תקציב החינוך הגזירות הכלכליות של שר האוצר החדש, בנימין נתניהו, לא פסחו (כצפוי) על מערכת החינוך הישראלית. מערכת חינוך, שגם בלי התקציב הפוגע, הולכת ומדרדרת מן הפח אל הפחת. ואנחנו, האזרחים הצעירים והקטנים, עתידים להיפגע במיוחד מהתכנית הכלכלית קשות. אין כאן עניין של שכבות חלשות או שכבות עמידות; כולנו, כל התלמידים, ניפגע האם גם הילדים של שר האוצר יסבלו מהקיצוץ?.
מה הוא בכלל הקיצוץ, ואיך מגיב משרד החינוך לרעיון?
6,00 מורים עומדים למצוא עצמם מפוטרים בזמן הקרוב; כידוע, בהתחלה דובר על 16,000 מורים- אבל הוחלט לבסוף לפטר 6,000 מורים “בלבד”, כהגדרת משרד החינוך. מה זה אומר על מצב החינוך הישראלי כיום?
ובכן, 6000 מורים מפוטרים- כנראה הוא לא משהו שישפיע על הנוער לטווח הקרוב, אלא יותר מהלך מסוכן לטווח הארוך. ומדוע? מכיוון, שבכדי למשוך סטודנטים מצטיינים להוראה, צריך לתת להם (מלבד משכורת יותר גבוהה) אופק וקידום, דבר אשר אחרי פיטורים שכאלו חסר סיכוי. חוץ מזה, אופק של קידום ושיפור הוא דבר שעולה הון תופעות, ובכירי האוצר ממש לא מעלים בדעתם לבזבז כסף על שיפור תנאי המורים, למען נוער איכותי יותר שישאף להיות חלק ממערכת החינוך.
מספר ילדים בכיתה, הוא נושא משמעותי ביותר שעולה במערכת החינוך בזמן האחרון. בכיתה שלי לדוגמה, ישנם 42 תלמידים. בכיתה ממוצעת של התיכון התורני של ש”ס יש 19 תלמידים, ובכיתות של מוסדות המזוהים עם אגודת ישראל ישנם 22 תלמידים. אין לי מושג איך לימור לבנת מחלקת את התקציב, אבל אני מריח משהו מסריח.
במצב שנוצר, עם התקציב הכול-כך קטן במערכת החינוך, אין ברירה אלא לקצץ בכיתות לימוד; במדינה מערבית נורמאלית יש 20 תלמידים מקסימום, אז אצלנו אפשר לעשות בחינוך החרדי 30 ילדים בממוצע בכיתה, ו”להעביר” כיתות לימוד לחינוך הערבי, הממלכתי ואחרים שסובלים מעודף-אוכלוסין של תלמידים.
אין צורך להזכיר אילו מקצועות החרדי מבני-ברק לומד ואילו מקצועות אני לומד. החרדי לומד: תלמוד, גמרא, תנ”ך ושלל דברי חכמים, ואני לומד מתמטיקה, אנגלית, מדעים ועוד דברים שאינם נחוצים כלל לעולם המודרני. וכמובן, שאני לומד את המקצועות הנוראיים הללו בכיתת 40 תלמידים, ואילו הם מסתפקים ב19 תלמידים. יש צורך להוסיף משהו?
גם שעות הלימוד יקוצצו; מספר השעות לכיתה בחינוך הדתי הוא 50.1, בחינוך הממלכתי הוא 45.9, ובחינוך הערבי הוא 45.1. שוב, ריח חזק של אפליה אופף את משרד החינוך. איך זה שלא כל תלמיד בארץ מקבל הזדמנות שווה? פשוט חוצפה ממעלה ראשונה. הבושה שצריך משרד החינוך להראות, היא בושה שעוברת כל גבול- ויש לעצור את האפליה הזו. אבל משרד החינוך לא מתכוון לקצץ יותר בחינוך הדתי, או להוסיף שעות בחינוך הממלכתי, או בחינוך הערבי. הוא מתכוון לבסס את האפליה הזו, ולקצץ שווה בשווה בכל מגזר. הרי משרד החינוך רוצה להיות שוויוני, לא? ומה יותר שיווני מקיצוץ שווה בשווה?
מעבר לחשש פיטורי 6,000 המורים, צריכה העובדה הזו להדאיג בעיקר את דור המורים הבא. המורים המפוטרים הם אלו שזכו לפחות מ-9 שנות הוראה, דבר שמסכן את עתיד מערכת החינוך. ומדוע דווקא המורים הצעירים, שנחשבים לאיכותיים, טובים ומצליחים יותר, הם אלו שימצאו עצמם מחוץ למערכת? הסיבה פשוטה, וניתנת להדגרה במילה אחת: פנסיה. למה לפטר את המורים הפחות טובים, אם אפשר לעשות מעט כסף? למי אכפת מהילדים ומדור העתיד- כשאפשר לפטר מורים טובים במחיר זול?
