פרופ’ דפנה גואטה-פלורנטין מ’אוניברסיטת אריאל בשומרון’ היא אחת מ”נשות הפלא” שיכולות לעשות הכל ולהתאים אלף דברים שמוצאת גם זמן לרקוד ולטייל בהרים ואין יותר מוצדקת ממנה לבחירתה כאחת הנשים הראויות ביותר לחשיפה ב’יום האישה הבינלאומי’ – International Women’s Day, 8 March.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר‘.
יום האישה הבינלאומי, מצוין במדינות רבות בעולם, ובהן מדינת ישראל, מחר ה-8 במרץ והוא מוקדש לבחינת השתלבותן של נשים בכלכלה, בפוליטיקה במדע ובחברה ולציון הישגיהן בתחומים אלה.
האם אפשר לטוּס עד קצה היקום, לאחר ‘המפץ הגדול‘ ולגלות את צְפוּנוֹת היווצרו? לטפל כאם חד-הורית בשלושה ילדים צעירים; 11, 13 כשהגדול שבהם בן 17, לנהל את משק הבית, לחנך, זאת ועוד מבלי להיכנס אל קורות חייה הצבעוניים של דפנה גואטה-פלורנטין בת 51 (יומולדת ב-22.03.22)
פרופ’ דפנה גואטה, נולדה בעיר פירנצה שבאיטליה ושם רכשה את השכלתה כפיזיקאית, היא סיימה תואר ראשון ושני בפיזיקה בהצטיינות בגיל 25 מטעם אוניברסיטת פיזיקה פירנצה. בגיל 29, עשתה גואטה, את הדּוֹקְטוֹרָט.
מגיל 33, בטווח של 10 שנים, פרסמה סדרת מחקרים ופרסומים מדעיים, הצופים תגליות רלוונטיות על קיומם של חלקיקים המיוצרים ממקורות אנרגיה, החשובים להעמקה וקבלת מידע מרכזי על הולדת היקום.
פרסמה סדרת מחקרים ופרסומים הצופים תגליות רלוונטיות על קיומם של חלקיקים המיוצרים ממקורות אנרגיה, החשובים להעמקה וקבלת מידע מרכזי על הולדת היקום.
פרופ’ גואטה, ביצעה מחקר מתקדם במגוון מוסדות בארץ (מכון ויצמן והאוניברסיטה עברית) באיטליה ובארצות הברית (אוניברסיטת בולוניה איטליה, אוניברסיטת JILA, Boulder, Colorado).
פרופ’ דפנה גואטה, היא נציגה בצוות הישראלי של מחקר בינלאומי פורץ דרך בהבנת היקום לגילוי מקור הקרינה הקוסמית (מעין שריד ל”מפץ הגדול“) וזאת על ידי מה שמכונה;
חלקיקי “רפאים” – נייטרינים (Neutron star) בעלי תכונות מיוחדות יחד עם “גלי הכבידה“.
בעוד יש תאוריות שונות הטוענות, כי היקום נוצר מ”כלום” הופתענו לגלות את פרופ’ דפנה גואטה, אשת שיחה מדהימה שהתשוקה הגדולה ביותר שלה היא להמשיך ולעסוק גם 250 שנה במקצוע שלה;
חוקרת בינלאומית בתחום הפיזיקה לגלות את ‘סודות היקום‘ באמצעות חלקיקי “רפאים” שיבואו אחריו.
התפשטות היקום – לפי התאוריה המקובלת, החל היקום במה שמכונה המפץ הגדול – אשר אירע לפני כ-13.8 מיליארד שנה.
ההתחלה הייתה נקודת אנרגיה חסרת ממדים, עבור דרך פאזות שונות של אנרגיה, חלקיקים, כוחות פיזיקליים, היווצרות יסודות כימיים ועד להתגבשות צבירי חומר שהיוו את חומר הגלם למבנים השונים ביקום.
כל זה בתהליך בלתי פוסק של התפשטות, או התנפחות – תהליך הנמשך עד היום ויימשך ככל הנראה, גם בעתיד, ומתבטא בכך שצבירי הגלקסיות מתרחקים אחד מן השני,.
כפי שגילה האסטרונום האמריקאי; אֵדווין פאוול האבל (Edwin Powell Hubble – 20 בנובמבר 1889 – 28 בספטמבר 1953) שנודע בזכות שתי תגליות מדעיות מרכזיות.
על פי האבל, ההנחה, היא, כי פעם הם יצאו מנקודה אחת. עובדה נצפית זו, תומכת במודל המפץ הגדול, כמו גם גילוי קרינת הרקע הקוסמית באמצעים תצפיתיים שונים מן הארץ והן מן החלל.
ולבסוף גם להספיק להפיק סדרת מחקרים ופרסומים הצופים תגליות רלוונטיות על קיומם של חלקיקים המיוצרים ממקורות אנרגיה, החשובים להעמקה וקבלת מידע מרכזי על הולדת היקום.
█ הפרויקט הוא חלק מתגלית שהחלה בשנת 2017, במדידת גלי כבידה מכוכבי נייטרונים…
“חלקיקי הרפאים, הנייטרינים – מסבירה פרופ’ דפנה גואטה, בשל תכונותיהם המיוחדות, ללא מטען חשמלי ועם מסה מזערית ביותר, מאפשרים לקבל מידע שלא ניתן לקבל בדרך אחרת.
תכונותיהם מאפשרות לצפות במקומות מאד רחוקים ולדעת על התרחשויות היסטוריות מתחילת היווצרו של היקום. הנייטרינים עשויים לעזור בהבנת אחד מסודות היקום – גילוי מקור הקרינה הקוסמית.
