אליבא דתובע בן 35 מהיישוב בת חפר, שלנוכח חשיפתו רבת השנים לחומרים מסוכנים ולאדים רעילים, פיתח התובע מחלת נשימה אשר התבטאה בקשיי נשימה מרובים, במיוחד בעת מאמץ והתקפות ברונכוספסטיות.
בתביעה שהוגשה היום בבית משפט השלום בראשל”צ באמצעות עו”ד ענת מולסון, טוען התובע, בן 35 מהיישוב בת חפר, כי החומרים המסוכנים אליהם נחשף בעבודתו במפעל רהיטים, גרמו לו למחלת נשימה קשה ולאי יכולת לבצע פעולות פיסיות שונות. התביעה הוגשה על סך של עד 2.5 מיליון ש”ח.
עו”ד ענת מולסון התובע הפך לשבר כלי המתקשה מאוד לתפקד באופן יומיומי.
התובע טוען, כי העובדים במפעל ארז ריהוט תעשייתי בע”מ מתל מונד, לא ידעו, כי מדי יום הם נחשפים לחומרים מסוכנים ברמה הגבוהה מהרמה התקנית המותרת לחשיפה ולפיכך לא היו מודעים כלל לסכנה הרובצת לפתחם בעבודתם אצל הנתבעת. במקביל, נאמר לעובדים ע”י הנתבעת, כי החומרים אליהם הם נחשפים אינם מסוכנים כלל.
בחודש מאי 2003 ביצע המוסד לבטיחות וגיהות בדיקה במפעל הנתבעת. הבדיקה כללה מדידות של רמת החומרים המסוכנים הנמצאים באוויר באזורים שונים של המפעל.
העובדים לא קיבלו את תוצאות הבדיקות אותן ביצע המוסד לבטיחות וגהות וגם לאחר הבדיקה הנ”ל לא שונה דבר מנהלי העבודה שהונהגו עד אז במפעל הנתבעת.
לאחר התדרדרות מצבו הרפואי של התובע, השיג התובע את דו”ח המוסד לבטיחות וגהות אשר ביצע את הבדיקה במפעל הנתבעת בחודש מאי 2003 היינו מעל לחצי שנה, לפני שהחל התובע להתלונן על בעיות בנשימה.
בין השאר נאמר בדו”ח הנ”ל, כי אצל הנתבעת; “נמדדו רמות גבוהות של אבק.. נמצאה חשיפה גבוהה לחומר TGIC הידוע “כחומר מגרה חזק במערכת נשימה ועלול לגרום לאסטמה. כמו כן, נמדדו רמות גבוהות של כרומט העופרת”.
ההמלצות אשר עולות מדו”ח המוסד לבטיחות הינן בין היתר כדלקמן:
א. על העובדים במפעל לעבוד עם מסכות בגלל נוכחות החומרים המסוכנים ברמה גבוהה מהתקן.
ב. יש לשלוח את העובדים לבדיקות רפואיות תקופתיות במרפאה תעסוקתית פעם בשנה.
ג. יש להקפיד להדריך עובדים חדשים לפני תחילת עבודתם.
ד. יש להדריך את העובדים לגבי הסיכונים הבטיחותיים וגיהותיים הנובעים מאופי העבודות במפעל לפחות פעם בשנה.
נוכח חשיפתו רבת השנים של התובע לחומרים מסוכנים ולאדים רעילים, פיתח התובע מחלת נשימה אשר התבטאה בקשיי נשימה מרובים, במיוחד בעת מאמץ והתקפות ברונכוספסטיות.
התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בגין מחלת המקצוע בה חלה כתוצאה מעבודתו.
הביטוח הלאומי קבע, כי ישנו קשר ברור בין חשיפתו הממושכת של התובע לחומרים המסוכנים במקום עבודתו לבין התפרצות מחלתו.
ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה את שיעור נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 20% נכות, נוכח התפתחות אסטמה תעשייתית אשר הפכה לקבועה.
פרופ’ שמעון שפיצר שהינו מומחה למחלות ריאה ולב, בדק את התובע וקבע אף הוא כי שיעור נכותו הרפואית של התובע עומד על 20% נוכח מחלת האסטמה שפיתח התובע במהלך עבודתו אצל הנתבעת.
עוד קבע פרופ’ שפיצר, כי מאחר ומחלתו של התובע ממשיכה ומתמידה כיום, זאת על אף הזמן הרב שחלף מאז שעזב התובע את עבודתו אצל הנתבעת, הרי ש”יש להתייחס למחלתו כאל מחלה כרונית שכבר לא תחלוף”.
עובר לתאונה היה התובע גבר בריא. כתוצאה מהתפתחות מחלת המקצוע, הפך התובע לשבר כלי המתקשה מאוד לתפקד באופן יומיומי.
התובע סובל מקשיי נשימה באופן קבוע המתגברים בכל מאמץ פיזי קל ביותר וכן מהתקפי שיעול קשים. התובע מתקשה לעלות ולרדת במדרגות, לסחוב סלים כבדים או לבצע כל פעילות ספורטיבית כפי שנהג לעשות עובר לפגיעתו אצל הנתבעת.
ת.א 2735/05 בימ”ש השלום ראשל”צ.
טרם הוגש כתב הגנה.
Add Comment