430_parsat_00.jpg
פרשת לך לך
בפרשת לך לך שנקרא בבית הכנסת ביום שבת מסופר על אברהם אבינו שה’ ציווה עליו ללכת לארץ כנען, ובהיותו בארץ כנען מספרת התורה שעשר שנים דרו אברהם ושרה בארץ ישראל, ועדיין לא זכו לבנים. שרה אמנו הצדקנית, ידעה את ההלכה הקובעת כי אדם השוהה עם אשתו עשר שנים ועדין לא זכה לבנים, יכול לשאת אשה אחרת. על כן באה אל אברהם בבקשה: “היות ואני לא נתברכתי בבנים, שא נא את שפחתי הגר לאשה. אולי רצון השם הוא שהיא תלד לך בנים. ובזכות זו אזכה אני להתברך בילדים…” חכמנו מפליגים בגדולתה של שרה שהיא עצמה הציעה להכניס “צרה” – (כן מכונה אשה נוספת בבית – בלשון חז”ל), ולא קנאה בה כלל, כיון שכל כונותיה של אותה צדקנית היו אך ורק לשמים.
אברהם שמע בקול שרה, כי כאמור היתה נביאה וכל דבריה נאמרו ברוח הקודש. וכן נשא אברהם את הגר לאשה (כי בימים ההם עדין נהוג היה כי איש ישא יותר מאשה אחת).
אמנם היתה הגר שפחתה של שרה, אך מצד עצמה יכולה היתה להיות גבירה. כי הגר בת מלך היתה, בתו של מלך מצרים. ואם נתפלא על כי נסיכה של ארץ גדולה וידועה בעולם, היתה לשרה אמנו לשפחה, מספרים לנו חכמנו, כי באותה עת בה היו אברהם ושרה במתרים, נוכח פרעה בגדולתם והוא עצמו שלח את בתו להיות לשפחה לשרה. “מוטב – אמר – כי בתי תהיה שפחה בבית אנשים אלו, מהיותה גבירה בבית אחר”.
כל עוד הגר היתה שפחה בבית, הכירה במעמדה ולא חרגה בדרישותיה והתנהגותה. אבל מיום זה שאברהם נשאה לאשה, החלה לזלזל בשרה, וכל הכבוד שרחשה לה עד עתה, בטל כלא היה.
“אשה אני לאברהם כמוך – היתה מעזה לשרה הצדקנית – ולה לי לשמוע בקולך?”
אותה מצרית לא אבתה להבין כי הנה כתולעת לעומת שרה הנביאה, הגדולה בצדקניות תבל.
שרה שנדהמה מחוצפתה של הגר, דברה על ליבה להיטיב דרכיה, והטילה עליה מטלות, להזכיר לה תפקידה. היא סחה עם אברהם על כך, והוא אף סבר כי הגר חייבת להכיר מקומה ולקיים את המוטל עליה כציווי שרה. אבל הגר שנעלבה מהתנהגות שרה החליטה לברוח ולשוב לבית אביה במצרים.
על יד מעין מים במדבר עצרה הגר. היא שתתה לרויה, אחר כך ישבה לנוח ולהחליף כח. היא השעינה את ראשה על כפות ידיה ונשמה מאומצות. הבריחה עלתה לה בלא מעט מאמץ.
עוד היא יושבת ובוהה נכחה, והנה שמעה קול אושה. בבהלה נשאה ראשה ושמעה קול מדבר אליה. היה זה מלאך משמים שנשלח אל הגר.
“למה את בורחת?” – שאל המלאך – “מדוע אינך מתבוננת בשטות שאת עושה? האם כדאי לך לברוח מבית אברהם הצדיק. ששכינה שרויה שם ולשוב מצרימה, ארץ הטומאה והגלולים?!” קול המלאך ושאלתו עוררו בלבה רגשות בושה עמוקים. נבוכה הצטדקה והשיבה כי בודאי יודעת היא את ההבדל שבין מקום בריחתה לבין בית אביה, אליו היא נושאת פניה, אלא, אין היא יכולה לסבול את שעבוד גבירתה….
קול המלאך של להדהד באזניה במענה: “כדאי לך” – אמר לה – “לסבול את ההשתעבדות בבית שרה, ולא לברוח משם. כי זכות גדולה היא לשבת בצל קורת אברהם, וטובה רבה תצמח לך מכך. זרעך – הוסיף המלאך ואמר – רב יהיה מאוד!”
אבל הגר המיצרית לא שוכנעה אפילו מדברי מלאך השמים. והמלאך הוסיף לעודדה: “עתידה את ללדת בן ששמו יקרא ישמעאל. שם המרמז כי אלוקים שמע בקולך. גם אל תיראי, כי שרה גבירתך לא תשעבד אותך יותר.” והוסיף המלאך לגלות להגר את טיבו ועתידו של הנער שיולד לה: אוהב מדבר יהיה ישמעאל, ציד החי על חרבו, ירבה ויפרוץ מאוד מאוד, יפשוט בכל העולם ויתפשט בין כל האומות.
אחר ששמעה מפי המלאך את כל הדברים האלה , החליטה הגר לסב על עקבותיה ולשוב לבית אברהם.
לאחר זמן ילדה הגר בן ואברהם קרא לו ישמעאל, על אף שלא סיפרה לו הגר את דברי המלאך, אלא ברוח הקודש קרא לו כן. בן שמונים ושש שנה היה אברהם בלדת הגר את בנה.
הרמב”ן (רבינו משה בן נחמן שחי קצת לאחר תקופת הרמב”ם לפני כשבע מאות שנה) כותב דברים שהיום מתקיימים בארצנו. אומר הרמב”ן ששרה אמנו ציערה את הגר יתר על המידה ולכן נתן לה ה’ בן (ישמעאל) שיצער את עם ישראל.
דברי הרמב”ן הם זוית מסויימת לגבי ישמעאל. הזוהר הקדוש כותב שלכן נקרא שמו ישמעאל שעתיד לצער את עם ישראל עד שישמע ה’ את תפילות עם ישראל ויושיענו.
שוב רואים עד כמה התורה עמוקה וכתובים בה דברים שקורים מאות ואלפי שנים לאחר כתיבת התורה.
לשמיעת פרשת השבוע מפי הרב יוסף קורקוס, מו”צ ורב קהילה ברמות, ירושלים. לחץ על play – בצד שמאל למטה.
parasat_asvoa_000.jpg
לפרשות השבוע הקודמות:
פרשת בראשית – לחץ כאן
פרשת האזינו – לחץ כאן.
שמחת תורה – לחצו כאן.
___________
פרשת השבוע מובאת באדיבות אתר “מפעל הלכה”.
Add Comment