אין כוונה לחזור ברכיבה, רצוי להשאיר רכב בנקודת הסיום. במקרה למי שאינו תושב בת חפר רצוי להזמין בטרם עת, באמצעות השומר או הסייר, את פתיחת “שער המפל” (השער ייפתח במהלך אוגוסט בימים ראשון עד חמישי בשעות 15:00-19:00; שישי ושבת בשעות 10:00-18:00).
המפל הגבוה בעמק
רוכבים לאורך שדרת עמק חפר המטופחת והיפה עד כיכר “הראשונים”, פונים מזרחה לשדרות הגליל ומדוושים עד אשר הרחוב מתעקל בחדות דרומה, אז דוהרים במורד לאורך חומת ההפרדה. תוך כדי הירידה אפשר להרהר על עניינים מהותיים כמו ירידת החקלאות ועליית הנדל”ן בהקשר ההתישבותי, או לחילופין להרים את הראש ולהתרשם מחומת בת חפר.
לא תספיקו לענות לעצמכם על השאלות כבדות המשקל ותמצאו את עצמכם בסוף שדרות השומרון פינת דוחל. המשיכו דרומה על שביל הפטרולים הסלול (ליד מחסן מל”ח). מיד אחרי העקול העיקול החד מערבה עיצרו והביטו מבעד לגדר אל המקום בו נחל שכם חוצה את החומה – מקום סכר ההטיה באמצעותו מוסטים מי הנחל ומועלים למתקן טיהור השפכים. רעש פכפוך המים נובע מהזרמת מי נחל שכם המטוהרים בחזרה לאפיק. את קצה הצינור, שדרכו מוזרמים המים לאחר שעברו טיהור, ניתן לראות מבעד לגדר בגדה הדרומית עוד כמה עשרות מטרים מערבה.
ממשיכים על השביל לאורך האפיק עוד כ-150 מטר עד שער “המפל”. אם התיאום התבצע היטב, סייר הביטחון כבר נמצא ליד השער והמפתחות בידיו. שער המפל ממוקם מעל ראש המפל, במקום בו מסתיים האפיק הטבעי העליון של הנחל (שנטול כמעט לחלוטין עקבות אדם) ומתחיל “קטע התעלה” שהוא בעצם אפיק הנחל שהועמק והורחב בעקבות המאבק הציבורי המוצלח של תושבי בת חפר להנמכת כביש 6.
מודים לסייר הביטחון ויורדים בשביל הסלול והתלול לאפיק הנחל , תחת גשר “בנות חפר” של כביש 6. מומלץ לא לוותר על “החוויה” ולחזור מעט מזרחה עד לתחתית המפל כדי להתרשם מהמפל הגבוה ביותר בעמק חפר, השרון ואולי בכל מישור החוף כולו.
עדות לימים הלא-רחוקים
ניפרד לשלום מבת חפר. כל עוד הנחל זורם, רצוי לחצותו תחת הגשר, על גבי יסודות הבטון, במקום הנוח ביותר לחציה (לא בשיטפון החורף, כמובן). רוכבים מנוסים יוכלו לחצות ללא קושי ולהישאר יבשים לחלוטין. מי שמרגיש עצמו לא בטוח, עדיף שיחצה בהליכה, תוך כדי הירטבות מינימלית (בינתיים הותקן גשרון צינורות בין יד חנה לבת חפר ורצוי לחצות בזהירות על גביו).
“מסע חוצה עמק חפר לאורך נחל אלכסנדר, מהירוק לכחול” – כעומק השריטה של הרוכב.
מטפסים לגדה הדרומית, בסמוך לפינת הישיבה הנאה שניטעה על ידי “דרך ארץ”. נמשיך מערבה, בין גדר הביטחון של קיבוץ יד חנה והנחל. הגם שהוא מלאכותי, זהו אחד הקטעים היפים במסלול , שכן גליל המים הרחב משופע בבעלי חיים רבים כמו נוטריות, נמיות עופות מים, ברכיות, אגמיות, אנפיות בקר ובעלי כנף נוספים למיניהם. אפילו צב רך נצפה ב-05/05/05 בנקודה המזרחית ביותר בה אי פעם נצפה צב רך באגן נחל אלכסנדר. הצמחיה מבצבצת בחלקה מתוך המים ויוצרת מעין איים ירוקים. כרכורים, ציוצים, קריאות וצריחות מעצימים את תחושת חווית הטבע.
