האם נברן קטן שינה את ההבנה על הָאֵבוֹלוּצְיָה של האנושות? על שאלה חשובה זו, מנסים להשיב דר’ ליאור וויסברוד מטעם רשות העתיקות, שפרסם את ממצאים החדשים והמרתקים יחד עם פרופ’ מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכאולוגיה על שם זינמן ב’אוניברסיטת חיפה’ לאחר שממחקר שערכו התגלה, כי היציאה מיבשת אפריקה, התרחשה דווקא באקלים הקר והיבש בעידן הקרח, שהיווה מחסום לנדידה בין-יבשתית של האדם, לפני כ-200,000 שנה. במחקר, שבדק מאובנים של בעלי חיים מ”מערת מיסליה” שבגן לאומי הכרמל, זוהו, בין השאר, מיני מכרסמים המאפיינים אזורים צפוניים וקרים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
בעלי החיים נמצאו בסמיכות ללסת אנושית, בת קרוב ל-200 אלף שנים. המחקר של דר’ וויסברוד ועמיתתו פרופ’ מינה וינשטיין-עברון, פורסם אתמול (ראשון, כ”ח בסיון התש”פ) במגזין המדעי Journal of Human Evolution.
לדברי דר’ וויסברוד; “חקרנו מאובנים זעירים, רובם קטנים ממילימטר בודד, שהתגלו בתוך אותה שכבה שבה נמצאה לפני כשנתיים ‘הלסת האנושית הקדומה ביותר‘ של מין האדם המודרני (הומו-ספיאנס) מחוץ לאפריקה,
הממצא, כזכור, פורסם בזמנו על ידי פרופ’ ישראל הרשקוביץ’ מאוניברסיטת תל אביב ופרופ’ מינה וינשטיין-עברון מאוניברסיטת חיפה בכתב העת היוקרתי Science.
עולה, כי ה”מאוּבנים” שנחקרו כעת, זוּהו כשייכים ל-13 סוגים שונים של מכרסמים ואוכלי חרקים קטנים, שחלקם חיים היום באזורים גבוהים וקרים, כגון; הרי הזאגרוס שבצפון אירן וב-הרי הקווקאז“.
“מדהים שאפשר ללמוד משרידים של נברן אחד קטן על האנושוּת כולה” – ממשיך ומוסיף דר’ וויסברוד; “בין המינים שהתגלו בחפירה, הופתענו מאוד לגלות גם בעלי חיים שמסוגלים לחיות רק באקלים קר – בייחוד מין מסוים בשם; נברן חפרפרת (Ellobiuslutescens), שחי כאן ב-תקופת הקרח ונעלם מאזורינו לפני יותר מ- 150 אלף שנים.
משמעות הדבר היא, שכאן בארץ ישראל שררו תנאי קור שאפשרו את מחייתו של אותו בעל חיים. מציאת הלסת האנושית בשכבת החיים של הנברן, משמעה שהאדם חי ושרד בתנאים אלה! לשרידים הזעירים של בעלי החיים הקטנים שחקרנו, יש חשיבות ראשונה במעלה לחקר האבולוציה האנושית.
█ התגליות שופכות אור על מוצאו של האדם המודרני והתפתחות היכולות הפיזיולוגיות והתנהגותיות המודרניות
בעזרת המאוּבנים ניתן לגלות באילו תנאים יכולים, היו בני האדם הקדומים לשרוד בתקופות פרהיסטוריות שונות, ובאיזה קצב התפתחה היכולת האנושית להסתגל לתנאי אקלים מגוונים”.
דוברת רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, מסרה לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי המחקר של דר’ וויסברוד מ-רשות העתיקות ופרופ’ וינשטיין-עברון מ-אוניברסיטת חיפה, מגלה כעת שהיציאה מאפריקה, התרחשה דווקא בתקופה של אקלים גלובלי של ‘תקופת הקרח’.
כמו כן, תומך בסברה שההתאמות שבזכותן הפך המין האנושי למין הדומיננטי בכדור הארץ, הופיעו כבר בשלב מוקדם באבולוציה שלנו.
לדברי החוקרת שניהלה את החפירה ב‘מערת מיסליה’ פרופ’ וינשטיין-עברון; “התגליות הפרהיסטוריות בישראל ובאזורים נוספים של צפון אפריקה ו-דרום-מזרח אירופה, משנות את התפיסות הקיימות בנוגע לאֵבוֹלוּצְיָה שֶׁל הָאָדָם.
התגליות שופכות אור על מוצאו של האדם המודרני והתפתחות היכולות הפיזיולוגיות והתנהגותיות המודרניות.
יכולות אלו, הן שאפשרו לנו להגיע לכל אחת מן היבשות תוך פרק זמן קצר יחסית במונחים אבולוציוניים, לזרז את הכחדתם של מיני אדם קדומים יותר ולמעשה לכבוש את העולם.
אם זה לא היה ה-אקלים אשר עיכב בתחילה את אבותינו הקדומים, יהיה על החוקרים לבחון הסברים אחרים ובהם כאלה שקשורים בדמוגרפיה של אוכלוסיות, יחסי הגומלין עם מיני אדם אחרים, או הופעתם המאוחרת של חידושים טכנולוגיים“.