הקרינה הקוסמית זו אנרגיה ברמה מאד גבוהה, הכוללת שטף של פוטונים (photons) הנחשבים חלקיק יסודי, המהווה את ה’קוונטום של השדה האלקטרומגנטי‘ ונשא הכוח של הכוח האלקטרומגנטי
שמהווים, ככל הנראה, סוג של שריד מן המפץ הגדול (The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום, והיא אחת מהשאלות החשובות בהבנת היקום“.
בנוסף פרופ’ גואטה לוקחת חלק בפרויקט ישראל לגילוי מקור גלי הכבידה, מדובר בפרויקט ששותף למחקר בינלאומי פורץ דרך בהבנת היקום.
הפרויקט הוא חלק מתגלית שהחלה בשנת 2017, במדידת גלי כבידה מכוכבי נייטרונים.
שתי התגליות המדוברות; מהוות עידן חדש בחקר היקום. גילוי מקורות נוספים של נייטרינים וגלי כבידה, יאפשר יצירת מפה של מאיצי קרינה קוסמית ומחקר מתקדם על פעילותם.
“נייטרינים, מסבירה פרופ’ גואטה; “הינם חלקיקים קטנים שכמעט ולא מקיימים מגע עם חומר רגיל, הם קשים לגילוי ולכן הם מכונים; “חלקיקי רפאים“.
הם נראים בהתפוצצות כוכבים (“סופרנובות” – Supernova) ומהשמש. היותם ללא מטען חשמלי (אלמנטריים) ובעלי מסה מזערית, מאשרת להם לנוע במהירות קרובה מאוד למהירות האור וכך בדרך כלל לעבור דרך חומר רגיל ללא הפרעה.
תכונות אלה מאפשרות לאסטרופיזיקאים לקבל מידע ממקומות שאינם ניתנים למדידה ישירה בכלים אחרים.
מאידך, תכונות אלה של הנייטרינים מקשה מאוד על גילויים ולכן הם מכונים גם ‘חלקיקי רפאים‘. ואכן, עד לאחרונה, לא זוהה מקורם של הנייטרינים“.
“חלקיקי ה-נֵייטְרִינוֹ או ניוטרינו (Neutrino, באיטלקית; “נייטרון קטן“)
█ פרופ’ דפנה גואטה; “מאז שהייתי בת 15 ידעתי שאני רוצה לחקור על חלקיקים באנרגיה גבוהה…”
הם בעלי אנרגיות גבוהות מאוד (טריליוני אלקטרון וולט) הגבוהות באלפי עד מיליוני מונים, מאלו של אירוע הסופרנובה, של התגובות הגרעיניות בשמש או של מאיצי החלקיקים העוצמתיים ביותר בכדור הארץ.
במשך למעלה ממאה שנה, מאז התגלתה הקרינה הקוסמית ניסו חוקרים לגלות את מקורה ללא הצלחה, לשם כך, הקימו את פרויקט IceCube גלאי ענק בקוטב הדרומי.
ידוע לנו שקיימת קרינה קוסמית באנרגיות גבוהות. נערכו ניסויים במשך שנים לאיתור מקור הקרינה הקוסמית אך הם נכשלו.
היות והקרינה הקוסמית מורכבת מפרוטונים בעלי מטען ומסה שיוצרים מגנטיות וכך הם מאבדים את הכיוון ואינם מגיעים עד אלינו.
לחלקיקי נייטרינו לעומת זאת אין מָסָה (יוונית עתיקה: μᾶζα גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות; מסה קובעת את כוח הכבידה שמפעילים גופים זה על זה ומטען ולכן אפשר לשחזר את מקורם ולהבין גם את התהליכים שגרמו להתפרצות“.
במסגרת המחקר פרופ’ דפנה גואטה, בונה מודלים, באמצעות נוסחאות מספריות שיאפשרו למצוא את התנאים הטובים ביותר לגילוי ואיתור.
מודלים שיעניקו הסבר על המקורות האפשריים של הנייטרינים שהתגלו באמצעות ה’גלאי IceCube‘.
“מאז שהייתי בת 15 ידעתי שאני רוצה לחקור על חלקיקים באנרגיה גבוהה – מספרת פרופ’ דפנה גואטה; “וזה מה שאני חוקרת מתחילת הקריירה שלי חלקיקי נייטרינו בעלי אנרגיות גבוהות, המורה למתמטיקה אותה מאד אהבתי, לקחה אותנו למוזיאון בפירנצה ופשוט התאהבתי.
“עולם הפיזיקה בישראל הוא מרחב גברי כמעט לחלוטין וחבל שהמנטליות הזו שולטת – מול נשים רבות הלומדות באיטליה וממשיכות למחקר, בישראל, לדוגמא, יש רק כ-10% אחוז, חוקרות במעמד פרופסור, מקוננת פרופ’ גואטה.
“יש מעט מאד חוקרות בדרגים הגבוהים בתחום זה, אולי הסיבות חוסר עניין בתחום הפיסיקה. כדי להתקבל להיות פרופסור, צריך לצאת לחוץ לארץ להרבה שנים כדי להגיע לפוסט דוקטורט.
לצערי, אני לא מכירה חוקרות בדרגת פרופסור במדינת ישראל. זה מקשה על סביבת העבודה, ויש לנו מה לעשות בנושא זה על מנת לשפר”. סיכמה פרופ’ דפנה גואטה.
◄הכתבה, הובאה בסיוע של מרב קליק לרנר עוזרת דוברת אוניברסיטת אריאל בשומרון.
