מעבר לפגיעה בצדק ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק, הרי ההגנה שהמערכת נותנת למי שכבר נתפסו בקלקלתם מעודדת אחרים להמשיך ולפעול בדרכים הנלוזות הללו.
– המשך הכתבה מעמוד קודם – לחזרה לחץ כאן.
המחקר האמריקאי, ניסה לאמוד את שכיחותה של התופעה. בספרות שעסקה עד אז בתופעה זו הוזכרו אומדנים הנעים בין 5% ל-20%. אומדן זה נראה למבצעי המחקר גבוה, והאומדן שנקבע על ידם מתייחס לשיעור טעות בגובה של 0.25% עד 0.5%, מסך כל ההרשעות. אם ניקח מדד מינימלי זה כמדד תקף גם למדינת ישראל, נמצא, כי עשרות “נאשמים” מרצים את עונשם על לא עוול בכפם, עובדה שחייבת להדיר שינה מעיני רבים מאתנו.
בתביעת הפיצויים שהגישו הנאשמים בפרשת מע”ץ היטיב השופט משעלי לתאר את גודל העוולה שנגרמה למי שהורשעו בזדון על ידי המערכת המושחתת:
“אדם כזה איבד איפוא כל זיק של תקווה וכאילו נסתם עליו הגולל. ההרשעה הטביעה אות קלון חלוט במצחו וגם לאחר שסיים לרצות את עונש המאסר מתהלך הוא בין הבריות כקין בשעתו.היש מחיר לשלילת חירותם של המבקשים משך השנים שבילו מאחורי סורג ובריח על לא עוול בכפם? היש בכוח בן אנוש להחזיר למבקשים את נעוריהם ואת מיטב שנות חייהם אשר לא יסולאו בפז? היש תגמול לבושה ולקלון שהיו מנם חלקם – שלהם ושל בני משפחתם – משך שנים רבות?
3. אני מודע לעובדה, כי במהלך עבודה של כל גורם, נופלות טעויות ומעשי שגגה, אולם כאשר מדובר, כדבריה של כבוד השופטת דורנר, ברצון להרשיע בכל מחיר, ואפילו במחיר עיוות הראיות והטעיית בית המשפט, אסור לנו לעבור לסדר היום, גם אם מדובר במקרה אחד מתוך אלף, ולצערי הרב מדובר בהרבה יותר.
חמורה לא פחות בעיני העובדה כי למיטב ידיעתי, לא ננקטו אמצעים נגד מי שהיו אחראים למעשים הנלוזים. מעבר לפגיעה בצדק ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק, הרי ההגנה שהמערכת נותנת למי שכבר נתפסו בקלקלתם מעודדת אחרים להמשיך ולפעול בדרכים הנלוזות הללו.
4. לאור כל האמור לעיל אני פונה אליכם בבקשה לפעול במשותף מתוקף סמכותכם ולהקים ועדת בדיקה בראשות שופט, שבין השאר תחקור, תקבע ממצאים, ותמליץ בעניינים הבאים :
א. האם קיים בסיס לחשד שעולה מהחלטת שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר ולפיו קיימת במערכת אכיפת החוק להיטות יתר להשיג הרשעות גם במחיר הטעיית בית המשפט, העלמת מידע רלבנטי לחפותו של הנאשם והבאת עדויות שקר בפני השופטים. הוועדה תבדוק את ההיבטים השונים של התופעה הזו ואת היקפה.
ב. הוועדה תתבקש להמליץ על אמצעי בקרה אשר יבטיחו ביקורת נוספת של הדרגים הבכירים במערכת אכיפת החוק, ואולי גם ביקורת של גורמים מחוץ למערכת, שתביא לעצירת הליכים פסולים במשטרה ובפרקליטות בזמן אמת .
ג. הוועדה תתבקש לבחון את השאלה מדוע לא ננקטו אמצעים כלשהם נגד המעורבים בהרשעות הכזב, ותתבקש להמליץ על ענישה כגורם מרתיע בסוגייה זו
ד. הוועדה תתבקש להמליץ על אמצעי מניעה, כמו בשלב ההכשרה של החוקרים והתובעים, ורענון תקופתי לאותם גורמים, בכל הקשור למגבלות על הרצון להרשיע וכדומה.
5. הוועדה תתבקש גם לבחון שינויי חקיקה כך למשל מניעת התיישנות עבירות של חוקרים ותובעים שחלקם בהרשעות כזב מתגלה כמו בפרשת מע”צ וברנס רק לאחר עשרות שנים.
כמו כן, מוצעת לבדיקת הוועדה החלת הדוקטרינה האמריקאית הידועה בשם “פירות העץ המורעל”. בישראל אין בפגמים אפילו מהותיים בהליכי החקירה בכדי לזכות נאשם אם אשמתו מוכחת, גם ללא התחשבות באותן עובדות שהובאו בדרך פסולה; לעומת זאת דוקטרינת פירות העץ המורעל גורסת כי עדות שהושגה באמצעים בלתי חוקיים מרעילה את העץ כולו, קרי פוגמת בתביעה כולה.
עמדה קרובה לדוקטרינה זו השמיעה השופטת דורנר, בפרשת ברנס: חשיפתם של שקרים מגמתיים בעדויות חוקרי המשטרה מערערת את אמינותם לא רק לגבי השקרים שנחשפו, אלא גם ביחס ליתר דבריהם…”
אם כך הוא, יתכן ויש מקום לקבוע בחקיקה, כי “זיהום” של חלק כלשהו של ההליך המשפטי, “מזהם” את ההליך כולו, ללא הפרדה וסינון של חלקים שונים בו, ומכאן גם את תוצאותיו.
ייתכן, כי החלת דוקטרינה זו תמלט במספר מקרים עבריינים מעונשם, אולם היא תגרום לחוקרים ותובעים הלוחמים להרשעה, להקפיד על האמצעים שבהם הם נוקטים לצורך השגת מטרותיהם ובעקבות כך גם מספר המורשעים על לא עוול בכפם יצטמצם.
מכובדי השרים,
“אני משוכנע שגם אתם כמי שנושאים באחריות הכבדה לפעולתה התקינה של מערכת אכיפת החוק בישראל שותפים לדאגה ולחרדה מתופעת עיוותי הדין המכוונים הנגרמים על ידי מי שפועלים מטעמכם . הצרה הזו, מסתבר יכולה לנחות על ראשו של כל אחד מאתנו אזרחי ישראל וחובתנו אנו נבחרי הציבור, לעשות הכל שלא תפגע באיש”.
בכבוד רב ובברכה,
ח”כ מיכאל איתן,
יו”ר ועדת החוקה חוק ומשפט.
_____________
לטורים אישיים של ח”כ איתן באתר זה:
“בחירות כעשיו”…
“לבמבה יש יותר תקציב לפרסום מההסברה הישראלית”…
לאתר ח”כ מיכאל איתן – לחצו כאן.
Add Comment