בדרכנו מערבה לכיוון כביש 5714, לאורך השביל, יש לפלס את הדרך תוך כדי רמיסת הקוצים. אם הדרך אינה עבירה לחלוטין, יש לחזור לחצות בחזרה לגדה הצפונית ולהתקדם מערבה בין מטע האבוקדו לאפיק עד הכביש; יש להיזהר בעת שחוצים את גדרות התייל שנפרשו זה לא מכבר. מי שחזר לגדה הצפונית, זה הזמן לחצות על גבי הגשר בחזרה לדרומית (כאשר הנחל יבש עדיף לחצות תחת גשר הבטון של כביש 5714).
ממשיכים לכיוון צפון מערב. קטע התעלה מסתיים בגשר והנחל מתכנס לאפיקו הטבעי, הצר והמתפתל. גדות הנחל עדיין לבנות – עדות לימים הלא רחוקים בהם פסולת מנסרות האבן והשיש זרמו באפיק ללא שום טיהור ובקרה.
ה”זולה” של צבי הביצה
לאחר כ-150 מטר השביל מתרחק מן הנחל. חוצים גשר אירי בתוך ערוצון שנשפך לנחל, ממשיכים לאורך שיחי צבר צעירים שמהווים מעין גדר בין שטחי הגידולים והאבוקדו לבין שביל הנחל, מתקדמים מערבה עוד כברת דרך קצרה וכבר אפשר לשמוע את המולת ההודים הבוקעת מן הלול. בצומת “הלול” פונים דרומה ומקיפים את הלול מעברו הדרומי (זהירות על הצמיגים בשעה שחוצים גדר תייל קרועה המונחת על האדמה בנקודת המעבר). מיד פונים צפונה לכיוון אפיק הנחל, עד שמגיעים לסכר בטון: בשנים הארוכות שבהן הנחל “איכזב” בקיץ ורק מי ביבים זרמו בו, נאגמו בנחל מים מעופשים מזוהמים ששימשו כפינת “זולה” לצבי הביצה שהתחרדנו בשמש הקופחת.
ממשיכים לאורך הגדה הדרומית, החשופה לשמש. לאורך הגדה הצפונית השביל נוח יותר לרכיבה ומי שמוכן לאתגר את עצמו בחציית האפיק הזורם יוכל לסטות לאחד הפרדסים הנטועים לאורך קטע זה, לחטוף כמה דקות של צל ולקלף לו תפוח זהב ששרד על העץ. ממשיכים עוד כברת דרך קצרה עד המפגש עם שביל “רצועת המוביל”, שם יש אפשרות לשוב ולחצות בגשר “אירי” את הנחל הזורם לגדה הדרומית . סימן הזיהוי שלנו שאנו מתקרבים לשביל המוביל הוא קו המתח העליון המזרחי של חברת החשמל הנמתח מצפון לדרום.
בנקודה זו ניתן לפנות צפונה ולהמשיך על שביל “המוביל” עד ההתחברות לסיבוב עוקף-אמץ, במטרה להגיע לתל קקון.
ממשיכים מערבה לאורך הנחל לכיוון כניסתו של נחל שכם לאלכסנדר. קצת לפני ששכם הופך לאלכסנדר כדאי לעלות על סוללת המאגר (לצורך העניין נגדירו כמאגר מפגש הנחלים). קיימת אפשרות לעלות דרך השביל המטפס בפינתו הצפונית מזרחית ולהשקיף על מרחבי עמק חפר. בסוף החורף תמונת הנוף מרהיבת עין. בקיץ ממשיכים להתפתל בין הקוצים והשיחים על סוללת המאגר וגולשים בזהירות מהפינה הצפונית מערבית למפגש הנחלים .
בנקודה זו, האלכסנדר – שכיוון זרימתו הכללי הוא ממזרח למערב – מסיים לו ברך ארוכה שמתחילה סמוך לגשר קשתות האבן והפילבוקס בצד כביש 6 סמוך לטירה. אפיקו נמשך מדרום לצפון עד למפגש הנחלים, שם מסתיימת דרכו צפונה ואפיקו חוזר להתעקל מערבה.
מהמאגר מדרימים במעלה הנחל כ-200 מטר עד גשר הצינורות התלוי (סגור לתנועה) ולפני שחוצים את האלכסנדר לגדה המערבית שלו, אפשר להשיב נפשנו בעצירה תחת צילם של עצי הבוסתן הנטוע, שהוא חלק מפרויקט השיקום של הרצועה התיכונה של האלכסנדר הקרויה “פארק קדם”.
<!–alx_07.htm–>
Add Comment