ישנן שלוש מילים שבית המשפט העליון חייב לאמץ לטובת שלטון החוק והפרדת הרשויות, שלוש מילים שלעיתים בית המשפט צריך לומר בקול צלול וברור גם כשהוא פועל למען מטרות נעלות במשטר דמוקרטי תקין שמכבד את שלטון החוק :” אין לנו סמכות !”.
בכוח הפרשנות. הטור האישי של ח”כ מיכאל איתן
עיקרון הפרדת הרשויות מעניק לכל רשות שלטונית אחריות ראשונית בתחום ממשל אחר, הממשלה מופקדת על הביצוע, הכנסת על החקיקה והרשות השופטת על הכרעות במחלוקות בדבר הפירוש הנכון שיש לתת לדין בעניין מסוים.
כל רשויות השלטון במשטר דמוקרטי כפופות למגבלות הקבועות בחוק ואינן רשאיות למתוח את סמכויותיהן מעבר למה שנקבע בחוק, זוהי המשמעות הפשוטה של עיקרון הפרדת הרשויות ועיקרון עליונות החוק, שללא יישומם הדווקני לא יתקיים משטר דמוקרטי.
את העיקרון הפשוט של כפיפות לחוק, צריך לצערנו, להזכיר למי שאמורים להיות הראשונים החייבים לשמור על קיומו, שופטי בית המשפט העליון, שלנגד עינינו במסגרת מדיניות מעוותת של אקטיביזם שיפוטי, עושים צחוק מלשון החוק ומרחיבים בכוח הפרשנות המסור להם את כוחם הרבה מעבר למה שקבוע בחוק.
בכוח הפרשנות של שני חוקי יסוד קבע בית המשפט העליון בישראל שלמדינת ישראל יש חוקה, למרות שלא המחוקק, לא המכונן ולא העם קבלו החלטה בעניין זה. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה נקבעה חוקה מבלי שהפרלמנט או העם ידעו על כך או שנתנו לכך אישור מפורש.
בכוח הפרשנות ניפח בית המשפט במסגרת שני חוקי היסוד את הזכויות המוגנות ללא כל קשר לטקסט הכתוב וכן המשיך וקבע, כי אין תוקף למעשה חקיקה של בית המחוקקים אם לדעת בית המשפט הוא סותר את האמור ב”חוקה” (חשוב לציין, כי מדינות התמודדו בדרכים שונות עם הקונפליקט שבין חקיקה רגילה לחוקה ונמצאו גם פתרונות שונים שכיבדו את חקיקת הפרלמנט).
בכוח הפרשנות קבע בית המשפט העליון, כי הוא מעל לחוק
בכוח הפרשנות ביטל בית המשפט העליון את הפרשנות הקודמת לפיה, רק שני חוקי היסוד הם בעלי כוח גובר על חקיקה רגילה וקבע, כי לכל חוקי היסוד תכונה דומה.
בכוח הפרשנות קבע בית המשפט העליון, כי הוא מעל לחוק וכי יש לו סמכות להורות לממשלה לבצע פעולה גם כשהחוק אוסר עליה לבצעה (בג”ץ-3511/02).
והיום מבקש בית המשפט לשנות סדרי בראשית ולהכיר בנישואין של בני אותו מין ובמקביל לבצע תרגיל פרשני לולייני ולקנות לעצמו סמכות לדון בעניין נשיא המדינה וזאת אף על פי שחוק יסוד נשיא המדינה מוסר סמכות זו לכנסת.
חוק יסוד נשיא המדינה, קובע כי; “לא ייתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה”.
בנוסף מוסר החוק את הסמכות לפטר נשיא לכנסת: “הכנסת רשאית, בהחלטה, להעביר את נשיא המדינה מכהונתו, אם קבעה, כי אין הוא ראוי לכהונתו מחמת התנהגות שאינה הולמת את מעמדו כנשיא המדינה”.
אין ספק, ששופטי בית המשפט העליון, מכירים היטב את החוק אולם, לאור העובדה שלא דחו על הסף את העתירה, נוצר ספק גדול האם הם מוכנים לציית לחוק כשהוא מגביל את סמכותם לדון בעניין מסוים.
ישנן שלוש מילים שבית המשפט העליון חייב לאמץ לטובת שלטון החוק והפרדת הרשויות, שלוש מילים שלעיתים בית המשפט צריך לומר בקול צלול וברור גם כשהוא פועל למען מטרות נעלות במשטר דמוקרטי תקין שמכבד את שלטון החוק; “אין לנו סמכות!”.
________
הטור מובא באדיבות אתר ח”כ מיכאל איתן – למידע נוסף על פועלו ומאמריו של ח”כ איתן – לחצו כאן לאתר.
