מדינת ישראל, למרבה הצער, היא מעבדה חיה להתמודדות עם טראומה לאומית ואישית. אירועים טראומטיים – בין אם מדובר בלחימה, פיגועי טרור, או תאונות – הם חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ‘כאן ישראל‘ החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’X’.
בעוד שרבים מצליחים בתמיכת הסביבה “לעבד את החוויה” ולשוב לשגרה, אצל אחרים ה”פצע הנפשי” נותר פתוח, מדמם ובלתי נראה. זוהי; “הפציעה השקופה“.
הפרעת דחק פוסט-טראומטית (‘PTSD‘) אינה גזירת גורל, אלא תגובה פיזיולוגית ונפשית ממושכת ל-אירוע קיצוני. היא אינה מסתיימת כשהאירוע נגמר;
היא ממשיכה ללוות את האדם חודשים ושנים לאחר מכן, ומתבטאת בזיכרונות חודרניים (“פלאשבקים“) סיוטים, דריכות מתמדת, ופגיעה אנושה באיכות החיים ובתפקוד.
▰ מהעבר אל ההווה; האבולוציה של הבנת הטראומה
הבנתנו את הטראומה עברה כברת דרך ארוכה. בעבר, ה-PTSD, נתפסה כחולשה אופי או כבעיה פסיכולוגית גרידא. הטיפולים התמקדו בעיקר בשיחות (פסיכותרפיה) שנועדו לעבד את הזיכרון באופן מילולי.
אולם, פריצות דרך במדעי המוח בעשורים האחרונים, גילו, כי טראומה אינה רק זיכרון רע; היא משנה באופן עמוק את הביולוגיה של המוח.
מחקרים, הראו, כי אצל הסובלים מ-PTSD, אזורים במוח האחראים על זיהוי סכנה (כמו האמיגדלה (מיוונית: αμυγδαλή – שקד)) הופכים להיפר-אקטיביים, בעוד שאזורים האחראים על ויסות רגשי ו-ויסות הפחד (כמו הקליפה הפרה-פרונטלית) נחלשים.
המוח נלכד במצב “הילחם או ברח” (Fight or Flight) תמידי. הבנה זו הובילה לפיתוח טיפולים מבוססי-גוף וטכנולוגיה, המבקשים “לתקן” את החיווט המוחי ולא רק לטפל בסימפטומים ההתנהגותיים. כאן נכנס הנוירופידבק לתמונה.
▰ נוירופידבק; “חדר כושר” למוח הפוסט-טראומטי
“טראומה אינה רק זיכרון אלא שינוי עמוק באופן שבו המוח פועל,” מסבירה ד”ר אירנה נתנאל, פסיכותרפיסטית מוסמכת לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ומומחית לטיפול בנוירופידבק ב”מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת“.
“במצבי פוסט-טראומה, מערכות הפחד והדריכות נשארות פעילות גם כשהסכנה כבר חלפה. נוירופידבק מאפשר ללמד את המוח להגיב אחרת“.
▰ כיצד זה עובד?
הטיפול בנוירופידבק הוא הליך לא-פולשני, עדין ומדויק. הוא מבוסס על ניטור גלי מוח (EEG) בזמן אמת.
המטופל יושב מול מסך מחשב המציג משחק או סרט. אלקטרודות המונחות על הקרקפת קוראות את הפעילות החשמלית במוח.
כאשר המוח של המטופל פועל בדפוס “בריא” יותר – למשל, מצליח להירגע או להפחית את רמת העוררות – הוא מקבל משוב חיובי (הסרט ממשיך לנגן, או שהוא צובר נקודות במשחק).
כך, באמצעות עקרון הלמידה והחיזוק, המוח לומד בהדרגה לווסת את עצמו, להפחית תגובות חרדה ועוררות-יתר, ולחזור למצב מאוזן.
▰ המדע שמאחורי התקווה; ממצאים קליניים מעודדים
סקירה שיטתית ומקיפה שפורסמה בכתב העת האקדמי היוקרתי Journal of Counseling & Development, מעניקה תוקף מדעי מוצק ליעילות השיטה.
החוקרים בחנו סדרה של מחקרים קליניים ומצאו, כי טיפול בנוירופידבק הוביל לירידה מובהקת ומשמעותית בתסמינים המרכזיים של PTSD, כולל; חרדה, דיכאון, פלאשבקים ועוררות-יתר.
המחקרים, הדגישו, כי הטיפול אינו רק מקל על הסימפטומים, אלא גורם לשינוי פלסטי בפעילות המוחית הקשורה לעיבוד פחד, חרדה וזיכרונות טראומטיים.
ההשפעה החיובית של הנוירופידבק, נמצאה תקפה עבור אוכלוסיות מגוונות – מלוחמים שחוו קרב ועד אזרחים נפגעי טרור או תאונות והראתה שהיא חוצה מגזרים וסוגי טראומה.
▰ בשורה חשובה לישראל; הטכנולוגיה בשירות הריפוי
בישראל, שבה האיום הביטחוני המתמשך, מייצר חשיפה גבוהה למצבי סיכון, הממצאים הללו הם בשורה חיונית.
ההתקדמות המחקרית והכלים הטיפוליים החדשים מצביעים על כך שגם המצבים המורכבים ביותר אינם גזירת גורל.
עבור אלפי ישראלים, עצם ההבנה שהמוח מסוגל להשתנות (נוירופלסטיות) ושקיימות דרכי טיפול מגוונות, יעילות ולא-תרופתיות, פותחת פתח לאפשרות של הקלה, שליטה מחודשת ואף חזרה הדרגתית לתפקוד ולרווחה נפשית.
ד”ר נתנאל, מסכמת; “היכולת של המוח להשתנות היא הבסיס לתקווה. גם אחרי טראומה קשה, ניתן לבנות דפוסי תגובה חדשים ובריאים יותר.
הטכנולוגיה של הנוירופידבק, מעניקה לנו מפתח חיוני לפתיחת דלתות הריפוי הללו”.
▰ פרטי התקשרות
המאמר נכתב בשיתוף עם ד”ר אירנה נתנאל, פסיכותרפיסטית מוסמכת לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המטפלת באמצעות נוירופידבק ב”מרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת“.
-
כתובת מרכז מליקוב; הנחושת 3, רמת החייל, תל אביב.
-
טלפון לקביעת תור או לפרטים נוספים; 03-6140614.
-
אתר אינטרנט; www.melikov.co.il.
