משרד החקלאות ופיתוח הכפר, הודיע היום (יום חמישי, י”ט בטבת התשפ”ב) דווח, כי הוא חוקר אזרח שנחשד בהפרת סגר בלול במושב מַרְגָּלִיּוֹת הסמוך לגבול בין ישראל ללבנון. במשרד, רואים במעשה אירוע חמור. לאחר שגם נבדק החשד, כי האזרח הבריח ביצים מחוץ ללוּל בניגוד להנחיות.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל| כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
יצוין, כי מתחילת השבוע, פועלים צוותי משרד החקלאות ופיתוח הכפר במושב מרגליות, המתבסס על ענפי חקלאות שונים ובראשם ענף הביצים, המונה 244 אלף תרנגולות מטילות בכ-60 מבני לולים ובנאות גולן, שם כ-17 אלף תרנגולי הודו ב-5 מבני לולים.
עובדי משרד החקלאות עמלים מתחילת השבוע ב’מרגליות‘ וב’נאות גולן‘ במטרה לבודד את הלולים הנגועים ולהשלים את הטיפול באירוע שפעת העופות במושב בהקדם האפשרי, כדי לא לסכן את התושבים ובעלי החיים שבקרבתם.
לצד הטיפול של משרד החקלאות בחיות המשק (תרנגולות מטילות ותרנגולי הודו), יש צורך בטיפול בפגרי עופות הבר, בעיקר עגורים, באֲגַמּוֹן החוּלָה
מדובר באגם מלאכותי במרכז עמק החולה וסביבו אתר תיירות המהווה מוקד צפרות בשל העופות הרבים הנקבצים בו וכן, בשמוּרה הסמוכה.
לטובת המבצע גויסו; משרד הביטחון, המלל, רשות הטבע והגנים וקקל לטיפול בעופות הבר ומניעת התפשטות הנגיף.
כלל הכוחות יתוּכללו דרך חדר פיקוד קדמי (חפ”ק, נציגות של המפקדה הממונה במצבי חרום) שהקים משרד החקלאות באזור האירוע.
במקביל, על פי מידע מודיעיני שהגיע למשרד, עלה חשד שאזרח, הוציא משטח אחד הלולים במקום ביצים במטרה לשווקם באופן פיראטי, תוך סיכון משמעותי להפיץ מחלה מחוץ לגבולות היישוב.
משרד החקלאות זימן לחקירה את החשוד, מגדל, תושב המקום. החקירה עודנה מתנהלת. במשרד, חוזרים ומדגישים, כי יש להקפיד לרכוש ביצים אך ורק במקומות מסודרים, ולוודא שהביצה חתומה בחותמת פיקוח.
בנוסף, יש להקפיד על צריכת מוצרי עוף וביצים רק לאחר בישול. טיפול בחום גבוה (בישול, אפייה, טיגון) משמיד את כל החיידקים והנגיפים בעופות.
עוד עולה מהתחקיר שביצע המשרד במקום, כי בנוסף לניסיון שיווק שלא כדין של סחורה החשודה כנגועה במחלה, המגדלים נמנעו מלדווח בזמן אמת על תמוּתה גוברת של עופות בלולים, מה שגרם להתפשטות משמעותית של המחלה עד להגעת צוותים של המשרד.
באחד מהלולים, נותרו 70 מטילות בחיים בלבד מתוך כ-2,000.

מתחילת השבוע, פועלים צוותי משרד החקלאות ופיתוח הכפר במושב מרגליות, המונה 244 אלף תרנגולות מטילות בכ-60 מבני לולים ובנאות גולן, שם כ-17 אלף תרנגולי הודו ב-5 מבני לולים.
בשני האתרים, נאסרה כניסה ויציאה של אזרחים ותושבים ממנו ואליו; שיווק הביצים מהלולים במושב מרגליות ומתחנות המיון שקלטו חלק מהן נעצר כליל, בהתאם לנוהל בשל החשש לחשיפה של בני אדם למחלה, ולהתפשטות נוספת שלה למוקדים נוספים.
█ משרד החקלאות; מידע כללי על מחלת שפעת העופות
מהי שפעת עופות? היא מחלה נגיפית המועברת על ידי נגיף RNA ממשפחת ה-Orthomyxoviridae, המחולק לשלוש קבוצות B ,A ו-C.
קבוצה A רלוונטית לבעלי חיים ובני אדם, בעוד קבוצות B ו-C. הנחשבות פתוגניות לבני אדם בלבד.
הנגיף, מחולק על פי שני חלבונים אשר נמצאים על גבי המעטפת שלו HA; המואגלוטינין ו-NA נאורואמינידז, או בקיצור; H ו-N, בהתאמה. קיימים לפחות 18 תת סוגים של חלבוני H ולפחות 11 חלבוני N שונים.
