“עירנו נתניה, את עיר יהלום, זכרנו לך חסד באנו הלום” כך אמרו חברי קיבוץ מצפה הים בשנת 1946, כשעזבו את נתניה וירדו להתיישב בקיבוץ יד מרדכי. החברים חגגו שבעים שנה להתיישבות בנתניה ב”מצפה הים”.
מסע שורשים של חברי קיבוץ יד מרדכי אל המושבה/העיר נתניה
מסע השורשים של חברי קיבוץ יד מרדכי התקיים, בעיר נתניה. החברים, שהגיעו על נשיהם וטפם, סיירו בשלושה מוקדים מרכזיים: במגדל המים “מצפה הים”, בבית הספר “יהודה הנשיא” ובבית הבאר.
“מסע השורשים” החל בבית הספר, ביום שישי, האחרון, שם נערך טקס הצדעה לוותיקים במעמד ראש העיר הגב’ מרים פיירברג – איכר, נכבדי העיר, המפקחת על בית הספר משרד החינוך מחוז מרכז, ד”ר בר מנחם ראש העיר לשעבר, ותיקי נתניה, הורים ותלמידים.
חברי הקיבוץ, העניקו שי לבית הספר “יהודה הנשיא”; מגן ותעודת הוקרה על אימוץ אתר מצפה ים ועל תיעוד והנצחת “מצפה הים” במוזיאון חינוכי שהוקם בבית הספר.
השי, תמונה ובה כל חברי הקיבוץ וכן ארגז ובו כלים שימושיים רבים בהם השתמשו בקיבוץ לפני (70) שבעים שנה, כשברקע מהדהדת בזיכרון קריאתם של חברי קיבוץ מצפה הים בשנת 1946, כשעזבו את נתניה וירדו להתיישב בקיבוץ יד מרדכיבזו הלשון; “עירנו נתניה, את עיר יהלום, זכרנו לך חסד באנו הלום…”.
בתום הטקס, יצאו החברים ל”מסע שורשים” מודרך בשלושה צירים מרכזיים;
בבית הבאר – התוודעו לראשיתה של המושבה נתניה והקשר למצפה הים.
ב”מצפה הים” – ציפתה לחברים הפתעה, שם הדריכה קבוצת תלמידי כיתות ד’ את המבקרים וסיפרה אודות המקום.
ובבית הספר במוזיאון החינוכי, העלו זיכרונות כשגילו בכיתות ובמסדרונות תמונות של סבים וסבתות על רקע הקיבוץ, יש לציין, כי תלמידי בית הספר הפגינו ידע רב בסיפורי המקום ועל כך העיד אחד החברים; “צריכים לשלוח לכאן את הנכדים שלנו שילמדו כאן אודות סבא וסבתא שלהם…”.
כידוע, אימץ בית הספר יהודה הנשיא לפני כתשע שנים את מגדל המים “מצפה הים”. תלמידי בית הספר חקרו, תעדו ולמדו אודות המקום ובעיקר נחשפו לדמויות שפעלו במקום.
כאן נוצר הקשר עם חברי קיבוץ יד מרדכי, עם מירה אסף מנהלת הארכיון העירוני ועם ראשוני נתניה שגרו בסביבה ופעלו עם חברי הקבוצה.
כאות הוקרה והערכה למעשי ראשונים נבנה בבית הספר מוזיאון חינוכי המתעד את פועלם של וותיקי מצפה הים וראשוני נתניה.
עיריית נתניה הייתה שותפה לתהליך, שיקמה ושימרה את אתר מצפה הים והמקום הפך לפנינת חמד. סמוך למגדל המים ניצב שלט המספר את סיפור המגדל ועובדת אימוצו על ידי תלמידי בית הספר.
קצת היסטוריה
בשנת 1936 התיישבו בקיבוץ “מצפה הים”, ליד מגדל המים של עין התכלת, קבוצה נפלאה של צעירים, הם עבדו במושבה נתניה, גידלו גן ירק והתפרנסו מדייג, עד מהרה הפך הקיבוץ ל”מגדל צופים אל הים” תאורת החלונות בבית הילדים הפונה אל הים שימשה כאמצעי – איתות לאנשי עלייה ב’, כאשר תאורה מסוימת נועדה לסמן לאנשי ההגנה, כי משמרות בריטיים משוטטים בקרבת מקום.
החוף הסלעי של נתניה חוף בלו ביי והיעדר כל מפרץ בו, הצריכו פעולה מיוחדת של העברת העולים מן האוניות אל החוף. צוות דייגים מן הקיבוץ הפך עד מהרה לכיסוי מצוין למלאכה זו.
קבוצה נוספת העמיסה אותם על כתפיהם ונשאה אותם עד ליבשה. כאן פיזרו אותם במשאיות ליישובי הסביבה.
סיפורים נוספים המתעדים סיפורי העפלה בדרך לא דרך במוזיאון החינוכי ב”תיק לכל ותיק” ובאתר הבית ספרי.
