קובי לוי, מתחיל עם פיצה ממשיך עם ספור מדהים ומפתיע בקנדה, לא מתרגש מהנסיך שהתחפש לנאצי, חוזר לעיירה הבוערת שדרות, מתנחם בכינרת ומקנח בריחות סלסלת הפירות לט”ו בשבט
Kobi Levi_t180k-n_01_05.jpg
לקרוא ולא להאמין: אלו הם ההבדלים בין קנדה וישראל, בין שרים בעלי אופי אירופאי לבין המאפיין את המזרח התיכון. עצוב לנו שזה כך… שרת ההגנה של קנדה, הגב’ סגרו, התפטרה השבוע, בעקבות טענות העתונות, כי הסכימה לסייע לבעל פיצריה למנוע את גירושו מקנדה. בתמורה, כך נכתב, לפיצות בחינם. בעל הפיצריה טוען, כי בסך הכל הביא לשרה הקנדית ול-16, מתומכיה פיצות ולחם שום במהלך מסע הבחירות שלה, זאת כשוחד לכאורה, על-מנת שהגברת הנכבדה תפעל למניעת גירושו.
סגרו, השרה הקנדית מכחישה מכל וכל את ההאשמות. כן פיצה לא פיצה. עם טונה, עם זיתים, בלי פטריות, אבל השורה התחתונה היא, שהגברת הנכבדת סגרו – שהיתה ישובה סביב שולחן הממשלה – הביעה והפנימה שאין לה מה לחפש במסדרונות השלטון הקנדי, עקב הגבינה שנדבקה לה בשמלה.
עם כל הכבוד, סוג של השמצות מהסוג הזה לא איפשר למצפונה הפוליטי האזרחי להמשיך ולשלוט ולקבל כבוד. עד כאן. תחשבו על זה, לא אי יווני, לא סיריל קרן לא עמותות, לא שוב פולישטיקים שונים ומשונים. בסך הכל פיצה עם כמה רסיסי זיתים. לקרוא ולא להאמין: קנדה, כנראה זו מדינה מכוכב אחר.
המדים הנאצים
אין לי מושג מה רוצים מהנסיך הבריטי, הסימפטי והחייכן, הארי. הילדון המלכותי, לקח בסך הכל כמה פריטי לבוש נאצים והעלה אותם על עצמו. ביג דיל.
prince_harry_t180k-n_01.jpg
כל העולם נסער, המצפון העולמי רעש וגעש, אוי ואבוי פוליטיקאים גרמניים (כן, כן) הוציאו הודעה לעיתונות בה הם קוראים לאסור את הסמלים הנאציים, בכל רחבי אירופה בעקבות שערוריית התחפושת של הנסיך הבריטי החביב.
אפילו וולפאנגנג בנסבאך (גרמני הארי), סגן יו”ר המפלגה “האיחוד הנוצרי”, אומר: “סמלים נאצים, הם בלתי נסבלים לקורבנות המשטר הנאצי”.
קשה להימלט מן התחושה, כי הסערה הזו, איננה אלא מיפגן של צבועיים, המנסים לכבס את מצפונם על גבי הנסיך. האנטישמיות האירופית חוצה גבולות, גם 60 שנה אחרי המלחמה. הפגיעה ביהודי אירופה, בעיקר בצרפת, מעלה ניחוח מבהיל הדומה ל”לילות הבדולח” הזכורים לרעה.
הלוואי וכל הבעיה האנטישמית היתה נעוצה רק במדי הנאצי של הבחורצ’יק הבריטי, אך האמת היא שונה לגמרי: הלבבות האירופאים גדושים בשינאה והמדים הנאצים הם לכל היותר משחק ילדים.
העיירה בוערת
אם אינני טועה, העיירה שדרות איננה מיועדת לפינוי, ואולי אני טועה העיירה בהחלט בוערת.
אגב, המרחק בין שדרות לאשקלון ואשדוד הוא לא רציני בכלל. עוד בעיטה קטנה לקסאם וגם שתי הערים הללו, נכנסות בדלת הקדמית ל”מועדון הלא סגור” של עיירות הספר בישראל החוצה. ונדמה שצה”ל, שר הביטחון ויועציו, בולעים את הלשון מתוך חוסר פתרונות.
kasam_t180k-n_02.jpg
אבו-מאזן, עדיין נמצא באיזה מן חלום יומרני לשלטון אנושי יותר ברשות הפלשתינית, אך המציאות מוכיחה, כי מתחת למעטה הנעים של אבו-מאזן, מסתתרת לה דמותו של עראפת המוכר והרע.
הקסאמים נופלים, שדרות נסדקת, צה”ל חיוור ותלוש, ההתנתקות צוברת תאוצה לא ברורה וערפל כבד מנסח את העתיד. ערפל לא מבשר טובות. ה’ ישמרנו.
אל תגעו בכינרת
וכרגיל, בעוד המדינה ממשיכה להתפרק בקצב הקסאם, הכלכלה מתרסקת על ראשי העניים ואירגוני המורים ממשיכים להתרסק על דו”ח דוברת. עוד מדווחים עובדי נציבות המים על עליה סולידית של מפלס הכינרת.
2.5 ס”מ זה לא הרבה, אבל אופטימי.
כן, מעל לקו האדום, לא מעל לקו האדום, הכנרת היא קונצנזוס למצב הרוח הלאומי. ורק אם חס ושלום יחליט מי שיחליט להחזיר גם אותה, אז גם “הטור האישי של קובי לוי” ייצא להגן על כבודה האבוד.
חורף ישראלי
סמוך לט”ו בשבט, כל כך נעים, עם הגשם הציורי והנינוח, המשרה אווירה אופטימית קרירה משהו. ילדותי והאדמה החקלאית מהבילה ריחות צפופים של חורף ישראלי, שנותן לכינרת הלאומית תקוות לשמור על גזרה דומה, על מפלס יציב ועל תחושה אופורית שאמנם קשה כאן.
fruit basket_t180k-n_05_01.jpg
אבל עיני ה’ צופיות. ברדת גשמים, כמו תמיד חודרת לנחיריים וללב המתרחב למראה סלסלת הפירות של ליל סדר ט”ו בשבט.
פירות שבין אדם לחברו
יכולנו לחיות רק מלחם ומים ובכל זאת שהקב”ה ברא המון פירות צבעוניים, ריחניים וטעימים להפליא.
וטעם הדבר: כדי לעשות לאדם נחת רוח, שמחת חיים, הרחבת הדעת כדי לסייע בעבודת ה’.
וכמובן נצטווינו ללכת בדרכי אלוקינו, וכשם שהקב”ה גורם לנו נחת ושמחה והרחבה, אף זאת מוטל עלינו לעשות לחברנו בסבר פנים יפות בלב מתרחב בשפע חן, כמו הפירות.
דברי חכמים
“מזונותיו של אדם מתמעטים כשאין הוא דן את האדם לכף זכות” (ר’ נחמן מברסלב).
___________
* צילום סלסלת הפירות מתוך אתר פרחי המושב
Add Comment