תגובה ל”הצרכן מתבקש לסבסד החקלאים” (אורה קורן, כלכלה, הארץ, 12 ביולי)
EITAN BEN-DAVIA_t180_01.jpg
העיתונאית אורה קורן, מעלה על נס את תוכנית החשיפה ליבוא מתחרה “שהופנמה על ידי המשק כולו”. מאחורי המילים הנקיות מסתתר תהליך כואב של סגירת עשרות מפעלי טקסטיל בשנים האחרונות לטובת יבוא מהמזרח הרחוק או מירדן והשלכת עשרות אלפי עובדים לרחובות. קורן, מבקשת שתהליך דומה של “התייעלות” יתבצע במפעלי המזון ובחקלאות.
במקרה של ענף הטקסטיל מדובר בפגיעה כלכלית קשה בעובדים ובבעלי המפעלים בלבד. עתידה של מדינת ישראל כמדינה עצמאית אינו נפגע מכך שחולצות ומכנסיים מיובאים מחו”ל. בחקלאות המצב שונה בתכלית.
אם החקלאות בישראל, תהרס כתוצאה מיבוא בהיצף הפגיעה תהיה כה קשה עד לסיכון המשך קיומנו כמדינה יהודית! החקלאות היא הרבה יותר מאשר ענף כלכלי. היא השומרת האמיתית של אדמות הלאום. זו אינה קלישאה ריקה, אלא המציאות.
שוחרי החשיפה ליבוא מוזמנים לצאת ממשרדיהם הממוזגים לסיור במרחבי הנגב הלוהטים. הם יגלו שמאות אלפי דונמים של אדמות חקלאיות שעובדו עד לשנים האחרונות על ידי החקלאים ננטשו מחוסר כדאיות כלכלית.
הם יגלו גם שבטבע אין ריק ואותן אדמות בדיוק מעובדות כיום על ידי גורמים אחרים או נתפסו באופן בלתי חוקי על ידי בדואים. ספק אם קרקעות אלו יחזרו אי פעם לחזקתו של העם היהודי.
לחקלאים, אין כמעט יכולת להתייעל. כבר היום, עובדים רבים מהם על גבול הרווחיות או אף מתחת לו. ירידת מחירי התוצרת החקלאית כתוצאה מיבוא מתחרה, כפי שקורה כעת מסיבות אחרות, תביא לנטישה המונית של הקרקעות.
אם חלילה דבר זה יקרה, ילדינו ונכדינו יקללו אותנו על שלא ידענו לשמור עבורם על הקרקע שהורינו וסבינו גאלו במאמץ רב.
חשוב לציין, שהמכס על יבוא של מוצרי חקלאות מעובדים רק מאזן את הסובסידיה הנדיבה המוענקת לחקלאים בחו”ל. איננו מוכנים שישראל תהפוך להיות המסלקה של העודפים העולמיים בתוצרת חקלאית. אם מדינת ישראל בחרה שלא לסייע לחקלאיה, לפחות שלא תייבא אלינו את המוצרים המסובסדים מחו”ל.
__________
כותב המאמר, הינו איתן בן דוד, מזכ”ל תנועת המושבים.
Add Comment