בסיווג נגיף שפעת נהוג לציין את תת הסוג של שני חלבונים אלו, לדוגמה; H5N8 ,H5N1, H7N9. נהוג לסווג את ‘נגיף שפעת העופות‘ לשני סוגים על פי רמת האלימות של הנגיף;
- Low pathogenic avian influenza (LPAI) – לרוב פוגע בעוף בצורה מקומית, במערכת הנשימה לעיתים יכול לגרום לתמותות גבוהות בלול. ה-LPAI, יכול להיות מספר רב של H ו-N.
- High pathogenic avian influenza (HPAI) – גורם למחלה סיסטמית בעוף, לרוב קטלנית הגורמת לתמותות גבוהות בזמן קצר בלול. כיום ידועים שני סוגי H השייכים ל-HPAI ,H5 ו-H7, זנים אלו עלולים לעבור לבני אדם ולגרום לתחלואה קשה.
נגיף שפעת העופות עובר בעזרת העופות הנודדים ממדינה למדינה. חשיפה לעופות בר נשאים מאפשרת הדבקה של לולי עופות מסחריים.
העופות הרגישים ביותר הינם תרנגולות הודו לפיטום. בלול מסחרי שנדבק בנגיף, ניתן לראות תמותה מהירה המתפשטת במשק, תוך שעות ספורות בלבד.
▼סימנים קליניים;
הסימנים הקליניים משתנים ותלויים בזן הנגיף ובעוף הנדבק. לרוב נגיפי ה-LPAI, פוגעים במערכת הנשימה ומערכת העיכול.
ניתן לראות חרחורים בלהקה, דכאון, ירידה בתאבון, פגיעה בסינוסים, קנה נשימה ודרכי נשימה, ראות, שקי אוויר ומעיים.
באיברים אלו, ניתן לראות סימני; דלקת, עיבוי של שקי האוויר, בצקות ולקויות מקומיות. כמו כן, ניתן לראות ירידה בהטלה (בתרנגולות הטלה ורבייה) ללא סימנים קליניים נוספים.
נגיפי ה-HPAI לרוב גורמים לתמותה נרחבת ומהירה בלהקה לעיתים ללא סימנים קליניים נוספים. בבדיקה פתולוגית של העופות, ניתן לראות בצקות ונמקים ברקמות רכות של איברי הפנים. אין לקויות ספציפיות המאפיינות את זני ה-HPAI.

אבחון שפעת העופות בישראל, נעשה ב’מעבדה של החטיבה לעופות במכון הווטרינרי‘ על שם קמרון בבית דגן ובמעבדות מועצת הלול.
האבחון, נעשה בשיטת Real time Polymerase Chain Reaction (RT-PCR). בשיטה זו, מזוהים חלבוני המעטפת של הנגיף בכדי לסווג ולאפיין את הנגיף.
שפעת עופות מסוג H9N2, המסווגת כ-LPAI, נמצאת באופן קבוע במדינת ישראל. המחלה, מציגה עונתיות ומתרחשת בעיקר בחודשי החורף. משנת 2006, אירעו בישראל מספר התפרצויות של HPAI (כמתואר בהמשך).
▼מה קורה בחשד לשפעת HPAI?
עם קבלת הודעה על חשד לשפעת עופות מסוג HPAI, פועל “נוהל חשד סביר” ובו השירותים הווטרינריים מטילים הסגר על המשק החשוד.
בעת אבחנה של הנגיף, מוטלים הסגרים ברדיוס של שלושה ו-עשרה קילומטר מן המוקד על כל משקי העופות, המדגריות והמשחטות ברדיוס.
הסגר זה, מונע הכנסה או הוצאה של עופות, ייצוא ושיווק ביצים או עופות ללא אישור של רופא וטרינר ממשלתי.
בנוסף, מבוצע תחקיר אפידמיולוגי שמטרתו להבין מאיפה הגיע הנגיף ולאן עלול היה להתפשט. מטרת התחקיר, הינה לעצור את התפשטות הנגיף והעברתו למשקי עופות נוספים.
על פי שיקול דעת השירותים הווטרינריים, מבוצעת המתה של העופות במשקים בסיכון למחלה או להפצת הנגיף.
▼חיסוני שפעת בישראל;
חיסונים כנגד שפעת HPAI לא נמצאים בשימוש בישראל.
בישראל קיימים מספר תרכיבים כנגד שפעת העופות מסוג H9 (LPAI), תרכיבים אלה, נמצאים בשימוש במרבית הלולים בישראל וניתנים על פי המלצות השירותים הווטרינריים או על פי שיקול דעתו של הרופא הווטרינר המטפל במשק העופות.