סיכום שבועי לתאונות דרכים:
השבוע נהרגו 6 בני אדם ו 8 נפצעו פצעים קשים
בתאונות דרכים נהרגו השבוע 6 בני אדם ו- 8 נפצעו פצעים קשים.
משטרת התנועה, מתכוונת החל מהיום ובכל סוף השבוע הזה, לקיים 47 מבצעי אכיפה בכבישים עירוניים ובין-עירוניים.
מתחילת השנה נהרגו בכבישים 233 בני אדם, 48 פחות מהתקופה המקבילה אשתקד.
תגובה מאת נסים גבאי:
לכבוד אדוני ראש הממשלה
לכ’
ראש ממשלת ישראל
מר אריאל שרון
הנדון: עזוב הכל – טפל בקטל בדרכים כתוצאה מתאונות מיותרות לחלוטין
אדוני רה”מ.
אומנם אינני ראש ממשלה, מה לעשות.
גם אינני חבר כנסת, וטוב שכך.
אפילו אינני מנכ”ל, כי אין לי חברים בכנסת ובממשלה.
אבל אני עדיין, תושב מדינת ישראל, מחכה לכבות את האור, אחרי שאחרון המתיאשים ממה שקורה כאן, יעזוב ואני אחריו.
שאלת ביניים:
האם תכנס מחר יום א’ את ממשלת ישראל, בשעה 08:00 כדי לדון בדרכים המיידיות לפתרון ביניים בנושא תאונות הדרכים?
כי עם ישראל קם הבוקר, לעוד בוקר של כותרות כאלה:
ארבעה, בני אדם נהרגו, בתאונות דרכים. התאונות התרחשו כולן אתמול (יום ו’). בערב נהרג אדם בכביש 234 בין צאלים לאורים. מוקדם יותר נהרג אדם ו-12 נפצעו בתאונת דרכים בצומת אלעד. בצהריים נדרס ילד פלסטיני על ידי רכב ישראלי ובבוקר נהרג נהג טרקטור מפגיעת רכבת ליד קריית גת.
רציתי אדוני רה”מ להסביר לך, שמאחורי המוות האיום הזה של “רק” עוד 4 בני אדם מתוך סה”כ של כ-22,500 נקטפים עד כה, שהם יותר מכל חללי צה”ל בכל מלחמות ישראל – אז מאחוריהם: הורים, בנים ובנות של, אחים ואחיות של, דודים ודודות של, סבים וסבתות…
כעת לשאלה רצינית יותר, אדוני ראש הממשלה: האם ידוע לך שאיש מבין ההרוגים הללו שנמרחו בדרכים, לא רצה ולא פילל למוות כזה, ובכלל?! כי אדוני ראש הממשלה, אני יודע בדיוק למה וכיצד הם נהרגו, למרות שממש לא הייתי במקומות הארוע.
אני מומחה תחבורה, דבר שניתן למדוד, להבדיל מ”מומחי פוליטיקה” שהם בערך 120 בני אדם – שהיו צריכים לכתוב במקומי את המכתב הזה.
אני עשיתי פי אלף מונים יותר, מכל מי שעוסק בתחום התחבורה בישראל, בהתנדבות, עם לא מעט תוצאות מעשיות מקומיות בנתניה וארציות בכלל סימולטנית – הבעיה היתה ונשארה באלה שמקבלים עשרות שנים משכורות באותו תחום, בו הם צריכים לקדם דברים כבדים ומעשיים יותר – ובמקום להצדיק את משכורתם, הם פועלים ללא לאות כדי להכשיל את כוונותי המקצועיות לשיפור המצב העגום הזה – תרתי משמע.
לכן, אני נאלץ חדשות לבקרים לכתוב לך (ולקודמיך), לזעוק לחכי”ם (ולקודמיהם), להיפגש בכל כנס ובכל דרך ישירה עם כל גורם שאולי יכול להזיז משהו בנדון ואתה יודע מה?! אתה יותר מאשם, בקטע האחריות המיניסטריאלית שלך כמחוייב לכל תחום במדינה: הרי פגישה שלי, עם סגן השר יעקב אדרי, “התפוצצה”, כי הוא בא אלי “בוכה” שלא נתת לו אופציה וברכת הדרך לעסוק ברצינות בתחום הזה של הקטל בדרכים הוא טען (פחות או יותר) שזה לא כל כך מעניין אותך…
אדוני ראש הממשלה.
רגע לפני שאני עוזב את עבודתי, עוזב את משפחתי, עוזב את המעט נוחיות שיש לי במדינה הזו שאתה ממונה עליה – ויוצא לדרכים כדי להסביר ברחובות הארץ, בשכונותיה ובצמתיה – את העוול הנורא שגורם המימסד לקרות התאונות בדרכים – ולשכול, אנא קרא לי, מיד, כדי לשמוע מה יש לי לומר לך, ומבטיחך שאם תאבה – הכל יהיה שונה בתחום זה מכאן ואילך.
מעולם לא שאפתי לקבל כתרים על פעילותי, על התוצאות החיוביות של כל עצותי, על רצוני המוכח להפחית את הקטל בדרכים. נשאלתי יותר ממיליון פעמים שמא חס וחלילה, אני פועל כל כך בנחרצות, כי קרה לי אולי אסון דומה במשפחה.
אז (טפו, טפו) לא!
אני עושה את מה שאני יודע מצויין, רק נחסם ע”י מי שדווקא היה צריך להיות מעוניין לקדם את טיעוניי.
אני חייב לומר לך, אדוני רה”מ, שיש לי קבלות על יכולת הצלחה עתידית של תוכניותיי להפחית את הקטל בדרכים: 30 שנה של הסברים בכיתות בהן הרציתי, החלפת דיעות בכנסים בכל הרמות – עד נשיא המדינה, תשבחות משופטי בתי המשפט – ובעיקר העליון, ושיחות ייעוץ ארוכות בכל אמצעי התיקשורת הכתובה והאלקטרונית.
אז אדוני רה”מ.
אינני חבר ליכוד, ואינני מקורב לאף גורם ממלכתי. למרות זאת אני מציע בפעם המי יודע כמה, את שרותיי המקצועיים, כדי שפעם אחת יראו תושבי מדינת ישראל כי אפשר לעשות את הדברים בתחום זה ממש אחרת – ובאפקטיביות.
בתודה,
נסים גבאי,
gabbai@012.net.il
Add Comment