רונית, מורה צעירה, התראיינה לעיתון “ידיעות-אחרונות”, וסיפרה: “זה כמו רולטה- הפיטורים והקיצוצים. ממה רוצים לקצץ לי, מה-4,100 שאני מקבלת? אני עובדת כל יום בבית הספר ובבית, מקבלת בכל יום שיחות מהורים ועושה את זה מכל הלב. אני רואה את המורים אצלנו בבית הספר, כולנו עובדים קשה ואוהבים את מה שאנחנו עושים, ועושים את זה מכל הלב. אנשים מגיעים למקצוע הזה למרות התנאים, בטח לא בגללם”.
ולמורים שבכל זאת לא יפטרו, לא מחכה גן-עדן בבתי-הספר. מדובר על קיצוץ של 8% במשכורת לפחות, ואף אחד לא צריך לספר לכם על המשכורת של המורים. כמו כן, קיצוץ שעות ההוראה שעליו דובר מקודם, פירושו אחד ויחיד: עוד תלמידים בעוד כיתות. כלומר, למרות הכיתות המנופחות שכבר ישנן היום, הן ימשיכו לגדול.
סגירת מקצועות שמוגדרים “בלתי רלוונטים”, זהו עוד חלק שולי מתוכנית הקיצוצים במערכת החינוך. כלומר, מקצועות כמו נגרות, כלכלת בית ועוד, ימצאו עצמם מחוץ למערכת השעות. אבל השאלה אם הקיצוץ עוצר בנגרות עומדת בעינה; מי יודע האם מקצועות כמו מוסיקה ואמנות נחשבים רלוונטיים? מדובר על מקצועות שמקנים ערכים. אין זה קל ופשוט, ואין זה הוגן, להוריד ממערכת השעות מקצועות תרבות. למה אמורה לחנך מערכת החינוך אם לא לתרבות וערכים?
אני יכול לכתוב כאן עוד 1001 קיצוצים שונים ומשונים שנעשו במשרד החינוך, כמו לדוגמה הקיצוץ בחינוך המיוחד- אך זה נראה לי כבר מיותר. הפגיעה שמערכת החינוך סופגת בקיצוץ הזה היא אנושה.
מה זה נשמע לנו סה”כ? קיצוץ של כמה שעות (איזה כיף! פחות בית-ספר!), עוד כמה מורים יפוטרו (נקווה שזה המורים שאנחנו פחות מחבבים), ונוכל להכיר עוד כמה ילדים שיצטרפו לכיתה המורחבת שלנו. לא. פה לא נסגר העניין. מדובר בנזק של שנים, שאנחנו לא נחוש כפי שאחינו ואחיותינו הקטנים יחושו. זהו נזק עצום במערכת חלודה, נזק שבלתי אפשרי לחפות עליו. המערכת הגוססת שאני מדבר עליה, מקבלת עוד בעיטה מראשי האוצר, עוד בעיטה מלימור לבנת, והופכת להיות כל-כך חלודה שכמעט ואין שמנים שיתקנו אותה. כמעט ואין.
פיטוריהם של המורים הטובים והמוכשרים בארץ, נזק של שנים. מי עכשיו יבוא ללמוד הוראה? רק אנשים מחוסרי ברירה. עד היום, היו עוד מורים שבחרו במקצוע הזה מתוך רצון להמשיך את עתידנו. היו מורים שאהבו את המקצוע, את העזרה לתלמידים. היו מורים שבחרו את המקצוע למרות השכר ולא בגלל. אבל היום, אחרי עוד שחיקה בשכר, אחרי עוד קיצוץ, ואחרי עוד בעיטה כואבת במיוחד, היום לא נייצר כאלו מורים. לא יהיו בזמן הקרוב מורים שילכו ללמוד הוראה מתוך בחירה, פשוט לא יהיו.
טוב, אז כרגיל, ממשיכים לדפוק מאחור את האזרח. אבל אי-אפשר לשבת בשקט, ולתת לאנשים שמשמידים והורסים ודורכים ובועטים ומחריבים את מערכת החינוך להמשיך להרוס ולהחריב. אי-אפשר לעבור על גזר-דין המוות שניתן למערכת החינוך הישראלית בשתיקה. לכל דבר, לכל מכה, יש גבול. וכאן חצו את כל הגבולות האדומים, עברו את כל הקווים האדומים- ולא התירו ברירה לחינוך הישראלי. החינוך הישראלי התדרדר לחינוך של עולם שלישי, והוא צפוי להידרדר עוד ועוד.
ועכשיו אני קורא בקול גדול: אין כאן עניין של שמאל, או ימין. האינטרס של מצביעי ליכוד, מצביעי מפד”ל , מצביעי שינוי, מצביעי העבודה ומצביעי מר”צ הוא שווה; אנו חייבים לשלב יד ביד, ימין שמאל ומרכז, ולצאת נגד הקיצוץ בחינוך. זהו קיצוץ שנותן מכת מוות לחינוך, ולזה אין לנו רשות, אזרחי מדינת ישראל היקרים, אין לנו רשות לתת לזה להתממש. ולכן- קראו בקול גדול “לא לקיצוץ בחינוך!”, כי בלי חינוך, מה הוא עתידינו?
* הטור מאת יונתן נפתלי* Uהובא באדיבות אתר מגזין הנוער והצעירים הישראלים “לגוז” מהטובים ברשת הישראלית – לאתר לגוז.
Add Comment